ניגריה נגד ערב הסעודית: מה צפוי בפגישה ששוק הנפט העולמי מחכה לה?

בשוק הנפט מחכים בציפייה דרוכה  להיום (ה') ב-12:00 שעון ישראל, אז תתכנס לישיבה דרמטית קואליציית אופ"ק פלוס - ארגון יצואניות הנפט העולמיות שחולש על כ־40% מתפוקת הנפט בעולם - ותקבע את יעדי ההפקה של הזהב השחור ל־2024. בעבר, אופ"ק היה שם נרדף ל"שאלטר" של שוק הנפט הגלובלי. מעמדו של הארגון אמנם נחלש מאז, אבל גם כיום, רק הציפיות לישיבת הארגון הביאו לקפיצה של 2% במחיר הנפט (מסוג ברנט) ביום שלישי.

● מגבירה הילוך בהפצת פייק ניוז: כך מנסה רוסיה לפגוע במערב ובישראל
● "שילוב משוגע של יוזמה וסבלנות": הכללים להשקעות מוצלחות לפי צ'ארלי מאנגר

לפי וול סטריט ג'ורנל, אופ"ק פלוס עשויים להודיע על חיתוך הפקה שעלול להגיע עד לכדי מיליון חביות ביום. הדיווח הזה דומה לאחד דומה שפרסמו "פיננשל טיימס" לפני כשבוע וחצי.

הישיבה הנוכחית נדחתה למעשה מהשבוע שעבר בגלל חילוקי דעות בין המפיקות הגדולות באפריקה, אנגולה וניגריה, למובילות הארגון והחברות החזקות בו, ערב הסעודית ורוסיה. בזמן שריאד ומוסקבה דוחקות באופ"ק פלוס להמשיך במגמת הפקט הנפט הנמוך ב־2024 - כדי להגביר את מנופי הלחץ מול המערב ובראשו ארה"ב - המדינות האפריקאיות, שתלויות בהכנסות מיצוא נפט, מתנגדות להמשך הירידה בהפקות. ניגריה אף עקפה את קצב ההפקה שהוקצה לה לשנה הקרובה ב־36 אלף חביות, במה שנראה כאות מחאה. המחלוקת הזו בתוך הארגון, הובילה גם לירידת מחירי הנפט בעולם בשבועות האחרונים. בספטמבר האחרון מחירי הנפט הגיעו לשיא - מעל 90 דולר לחבית. אך מאז, הם שומרים על מגמה כללית של היחלשות, ובשבועות האחרונים חבית ברנט נסחרת במחיר של כ־81 דולר.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ציין בסקירתו השבוע כי הסיכון העיקרי לאופ"ק פלוס, שעלול להביא לירידות מחירים נוספות, הוא עצם המחלוקת בין 23 המדינות החברות בארגון. לדבריו, "צפוי שיושג הסכם על המכסות, משום שאין זה אינטרס של אף אחת מהמדינות החברות להביא לירידת מחירים נוספת. פתרון אפשרי לשם גישור על הפערים בתוך הקבוצה, והטענות של המדינות האפריקאיות שמוקצות להן מכסות נמוכות מדי, היא לחזור למכסות המקוריות".

הפקות הנפט נחתכו, אז למה המחירים לא מזנקים?

בשנה האחרונה, ריאד ומוסקבה שילבו ידיים והובילו לרצף של חיתוכי הפקה באופ"ק פלוס, שהחל בנובמבר 2022. מאז ועד יולי השנה, מדינות הארגון חתכו היקף מצטבר של 5.16 מיליון חביות נפט ביום - ששוות לכ־5% מהצריכה העולמית. למעשה, רוסיה וערב הסעודית מנסות לדחוק את ארה"ב, צרכנית הנפט הגדולה בעולם, לקצה גבול יכולת ההפקה שלה. כבר היום מנהיגת העולם החופשי נמצאת בקצב הפקה היסטורי של כ־13.2 מיליון חביות ביום, לעומת כ־9 מיליון בערב הסעודית, המדינה במקום השני ברשימה.

"ערב כינוס הוועידה", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO , "יש גידול במלאי של הנפט משום שבקיץ הביקושים גדולים יותר ובחורף יורדים. באופ"ק פלוס עולה הדילמה האם המדינות צריכות להמשיך בהגבלת התפוקה כדי למנוע ירידת מחירים ולשרת את האינטרסים של רוסיה וערב הסעודית".

הרצוג מעריך כי הפגישה הקרובה לא תשפיע דרמטית על מחירי הנפט בתקופה הקרובה. "אנחנו במחירים של 80־85 דולר לחבית", הוא מזכיר. "נמוך מאשר לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, אבל גבוה מטרום משבר הקורונה. ההערכות הן שהמחירים צפויים להישאר בתקופה הקרובה על 80־90 דולר לחבית. כלומר, גם אם תהיה עלייה - אז בשיעור נמוך יחסית".

ההחלטה תשפיע גם על ההיצע בישראל

ואיך הדרמה באופ"ק צפויה להשפיע על ישראל? ספקיות הנפט המרכזיות של המדינה, לפי ניתוח של חברת המחקר S & P  גלובל מהקיץ האחרון, הן קזחסטן, אזרבייג'ן, גבון וניגריה - כולן חברות בארגון. אם אלו יחתכו את קצב הפקת הנפט שלהם, הדבר ישפיע גם על ההיצע כאן בארץ. אבל קשה להעריך אם הצרכן בתחנות הדלק ירגיש בשינוי כל עוד הסבסוד הממשלתי למחירי הדלק יימשך.

"מחירי הבנזין שאנחנו משלמים בתחנות הדלק מושפעים מאוד מהמחירים הבינלאומיים", מציין חן הרצוג. "בשנה וחצי האחרונות משרד האוצר מסבסד את מס הבלו (המס על הדלק, דש"א) בעלויות משמעותיות".

הרצוג טוען כי סבסוד הבלו לא עולה בקנה אחד עם המציאות הכלכלית. "התמכרנו לסבסוד מחירי הנפט, שיש לו מחיר תקציבי גבוה ואין לו תועלת למשק", הוא אומר. "הוא לא פותר יוקר מחיה אינהרנטית ולא תומך בצמיחת המשך. התקווה היא שהירידה הקלה במחיר הנפט תאפשר להקטין את הסבסוד".