חוזה לחמש שנים וחדר אוכל צמוד: כך ייראה המעבר של ניר עוז לקריית גת

בימים האחרונים הולך ומתבהר אופיו של "שלב הביניים" בתהליך שיקום יישובי עוטף עזה - השלב שבו יעברו תושבי היישובים שניזוקו קשות במתקפת ה־7 באוקטובר לקהילות קולטות, עד שהיישובים עצמם יהיו ערוכים שוב לקליטתם. שלב זה, על פי ההערכות, יימשך חודשים, ויש כאלו המעריכים שהתושבים המפונים ישהו אף שנה שלמה באותן קהילות קולטות, כפתרון מגורים זמני.

● תושבי כפר עזה יגורו ב־53 קראווילות בשפיים, באופן זמני
● הסקר שמגלה: בכמה יורד מחיר דירה בלי ממ"ד במרכז הארץ?
● ממ"ד עם מקלחת צמודה יהפוך לסטנדרט? ועדת הפנים תצביע על תוספת 3 מ"ר לכל מרחב מוגן 

תושבי קיבוץ ניר עוז החליטו, לאחר לבטים לא קלים - מנת חלקן של כל קהילות המפונים אשר נדרשו לבחור בפתרון מגורים זמני - כי יעברו להתגורר בשלב הביניים בפרויקט של חברת דונה בשכונת כרמי גת בקריית גת. כיצד זה הולך להתבצע בפועל? גלובס סוקר מהלך פינוי ויישוב מחדש שאפשר בוודאי להגדירו כאחד החריגים שנעשו כאן, בכל תולדות המדינה - אחד מתוך כמה הצפויים בעתיד הקרוב.

הצורך

קיבוץ ניר עוז הוא אחד מהיישובים שספגו את המתקפה הקשה ביותר ב־7 באוקטובר. הקיבוץ, שבו כ־400 תושבים, נמצא פחות משלושה קילומטרים מגדר הגבול, ובמרחק קצר מהערים חאן יונס ורפיח שברצועת עזה. במתקפת החמאס נהרגו 38 מבני הקיבוץ, ו־77 מהם נחטפו, זאת לצד שלל מעשי זוועות שביצעו מחבלי החמאס תוך כדי המתקפה. נכון ליום שלישי בבוקר שוחררו 28 מתוך החטופים מהקיבוץ.

מחבלי החמאס הסבו נזקים קשים גם לתשתיות הקיבוץ ולרכוש התושבים, כולל החרבת בתים רבים, ובתוספת העובדה שהאזור כולו מוגדר על ידי צה"ל כשטח צבאי סגור, נדרשו תושבי הקיבוץ לסכם על פתרון מגורים זמני.

 שכונת כרמי גת. ''המעבר לקריית גת מתקיים במתח דק ועדין מאוד'' / צילום: יח''צ

הפרויקט

מדובר בארבעה בניינים, שני מגדלים ועוד שני בניינים נמוכים, בפרויקט "דונה בכרמי גת" של חברת דונה, בשכונת כרמי גת הנבנית בצפון קריית גת ומתוכננת לכלול בסופן של העבודות 7,500 יחידות דיור.

כלל הפרויקט של דונה כולל 28 בניינים וכ־750 יחידות דיור. במקור, מחצית מהדירות בארבעת הבניינים המוקצים לתושבי ניר עוז יועדו למכירה, ומחציתן להשכרה ארוכת טווח.

בחירת הדירות

למפוני הקיבוץ יוקצו 110 דירות בפרויקט. חברת דונה העבירה לנציגי הקיבוץ את רשימת הדירות המיועדות להם, ואנשי הקיבוץ הם שיבצעו את החלוקה בין החברים, בהתאם לצורכי כל משפחה.

"תהליך שיבוץ הדירות היה פרטני מאוד", אומרת רותי פרוש, המלווה את בני ניר עוז בתהליך הבחירה של הפתרון הזמני, והמעבר אליו.

