פוטין מהמר על משאבי רוסיה לניצחון באוקראינה. האם המערב יוכל להשוות?

כשמלחמת רוסיה-אוקראינה מתקרבת לשנתה השלישית, מוסקבה מחזיקה ביתרון בחזיתות הצבאיות, הפוליטיות והכלכליות.

לרוסיה יש הרבה יותר כוח־אדם כדי לרענן את שורות הצבא שלה מאשר לאוקראינה, בה נרשמו אבדות כבדות בחיל הרגלים. הנשיא ולדימיר פוטין מעביר את הכלכלה הרוסית מיליטריזציה, והוא משתמש בהכנסות נפט חזקות כדי לשלם על העלייה בייצור הנשק. בזמן ששיתוק פוליטי בארה"ב ובאירופה מאיים על אספקת הנשק והכסף שההישרדות האוקראינית תלויה בהם.

● WSJ | חיילים אוקראינים עייפים נלחמים כדי לעצור את ההתקפה הרוסית: "הם באים כמו זומבים"
● אחת מהלקוחות המרכזיות של רוסיה: "שילמנו להם על נשקים, אך לא קיבלנו אותם"
● פוטין עומד עם חמאס והבוחרים בארגנטינה ובהולנד שוברים את הכלים

אי-הסדר המערבי והקדשת האזרחים והתעשייה הרוסית למלחמה, מצביעים על שנה מרה להגנה של אוקראינה. אבל המגבלות של הצבא הרוסי בהתקפה, המשתקפות במאבק המתיש על העיר אבדייבקה, מצביעות על כך שיש סיכוי גבוה יותר לרצף הישגים קטנים מאשר לפריצת דרך אחת משמעותית.

פוטין עדיין רחוק מלכבוש את האזורים האוקראינים שרוסיה רואה כשלה, שלא לדבר על השגת מטרתו הגדולה יותר, הכנעה של אוקראינה, שאת קיומה כמדינת לאום עצמאית הוא כינה חריגה היסטורית.

"היתרונות החומריים ב-2024 הם בעיקר בצד של רוסיה, אבל הם לא נראים מספיק מכריעים בשביל שרוסיה תוכל להשיג את מטרותיה הפוליטיות", אמר מייקל קופמן, עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, היושב בוושינגטון, ארה"ב.

"זה לא מדויק לרמוז שרוסיה מנצחת במלחמה", אמר קופמן. "עם זאת, אם אוקראינה, בסיוע המערב, לא תקבל בשנה הבאה את ההחלטות הנכונות, סיכויי ההצלחה שלה נראים חלשים".

 ולדימיר פוטין / צילום: Reuters, Valery Sharifulin

כלכלת המלחמה

לארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה יש תפוקה כלכלית שנתית משולבת של כ-45 טריליון דולר - פי 20 מגודל הכלכלה של רוסיה, בנוסף לטכנולוגיה ברמה גבוהה יותר. על הנייר, התומכים של אוקראינה חזקים הרבה יותר מהתוקף שלה. אבל רוסיה משקיעה הרבה יותר מאמץ במלחמה.

תקציב ממשלת רוסיה לשנים 2024-2026, שאושר בתחילת החודש, מראה שהמדינה מקדישה נתח משאבים גדול מהרגיל למלחמה. ההוצאות הצבאיות אמורות לעלות ליותר מ-100 מיליארד דולר בשנה הבאה, הרמה הגבוהה ביותר מאז ימי ברית המועצות.

מפעלים מעבירים את הייצור ממוצרים אזרחיים לטנקים ולמל"טים, והמגזרים האזרחיים משלמים את המחיר, כשמחסור במשאבים ובעובדים דוחף את האינפלציה כלפי מעלה. אבל, התמריץ שיוצרות הוצאות צבאיות מסיביות, מחזק את הכלכלה הרוסית, ומאזן את השפעת הסנקציות המערביות.

מוסקבה משתמשת בסחר עם מדינות לא מערביות כדי לייבא את הטכנולוגיות להן זקוקות יצרניות הנשק שלה. היא גם מצאה דרך לעקוף את תקרת המחיר של המערב על יצוא הנפט, על ידי בניית צי משלה של מכליות נפט שאינן כפופות לתקנות המערב.

הייצור המוגבר אפשר לרוסיה להדביק את הקצב של אוקראינה בייצור מל"טים קטנים בשדה הקרב, תחום שבו החדשנות האוקראינית הקנתה לה יתרון בעבר, אבל גם כזה שבו ההסתמכות של אוקראינה על קורסים מזורזים ומתנדבים משקפת את המגבלות שלה.

