זכויות יוצרים בתכני הסברה - מה חשוב לדעת?

הכתבה מטעם קבוצת לוצאטו

מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 בישראל, הביאה עמה גל של הסברה ציבורית נרחבת. ישראלים רבים, מתנדבים ועובדים מקצועיים כאחד, נרתמו להפיץ מידע על המלחמה, לעורר מודעות לזוועות שבוצעו על ידי מרצחי חמאס ולתמוך בישראל.

במסגרת פעילות ההסברה, לעיתים נעשה שימוש בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים, כגון תמונות, סרטונים, אילוסטרציות ועוד. הדבר מעלה שאלות חשובות בנוגע לחוקיות השימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים, אותן חשוב להכיר ולתת עליהן את הדעת בעת השימוש בחומרים.

בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, קיימת הגנה חוקית על זכויות יוצרים, כשמטרת דיני זכויות היוצרים היא לעודד הן יצירת יצירות חדשות והן שימוש ביצירות קיימות, במסגרת החוק. לפי דיני זכויות היוצרים, נקודת המוצא היא שכל שימוש ביצירה (או בחלק מהותי של יצירה) מחייב קבלת אישור מבעל זכות היוצרים בה, ועל כן דרך המלך הינה קבלת רשות שימוש מבעלי זכויות היוצרים ביצירות. ככל שדבר זה אינו מתאפשר, החוק גם מאפשר שימושים מותרים ביצירות מוגנות, אשר אינם דורשים קבלת רשות מבעל זכות היוצרים או תשלום תמורה, בהתקיימות תנאים מסוימים.

האם שימוש ביצירות מוגנות במסגרת פעולת הסברה יכול להיחשב לשימוש הוגן?

חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 קובע ששימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. אין מדובר ברשימה סגורה, ויש להניח כי מטרת ההסברה, אשר דומה למטרות דיווח עיתונאי, ביקורת וסקירה, תחשב גם היא למטרה ציבורית ראויה, חיונית וחשובה - אך עליה לעמוד, בין היתר, במספר פרמטרים אותם החוק מציין.

כך למשל נדרש לבחון את אופי השימוש - פעמים רבות התכנים המופצים למטרות הסברה עושים שימוש "טרנספורמטיבי" ביצירות, כלומר שימוש המשנה את היצירה בה נעשה שימוש, וזאת על ידי יצירת משמעות/ביטוי/מסר חדשים, או על ידי שימוש למטרה שונה מהמטרה המקורית. ככל שהשימוש ביצירה יהיה יותר טרנספורמטיבי, כך תגבר הנטייה לראות בו כשימוש הוגן.

לדוגמה, אם ניקח סרטון של משפיענית כלשהי שמפיצה מידע שגוי בנוגע למלחמה, ונערוך אותו כך שיכיל קטעי חדשות, צילומים ועובדות שונות אשר מפריכים את טענותיה - נקבל סרטון חדש לגמרי, עם משמעות הפוכה לגמרי ממטרת הסרטון המקורי.

פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון הינו אופי היצירה בה עושים שימוש. החוק קובע כי על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון וחדשות היום, לא תחול זכות יוצרים. לכן, ככל שיעשה שימוש בתכנים מסוג זה, דוגמת חדשות או עובדות, הרי שתתחזק המסקנה כי מדובר בשימוש מותר. עם זאת, יש לזכור כי על דרך ביטויים של תכנים אלו כן יכולה לחול זכות יוצרים. דוגמה לכך היא עיצוב פוסט שמציין עובדות חדשותיות, בו החדשות עצמן אינן מוגנות בזכויות יוצרים, אך יתכן שהעיצוב כן מוגן ושימוש בו יהיה שימוש מפר. על כן, יש להימנע מהעתקה של אופן הביטוי, קרי, התוצר עצמו, ולייצר ביטוי חדש ומקורי (כמו למשל עיצוב מקורי משלכם המציג את העובדות).

היבט נוסף שחשוב להכיר בשאלה האם מדובר בשימוש הוגן הוא היקף השימוש ביצירה - יש להקפיד כי היקף השימוש ישרת את המטרה המתבקשת, ואין לעשות שימוש נרחב מההיקף הנדרש לשם מטרת ההסברה. למשל, אם קיים בית בשיר אשר ממחיש רעיון כלשהו שמשרת את מטרת ההסברה, עלינו לעשות שימוש רק בחלק הרלוונטי מהשיר, ולא לצטט את כל השיר. דוגמה נוספת היא לקיחת חלקים מיצירות קולנועיות - עלינו לעשות שימוש רק בחלק ברלוונטי, ולא בכל היצירה בשלמותה, אם הדבר לא נדרש. שימוש בחלק מצומצם מהיצירה יעלה את הסבירות לכך שהשימוש ייחשב להוגן.