פרוש, עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית ומנהלת פרויקטים חברתיים בימים שבשגרה, הגיעה לבית המלון באילת שבו שוהים המפונים כבר ביום השני לפינוי, בכובעה הנוסף כאשת היחידה לאיתור נעדרים במשטרת ישראל - ומאז היא מלווה את תושבי הקיבוץ, תחילה בהתנדבות ובהמשך בשכר. "ישבתי עם כל תושב, עם כל משפחה, עם כל אחד מצעירי הקיבוץ, כדי שביחד נבחר את הדירות. הייתה ישיבה עם כל משפחה כדי שתבחר מי השכנים שמתאימים לה, איפה יהיו הוותיקים, שיקבלו דירות מונגשות, ועוד. ישנה גם חשיבה רבה על המעטפת לילדים שנמצאים לצערנו בלי ההורים שלהם - מי השכנים שיעטפו אותם ויהיו לצידם. העבודה מתנהלת מול מינהלת תקומה שעובדת כמונו מסביב לשעון, מול חברת דונה ומול אנשי החברה הכלכלית של קריית גת". כל חוזי השכירות מול אנשי הקיבוץ וניהול היבט המגורים בפועל יהיו בטיפול משרד הבינוי והשיכון וחברת עמידר. 

האבזור מתבצע גם הוא פרטנית מול כל תושב ותושב, בעזרת חברת HOMEZ שמלווה את הקיבוץ מבחינה זו. "היה חשוב לנו שהדירות לא ייראו כמו 'דירות סוכנות' עם ריהוט אחיד", מספרת פרוש, "כדי שכל אחד יכול היה לדמיין ולהתחבר לדירה שתחכה לו".

ישנן סוגיות שעדיין נבחנות בהקשר זה, כדוגמת שירותי כביסה: בכל דירה יהיו מכונת כביסה ומייבש, אך עבור אלו שהתרגלו לשלוח את הכביסה לשירותי הכביסה של הקיבוץ עדיין מחפשים פתרון. "חשוב לנו לוודא שכולם נכנסים לדירות ראויות, עם האבזור הנכון לכל אדם, ועם שמירה על הקהילתיות", אומרת פרוש.

התהליך

"המעבר הזה הוא פרויקט אנושי כואב מהמדרגה הראשונה", אומרת פרוש. "מדובר בקיבוץ שנמצא בשבר אדיר, באבל, בחורבן של ממש, אבל גם בתחושת ציפייה", היא מספרת. "החיים במלון לא פשוטים. אין שליטה על החיים, אין פרטיות, אין תעסוקה בגלל המרחק הרב מהקיבוץ. התא המשפחתי נפגע, הסלון של אדם אחד הוא הסלון של עוד שני קיבוצים. לשבת לכוס קפה בבוקר ולדבר עם הילדים - זה לא דבר שקיים בכלל. אנשי הקיבוץ מדברים כל הזמן על כך שאי אפשר לחשוב. שמאוד קשה להתאבל שם. וכל זה למרות שהצוות עושה עבודת קודש, קשוב ובקשרים מעולים עם חברי הקיבוץ.

"לכן המעבר לקריית גת מתקיים במתח דק ועדין מאוד - מצד אחד הרצון להחזיר שליטה על החיים, על הפרטיות ועל המשפחתיות, לצאת סוף סוף מהמלון לדירה פרטית, עם סלון משלהם ועם מרחב משלהם. מצד שני, קיים הקושי העצום בשל מה שהם עברו. הם עוברים דברים קורעי לב שלא ניתן לקלוט אותם: נער צעיר שבוחר את הריהוט לדירה של אבא שלו, שעדיין מוחזק על ידי חמאס בעזה; נערה שבוחרת ריהוט לחדרים של אחיה החטופים, כי אימהּ מסתובבת בכל העולם ומנסה להביא לשחרורם. הדעת לא קולטת את הרגישות ואת הכאב שיש במהלך הזה".

