האיום האווירי החדש, הפיתוח של רפאל וההסתייגות של משרד הביטחון

נשק היפרסוני עשוי להישמע כמו מדע בדיוני: טיל בעל מהירות אדירה, שיודע לתמרן - וכל זאת בגובה שמערך ההגנה האווירית לא מצליח להתמודד איתו. אולם, בחברות הביטחוניות יש מי שחושב שלא מדובר בסיפור בדיוני כלל - אלא באיום מוחשי על ישראל.

● ההצעה הסעודית לאיראן: נבצע השקעות במדינה אם לא תתערבו במלחמה בישראל
● ראיון | בכיר לשעבר ברפאל מגלה למה חיל האוויר התנגד לפיתוח כיפת ברזל 

רוסיה, סין ואיראן טוענות כי יש ברשותן טילים היפרסונים, כאשר לפני כחצי שנה טהרן הציגה את הטיל "פתאח" במסיבת עיתונאים מושקעת. במלחמת אוקראינה־רוסיה טענה מוסקבה כי היא תקפה את יריבתה בטילים היפרסונים מסוג "קינז'אל". לפי הערכות, אוקראינה יירטה חלק מהטילים האלו, ולכן בישראל מעריכים כי לא היה מדובר באמת בטילים היפרסונים. בישראל מעריכים גם כי לסין ולאיראן אין נשק היפרסוני בשלב זה.

ובכל זאת, רפאל, יצרנית כיפת ברזל וקלע דוד, מביטה כבר שנים כבר לעבר אותו איום היפרסוני. בחודש יוני האחרון חשפה החברה את מה שלדבריה הוא המיירט הראשון מסוגו בעולם לטילים היפרסונים - "קלע חד" (Sky Sonic), שנמצא בימים אלה בפיתוח. אולם, במשרד הביטחון טרם בחרו להשקיע בפרויקט זה. ההערכות הן כי במשרד הביטחון לא רואים את האיום ההיפרסוני כמוחשי, שלא כמו טילים בליסטיים שכדוגמתם שיגרו המורדים החות'ים לעבר ישראל.

רפאל מחפשת שותפים

לגלובס נודע כי לאורך שנות פיתוח קלע חד, רפאל השקיעה מאות מיליוני שקלים בנושא - כאשר תקציב המחקר והפיתוח השנתי של החברה עומד על כ־5 מיליארד שקלים. "לפני כמה שנים החלטנו ברפאל לטפל בצורך במענה להיפרסוני, עוד בטרם העולם או משרד הביטחון התעוררו", מספר לגלובס תא"ל (מיל') פיני יונגמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הגנה אווירית של רפאל. "החלטנו להשקיע מכספי המחקר והפיתוח שלנו, ולפתח מיירט שיידע לטפל באיום. טובי המוחות ברפאל מצאו פתרונות. לאחר מכן, הגענו לנקודת עבודה, והתחלנו בפיתוח של קלע חד", אמר.

לפי הערכות, עלות יירוט של קלע חד צפויה להיות נמוכה משמעותית מיירוט של חץ 2, שעומדת על כ־1.5 מיליון דולר. ככל הנראה, העלות תהיה קרובה לזו של קלע דוד - כ־700 אלף דולר.

בהיעדר השקעה של משרד הביטחון, רפאל מחפשת כעת שותפים בינלאומיים לפרויקט, שיעזרו לכסות את ההשקעה. במקרה של התעשיות הביטחוניות הישראליות - שותפים אלו מגיעים פעמים רבות מארה"ב. זו הסיבה שלצד הצגת המיזם למנהלת חומה במשרד הביטחון, זו שאחראית על מחקר ופיתוח אמצעי לחימה, ברפאל הציגו גם למשרד ההגנה והסוכנות להגנה מפני טילים של ארה"ב (MDA). בחברה מקווים למצוא חסות ממשלתית שתאפשר את הפיתוח.

מהו טיל היפרסוני?

בין השאר, מדובר בטיל שמהווה חיבור יכולות בין טיל בליסטי, שנודע בשל המהירות הגבוהה שלו אך אינו יודע לתמרן, לבין טיל שיוט - שנחשב איטי יותר, אך יכול לתמרן.

ככלל, כל אלמנט שטס באוויר מעל מהירות הקול (כ־1,100 קמ"ש או 330 מטר בשנייה) טס במהירות סופרסונית (סונית - מהירות הקול). רקטה של חמאס או חיזבאללה לדוגמה, שמסוגלת להגיע למרחק של כ־300 ק"מ ולטוס במהירות של 1,500 מטר בשנייה - שווה לחמש פעמים מהירות הקול (מאך 5). אולם, היא נחשבת לסופרסונית - ולא היפרסונית. ההבדל בין שני הסוגים מתחיל כשעוברים למהירות שגבוהה ממאך 5 - אז מתחילה הקטגוריה ההיפרסונית.

חשוב לציין כי ישראל יודעת כבר היום להגיב לרקטות שמגיעות ל־2,000־2,500 מטר בשנייה. היא גם יודעת ליירט טילים בליסטיים שמשוגרים לדוגמה מתימן, יוצאים מהאטמוספרה ומגיעים לגובה של כ־300־400 ק"מ. טילים אלו מאיצים אף למהירות של כ־5,000־6,000 מטר לשנייה, ויורטו בהצלחה על ידי מערכת חץ 3.

טיל היפרסוני איננו טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו. ההיפרסוני גם לא מגיע לגובה של בליסטי, אך נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר בשנייה.

למערכות יירוט יהיה ככל הנראה קשה להתמודד עם הטיל ההיפרסוני בשל שתי סוגיות נוספות: אותה מהירות גבוהה, וכן המסלול שהוא עושה ומזכיר מעין חלוק נחל על מים - סוג של קפיצות. המסלול הזה מקשה לצפות לאן האיום יגיע, והיכן יצלול במטרה לפגוע. לאותם טילים רוסים, סינים ואיראנים יש לפי הערכות בישראל אלמנטים היפרסונים - אבל אין להם את מכלול התכונות.

התחרות המרכזית של רפאל בתחום היירוט ההיפרסוני עשויה להגיע מטוקיו. בסיום פגישה באוגוסט בין ראש ממשלת יפן פומיו קישידה לבין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, השניים סיכמו כי יפתחו במשותף מיירט היפרסוני. יפן מעוניינת במיירט שכזה משום ששלוש מדינות בסביבתה כאמור מפתחות טילים היפרסונים: רוסיה, סין וצפון קוריאה.

הפיתוח של קלע חד מול האיום, כאמור, נמצא בעיצומו. בשלב זה, מפתחים ברפאל את הטיל המיירט שיידע לטפל באיום בגובה ובמהירות הספציפיים. "אנחנו רצים קדימה בפיתוח כדי להבשיל אותו - יש תוכנית עבודה וסדרות ניסויים. אנחנו עדיין משקיעים רק מתקציבי המחקר והפיתוח, ולא תחת הזמנה או דרישה של משרד הביטחון", מסכם יונגמן. "האיום ההיפרסוני קרוב להיות מוחשי. האויב כל הזמן מאתגר, אפילו חמאס. האיום ההיפרסוני לא יהיה בעוד 50 שנה, זה לא מדע בדיוני. הנושא כבר שנים לא מבוטלות בתכנון שרטוטי, ואנחנו שואפים שכשהוא יהיה מבצעי - כבר יהיה פתרון".

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.