יותר ישראלים משתמשים בטלגרם מתחילת המלחמה. עד כמה זה מסוכן?

מתקפת הפתע הרצחנית של ארגון הטרור חמאס הובילה את אזרחי ישראל לשעות ארוכות של חוסר ודאות. המידע לא הגיע בצורה מסודרת מהמדינה, ורבים חיפשו מקורות מידע כדי להבין את ממדי האסון.

אחת הפלטפורמות שהפכו יותר פופולריות היא טלגרם, אפליקציית העברת המסרים שחרטה על דגלה פרטיות, אבטחה וחופש ביטוי רחב. כמה רחב? חמאס פועל שם כאוות נפשו, תיעודי הזוועות מפורסמים מהיום הראשון, ולא נעשה מספיק כדי להסיר את התוכן. 

● למה ברשתות לא מסירים תמונות שמבזות חיילים מתים 
● מצלמים ושורדים: מה גרם לאנשים לשלוף את הטלפון גם תחת אש

באופן צפוי, הישראלים צורכים יותר חדשות מתחילת המלחמה, מתוך רצון להיות מעודכנים ולהפיג את חוסר הוודאות. לאחר ארבעה שבועות של לחימה בחן ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן, שבחן את הרגלי צריכת המדיה העכשוויים.

בסקר, שהתבצע על ידי חברת iPanel, השתתפו 651 ישראלים. בקרב החברה היהודית, מקור המידע שנתפס כאמין ביותר במלחמה הוא דובר צה"ל עם 74%. בקרב החברה הערבית, מקור המידע האמין ביותר הוא הרשתות החברתיות, עם 32%.

כמחצית מהנשאלים היהודים ציינו כי פנו לערוצי תוכן או מידע חדשים, ומתוכם כ־73% הצטרפו לטלגרם מאז תחילת המלחמה. בחברה הערבית, כשליש מהמשיבים פנו לגופי חדשות ותוכן חדשים, וההצטרפות לטלגרם, טיקטוק ואינסטגרם הייתה במידה דומה (כ־34%).

"בטלגרם אין שום אכיפה", מסביר ד"ר יעבץ, "ובימים שאחרי הטבח ראינו שהרשת הייתה באפוקליפסה של מידע, בהיעדר מסגרת מדינית וממשלתית ברורה.

"מהנתונים עולה שבקרב החברה הערבית יש פחות מוכנות או צורך באימוץ ערוצי מדיה חדשים במהלך המלחמה. כשליש מהם תופסים את הרשתות החברתיות בתור הגורם האמין ביותר לצריכת מידע, ולעובדה הזו יש השפעה מרחיקת לכת על תפיסת הסיקור וההשפעה של גורמים לא פורמליים (משפיעני רשת, למשל), לצד חשיפה גבוהה לדיסאינפורמציה".

הניסיון הרוסי

בחינת ההיסטוריה של טלגרם, והתבטאויותיו של המייסד, פאבל דורוב, שופכת אור על הבעייתיות של הפלטפורמה. דורוב היה ממקימי הרשת החברתית הסינית הפופולרית VK (המקבילה של פייסבוק) אך זו עברה השתלטות של הממשל הרוסי.

המהלך הוביל אותו לחפש דרך לתקשר עם אחיו ניקולאי, מבלי שהשיחה תדלוף לגורמים לא רצויים. באוגוסט 2013 הוא השיק את טלגרם, שמקדמת חופש וזכויות אדם. כיום יש לאפליקציית העברת המסרים כ־700 מיליון פעילים חודשיים.

טלגרם אינה רשת חברתית, והתוכן בה לא "רודף" אחרי המשתמשים. כדי לקבל את המידע הרצוי יש לחפש את ערוצי התוכן המבוקשים, ולהירשם אליהם. בטלגרם אומרים שהם מסירים תכנים בלתי חוקיים כמו פורנו או עידוד אלימות, אבל המציאות בפועל היא אחרת.

סביב מלחמת רוסיה אוקראינה אמר דורוב כי טלגרם "הופכת למקור מידע פחות ופחות מאומת", וביקש מהמשתמשים הרוסים והאוקראינים לפקפק ולחשוד בכל מידע שהם פוגשים בפלטפורמה. עם זאת, הוא לא פעל להסרת תכנים.

הגישה במלחמה בין ישראל לארגון הטרור חמאס היא אחרת לחלוטין. דורוב עדכן בחשבון האישי שלו כבר ב־8 באוקטובר כי מאות אלפים נרשמים לטלגרם מישראל ומהשטחים הפלסטיניים. חמישה ימים אחר כך הוא כתב כי המערכת מסירה מיליוני תכנים מזיקים מהפלטפורמה מדי יום, וכי ניהול תוכן הקשור למלחמה הוא פחות ודאי.