המעבר

תאריך היעד לתחילת האכלוס הוא סוף דצמבר הקרוב. חלק מהדירות כבר מוכנות, ואחרות עדיין עוברות התאמות על פי בקשות חברי הקיבוץ. נוסף על כך, החוזים בין תושבי הקיבוץ לבין המדינה ומינהלת תקומה טרם נחתמו באופן רשמי.

התושבים צפויים לחתום על חוזי מסגרת לחמש שנים, בין היתר כדי להעניק להם גמישות ומרווח נשימה מסוים עד להחלטה על החזרה לקיבוץ. ההערכות כרגע הן כי המפונים ישהו ב"שלב הביניים" כמה חודשים לפחות.

איך נקלטים תושבי קיבוץ במתחם עירוני? "מגורים בבניינים זה הדבר הכי מרוחק שכל אדם שגר בקיבוץ יכול לדמיין או לאחל לעצמו", מסכימה פרוש. "בנסיעה הראשונה שעשיתי לקריית גת עם תושבת הקיבוץ, הייתי צריכה ממש להחזיק לה את היד כשהתקרבנו. הדבר החשוב ביותר הוא לשמר את 'הביחד', להבין איך יוצרים קהילתיות במרבי העיר".

המימון

מינהלת תקומה, האמונה על תהליך שיקום העוטף, תהיה אחראית על התשלומים עבור שהותם של מפוני ניר עוז בפרויקט. המימון יכלול את שכר הדירה החודשי, את דמי הניהול ותשלומי הארנונה, רכישת ריהוט וציוד לבית, תשלומי מים, חשמל ואף דמי כלכלה לקיבוץ ותשלום על שכירה או הקמה של שטחי ציבור נדרשים. התקציב הנדרש למימון העלויות הללו טרם ידוע, אך בחישוב מהיר המתבסס על מחיר שכירות ממוצע של 4,000 שקל לדירה בשכונת כרמי גת (לפי נתוני מדלן), עלות דמי השכירות לבדם מסתכמת בכ־450 אלף שקל לחודש.

השכנים

110 הדירות לתושבי הקיבוץ נמצאות בארבעה בניינים סמוכים, אך לא רק תושבי ניר עוז יגורו בהם: בבניינים יתגוררו גם תושבים נוספים, שכבר רכשו דירות בפרויקט של דונה, בבניינים שבהם דירות למכירה. בין תושבי הקיבוץ יהיו גם כאלו ש"יפוזרו" בבניינים סמוכים מפאת חוסר במקום.

"בעקבות הצורך בדירות נוספות בקרבת מקום, פנתה דונה לרוכשי דירות להשקעה בפרויקטים קרובים וביקשה את עזרתם בהשכרת הדירות שלהם למפונים. הדיירים נרתמו, ודירות נוספות יושכרו עבור מפונים שיוכלו לשמור על יחסי השכנות והקהילתיות שאפיינה אותם בקיבוץ ניר עוז", מספרת פרוש.

חדר האוכל

כדי ליצור את אותה קהילתיות נדרשים שני "כלים" מרכזיים: מסגרת חינוכית מתאימה ומבני ציבור המתאימים לאורח החיים הקיבוצי. באשר לחינוך, הוא יתנהל בנפרד ממערכת החינוך של קריית גת, כך שהילדים בגיל בית הספר ילמדו באחד הקיבוצים הסמוכים לעיר (עניין זה עדיין נבחן), וילדי הגנים ילמדו במבנים שתקצה להם העירייה.

לצד זה, יוקם עבור הדיירים חדר אוכל, שמקומו עדיין נבחן. "זה יהיה חדר אוכל עם מטבח מחמם ולא מבשל", מספרת פרוש. "ייבחר קייטרינג שיספק את הארוחות לבני הקיבוץ". כמו כן יוקמו בפרויקט מועדון ותיקים, מועדון נוער, שני גנים ומשרדים.