המערב נקט צעדים מוגבלים בלבד כדי להגביר את הייצור הצבאי. ארה"ב מגדילה את תפוקת פגזי הארטילריה שלה, אך מדינות האיחוד האירופי לא מצליחות לתאם ביניהן כדי להניע השקעה בייצור ביטחוני חדש. האיחוד האירופי הבטיח לאוקראינה מיליון פגזי ארטילריה עד מרץ הקרוב, אך גורמים רשמיים אומרים שהם לא קרובים ליעד. לעומת זאת, בסתיו הנוכחי סיפקה צפון קוריאה לרוסיה מיליון פגזים בזמן קצר, לפי המודיעין הדרום קוריאני.

למדינות אירופה אוזלת התחמושת שהן יכולות לתת לאוקראינה. פילוגים פוליטיים בוושינגטון כבר האטו את המשלוחים מארה"ב. פגזים מדרום קוריאה עזרו לתותחים האוקראינים להגיע לשוויון עם הכוחות הרוסיים במשך חלק מהשנה. כעת, אומרים חיילים אוקראינים שהם שוב בעמדת נחיתות.

כלכלת אוקראינה עמדה במתקפה הרוסית טוב מהצפוי, אפילו צמחה מעט השנה לאחר ההתרסקות שחוותה עם הפלישה של רוסיה בתחילת 2022. אבל אוקראינה מסתמכת על כסף מערבי כדי לכסות עלויות תקציב אזרחיות כגון חינוך ובריאות, מה שמאפשר לקייב להשתמש בתקציב המיסים כדי לממן את המאמץ המלחמתי.

"סיוע צבאי ופיננסי הם קריטיים לאוקראינה כדי להצליח, אבל אנחנו גם צריכים להיות תלויים יותר בייצור נשק ובחוסן כלכלי", אמר פבלו קלימקין, שר החוץ האוקראיני לשעבר.

בלבול פוליטי

משטרו של פוטין התערער ביוני כאשר הארגון החצי הצבאי "כח ואגנר" התקומם נגד ממשלת רוסיה. אבל המרד התפוגג ומנהיגיו של ואגנר נהרגו בפיצוץ מטוס. אף אחד לא העז להציב אתגר רציני לסמכותו של פוטין מאז. במקום זאת, מדינות המערב ואוקראינה הן אלה שחוות היום טלטלות פוליטיות.

הקונצנזוס הדו-מפלגתי בוושינגטון שקרא לתמיכה באוקראינה התפרק בהדרגה. עם התקרבות מרוץ הבחירות לנשיאות ארה"ב גדלו התנגדויות לסיוע נוסף בקרב הרפובליקנים.

גם האיחוד האירופי נאבק לאשר מימון. האיחוד הבטיח לספק לקייב 50 מיליארד אירו, שווה ערך לכ-55 מיליארד דולר, במהלך השנים הקרובות, אך ההבטחה הזו מוטלת כעת בספק. המגבלות הפיסקאליות שהטילה על עצמה גרמניה יצרו בלבול בתוכניות ההוצאות של האיחוד האירופי, בעוד שמנהיג הונגריה ויקטור אורבן, שמתחזק זמן רב ביחסים חמים עם רוסיה, מאיים להטיל וטו על סיוע לאוקראינה.

"זה גורם לכל האיחוד האירופי להיראות די חלש. זו בעיה גדולה עבורנו, אבל גם עבור האיחוד האירופי", אמר קלימקין. הגוש מסתכן בהפגנת "חוסר יכולת בסיסית לספק סיוע", אמר.

הכישלון שנחלה אוקראינה בקיץ במתקפת הנגד לכבישה מחדש של אזורים בשליטת רוסיה, החריף את החיכוכים בין מנהיגים צבאיים ופוליטיים בקייב. הערכתו של ראש הכוחות המזוינים ולרי זלוז'ני כי המלחמה עוברת שלב של קיפאון, גררה תוכחה מצד הנשיא וולודימיר זלנסקי, אשר להוט להראות לדעת הקהל ולבעלי ברית מערביים כי אוקראינה יכולה להתקדם. מטרת המלחמה של זלנסקי להחזיר את הגבולות הבינלאומיים של אוקראינה במלואה נתפסת כלא מציאותית בעיני המערב.

המבוי הסתום הצבאי מחזק את הדעה בגרמניה, התומכת האירופית החשובה ביותר של קייב, כי הפסקת אש והתחלת משא־ומתן עם מוסקבה יהיו לטובת אוקראינה. אך ברלין לא רוצה ללחוץ על זלנסקי.