לבסוף, יש לקחת בחשבון את השפעת השימוש על ערך היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. זהו שיקול שנוגע לתוצאות הכלכליות של השימוש ביצירה, לפיו השימוש המותר לא יפגע באופן לא ראוי בניצול הכלכלי הרגיל של היצירה, או בציפיות הסבירות של בעל זכות היוצרים לניצול היצירה. כך למשל אם אותו יוצר נוהג למכור את יצירותיו תמורת תשלום, שימוש ללא תשלום עלול להיחשב ללא הוגן. למשל, אם השתמשנו ללא תשלום בתמונה הנמכרת גם במאגר תמונות.

לא לשכוח את הזכות המוסרית ומתן קרדיט

לצד השאלה האם מדובר בשימוש הוגן ביצירה, יש לזכור את החשיבות לשמור ולכבד את זכותו המוסרית של היוצר, שהינה זכות היוצר למתן קרדיט ביצירה ושלא יעשו פעולות ביצירה שיפגעו בכבודו או בשמו (למשל: סילוף היצירה, שינוי צורתה וכדומה). נושא זה עלול להיות שנוי במחלוקת לאור העובדה שכאשר מדובר בהסברה, פעמים רבות השימוש ביצירות נעשה באופן שונה לחלוטין מהמטרה המקורית של היוצר. דבר אשר עלול להתפרש כפגיעה בזכות המוסרית של היוצר. אולם, סביר להניח כי טענה שכזו, ככל שתעלה, תהיה מושמעת מצד גורמים המתנגדים להסברה הישראלית.

כמו כן, כבר נקבע בפסיקה הישראלית כי העדר מתן קרדיט עלול לשלול את היכולת ליהנות מהגנת השימוש ההוגן, אך מה ניתן לעשות במקרה בו איננו יכולים לאתר את היוצר ולתת לו קרדיט כנדרש? החוק קובע כי במקרה שכזה בו לא היה ניתן לאתר את היוצר לאחר השקעת מאמץ סביר, יש לפעול על פי נוהל "יצירות יתומות" לפי סעיף 27 א' לחוק, ולציין באופן ברור כי השימוש נעשה על פי סעיף זה, וכי בעל זכות היוצרים זכאי לבקש לחדול מהשימוש ולספק פרטים ליצירת קשר עם המשתמש. במידה שהתקבלה פנייה שכזו מהיוצר ו/או מבעל הזכות, על המשתמש לחדול מהשימוש או לקבל אישור שימוש מבעל הזכות, שייתכן שיהיה כפוף לתשלום דמי שימוש.

כאן חשוב לוודא כי אכן השקעתם את כל המאמצים הסבירים לאתר את בעל היצירה ורצוי באופן מתועד ובכתב, ולפנות באופן אקטיבי לכל גוף או יוצר שהשתמשתם בתוצריו כדי לקבל את אישורם, תוך מתן קרדיט. דוגמה אפשרית לכך, היא פנייה לצלמים או לקבוצות הסברה המפיקות חומרים ייחודיים. על אף שההסברה היא מטרה לאומית משותפת של כולנו, היא אינה שוללת את הזכות המוסרית והזכות של יוצרים לקבל קרדיט על יצירותיהם, שרבים מהם מתפרנסים מהן גם בשגרה.

לסיכום, אין ספק כי ההסברה הציבורית היא חלק מהותי במאבק התקשורתי במלחמה. היא מסייעת לעורר מודעות לזוועות שבוצעו על ידי חמאס, לתמוך בישראל ולעודד תמיכה בינלאומית, כל זאת כאשר ישנה חשיבות גדולה להפקת החומרים תוך זמן קצר מאוד, על מנת שיישארו רלוונטיים. עם זאת, לא תמיד ניתן להשיג את הסכמת היוצר או בעל זכויות היוצרים בזמן אמת, ועל כן חשוב לפעול לפי כללים מנחים אלו בכדי לצמצם את הסיכון המשפטי ככל שניתן ולדעת מאילו טעויות כדאי להימנע.

לסיום ארצה להזכיר את עו"ד עמית סוסנה ממשרדנו, שהיא בין החטופים בעזה. אנו לא שוכחים את עמית לרגע והיא נמצאת תמיד במחשבותינו ובתפילותינו, יחד עם כל החטופים והחטופות. לא נעצור עד שהיא וכולם יחזרו בשלום אל ביתם.

*הכותבת, עו"ד מיכל לוצאטו, היא עורכת דין והשותפה המנהלת של משרד לוצאטו עורכי דין מקבוצת לוצאטו - קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל, בת 154 שנה וחמישה דורות.