"חמאס השתמש מוקדם יותר השבוע בטלגרם כדי להזהיר אזרחים באשקלון לעזוב את האזור, לקראת פגיעות טילים", הוא כתב. "האם השבתת הערוץ שלהם תעזור להציל חיים או שתסכן חיים נוספים?", ובכך למעשה הצדיק את הפעילות של ארגון הטרור בפלטפורמה.

בסוף החודש שעבר דווח כי לאחר לחץ ממושך על טלגרם, באפליקציה החליטו לחסום את הגישה לערוץ הרשמי של חמאס וגדודי אל־קסאם עבור משתמשי אנדרואיד, בעקבות דרישה של גוגל. כעת, כשמנסים לגשת לערוץ עולה הודעה: "למרבה הצער, לא ניתן להציג את הערוץ הזה באפליקציות טלגרם שהורדו מחנות האפליקציות של גוגל". עם זאת, ערוצים אחרים הקשורים לחמאס, כמו Gaza Now עדיין זמינים באפליקציה, עם 1.9 מיליון עוקבים.

"כללי המשחק השתנו, ויש לזה משמעות מטורפת", אומר יעבץ. "במהלך המלחמה התרגלנו לקבל מידע לא מסונן, יותר ישיר ומיידי, וללא בקרה. טלגרם עומדת לבסס את מעמדה כאחד מגופי התקשורת הפופולריים בישראל. קיבולת הזוועות שלנו, ובכלל מראות קשים, תעלה בהדרגה. ככל שהלחימה תתקדם, כך דברים ייחשפו ויעלו".

הזדמנות פז לחמאס

כידוע, טכנולוגיה יכולה להביא בשורות, אך גם לייצר הרבה מאוד בעיות. "זה טוב שיש אלטרנטיבה, אבל השאלה היא לשם מה היא קיימת", אומר ד"ר טל מימרן, מנהל מחקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית.

"אם טלגרם היא אלטרנטיבה לוואטסאפ זה טוב, כי וואטסאפ חלק ממטא, שבבעלותה גם פייסבוק ואינסטגרם - וזו שליטה גבוהה מדי על המשתמש. עם זאת, טלגרם התפרסמה כרשת מועדפת על ארגוני טרור כמו המדינה האסלאמית, על פושעים כמו טלגראס, ועל קבוצות ואנשים שבוחרים להקדיש את חייהם לפעילויות מפוקפקות".

חמאס הבינו שטלגרם היא פלטפורמה שמאפשרת להם לעשות ככל העולה על רוחם, כשהם לא יכולים לעשות את זה בשום מקום אחר. "זה חופש שהוא הזדמנות פז בשביל חמאס", אומר מימרן. "חמאס לא יכולים לפעול כמו המדינה האסלאמית בשנת 2012, ולכן כל מה שנותר להם זה טלגרם, פלטפורמה שהם יכולים להעביר בה מידע בלי אחריות, בלי ניטור תוכן ובלי כלום.

"מה טרוריסטים רוצים לעשות? להפחיד, כדי לשנות מדיניות או מציאות למה שהם תופסים כשינוי לטובה. אם הם יצליחו לגרום לאנשים לאבד את תחושת הביטחון שלהם, זה כלי מרכזי שמבחינתם יכול להניע את ישראל לקדם שינויים". גם מימרן וגם יעבץ מזכירים כי מדובר בשיטה של דאעש - צילום זוועות, ושידור שלהן.

התפקיד של ישראל

באשר לשאלה מה המדינה צריכה לעשות, אומר מימרן כי "המדינה צריכה לקבל החלטה ערכית אם היא מוכנה שיהיה מערב פרוע בשטחה. בלי רגולציה על הפלטפורמות, ישראל לא יכולה לעשות כלום. הרגולציה צריכה להיות מבוססת על תמריצים ולא על כפייה, צריך לרתום את הרשתות כדי שירצו לשתף פעולה".

לעומתו, יעבץ סבור אחרת. "הגבולות כל כך פרוצים, שאין למחוקק איך להתמודד עם זה. כל ניסיון רגולטורי יעלה חרס. מה שכן, גופים ממשלתיים צריכים להיות בטלגרם, כי במקום שיש הסתה או תכנים קשים, הדבר הנכון הוא לתקוע דגל ולהציג תוכן מסודר".

להורים הוא ממליץ לאסור על ילדים מתחת לגיל 18 להשתמש באפליקציה. "עשו כל מה שאתם יכולים כדי לוודא שאין להם טלגרם. צריך להתייחס לזה כגורם בעל השפעה רעה, לכל דבר ועניין".