מכשול בדרך להפסקת אש הוא שלפוטין אין כל סיבה להפסיק את פלישתו בתקופה שבה הלכידות המערבית נחלשת.

גם אם פוטין יסכים להפסקת אש, קייב חוששת שהוא ינצל אותה כדי לחזק את כוחותיו ולתקוף שוב. למנהיג הרוסי יש רקורד ארוך של התנערות מעסקאות.

גורמים מערביים רבים מאמינים שפוטין מחכה לראות מי ינצח בבחירות לנשיאות ארה"ב בעוד שנה. אם זה יהיה דונלד טראמפ, ממשלות אירופה חוששות שהוא עלול לעצור את התמיכה הצבאית של ארה"ב באוקראינה ואפילו בנאט"ו, צעד שישאיר את אירופה חלשה מול ההתפשטות הרוסית.

באיחוד האירופי צמח דור של פוליטיקאים שבמשך שנים זלזלו באיום של פוטין על הסדר שהתקבע ביבשת לאחר המלחמה הקרה, ונאבקים כעת להסתגל לחזרתה של מלחמה בקנה מידה גדול בין מדינות אירופה.

"אני חושש שעד כה אנחנו עדיין לא מעריכים נכונה את היריב: לא הכי אסטרטגי, לא הכי אינטליגנטי, אבל מאוד מאוד נחוש", אמר קונסטנצה סטלזנמולר, מנהל במכון ברוקינגס בוושינגטון.

 ולדימיר זלנסקי בקייב / צילום: Reuters, Maxym Marusenko

איזון בשדה הקרב

כמה גורמים אירופאים אפילו חוששים שהעמדה של אוקראינה בשדה הקרב עלולה להתדרדר החורף. בצבא האוקראיני יש חוסרים בחיל נרגלים לאחר שספג אבדות כבדות במתקפת הנגד בקיץ ובהגנה העקובה מדם של העיר בחמוט בחורף שעבר. הודות למערכת גיוס לא מתפקדת הנגועה בשחיתות, רבים מהמחליפים הם גברים בשנות ה-40 לחייהם שלעיתים קרובות נשלחים לתעלות עם מעט מדי הכשרה.

בנוסף, המחסור בתחמושת רומז שאוקראינה לא תוכל ליזום מתקפה גדולה במשך זמן מה. דריסת הרגל המוצלחת של כוחות אוקראינים בגדה המזרחית של נהר דניפרו באזור חרסון היא נקודת אור נדירה, אם כי צנועה בהשוואה למצב הכללי.

אבל הצבא הרוסי נאבק גם הוא להשיג פריצות דרך בולטות, למרות יתרונותיו המספריים בחיילים ובציוד. החי"ר וכלי הרכב שלו הם לרוב ישנים ואיכותיים פחות מהכוח איתו החלו את הפלישה.

שני הצדדים מתקשים להתקדם על פני שטח פתוח, ממוקש בכבדות, מתחת לשמיים רוחשים מל"טים, שיכולים לתקוף חיילים וכלי רכב או לכוון אש ארטילרית מדויקת.

רוסיה ריכזה את הרזרבות הזמינות שלה במזרח אוקראינה, שם היא מנסה לפרוץ בכמה נקודות, ללא הצלחה רבה. אפילו באבדייבקה, היעד העיקרי של רוסיה בסתיו הנוכחי, כוחותיה צועדים קדימה כשהם סופגים מחיר גבוה בחיילים ובציוד.

בניצול נכון של משאבים, הכוחות העייפים של אוקראינה עדיין יכולים להקים הגנה אפקטיבית לאורך חזית 600 המייל ויגבילו את רוסיה להישגים מקומיים בלבד, אומרים קצינים אוקראינים ומומחים מערביים. משרד ההגנה בקייב מתכנן לבנות ביצורים הגנתיים חדשים, לאחר שראה עד כמה יעילים היו המבנים ההגנתיים של רוסיה בדרום אוקראינה הקיץ.

"ניתן לנצל את השנה הבאה ביעילות לשיקום וחיזוק הצבא האוקראיני", אמר קופמן. קייב צריכה לשפר את הגיוס והאימונים של החיילים, לוותר על התקפות גדולות ולבצר את קוויה, אמר. "אם זה לא יקרה, אז השנה הבאה יכולה להפוך לנקודת מפנה, שאחריה אוקראינה תהפוך למוחלשת יותר ויותר".