המלחמה משפיעה גם על הסדרי שהות של זוגות גרושים

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בדומה לתקופת הקורונה, גם תקופת המלחמה מביאה לשיבוש מהותי בחיי השגרה, ויש לכך השפעה ישירה על חלוקת הסדרי השהות של ילדים להורים גרושים. כך למשל, הורה שגויס למילואים לא יוכל לקיים את הסדרי השהות הרגילים שלו עם ילדיו, ומצד שני יש בהחלט מקום לצפות להתחשבות מצד ההורה שלא גויס, ולאפשר לילדים לשהות עם ההורה המגויס ביום שבו נותנים לו אפטר, גם אם זה לא נופל על היום הקבוע אצלו. 

● האמא רצתה להשאיר את הילדים בחו"ל, האבא רצה שיחזרו לארץ. מה קבע בית המשפט? 
● האם נוהל חירום מיוחד יביא ל"בייבי בום" של ילדי החללים אחרי המלחמה?

אספקט נוסף של שינוי בהסדרי השהות נובע ממגוריו של אחד ההורים באזור סיכון או בבית מגורים ללא מרחב מוגן. בית המשפט בקריית גת דן בתחילת החודש בבקשה של אב המתגורר באשקלון לחייב את האם לשמור על מסגרת הסדרי השהות הקבועים עם בנו בן השנתיים, לאחר שהאם סירבה, הן לאפשר לילד להגיע לבית האב והן לקיים את מפגש האב עם הילד בביתה שלה.

בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי אין הבדל מהותי בין אשקלון לקריית גת מבחינת הסיכון לילד, ולעומת זאת הפרדת הילד מאביו על-ידי סיכול הסדרי השהות שלו עימו יוצרת סיכון לפגיעה נפשית בילד. בית המשפט אימץ את הפתרון שהציע האב, לפיו יתלווה מבוגר נוסף לנסיעות בין בית האם לבית האב לסיוע בעת חירום, וזמני השהות יתקיימו בבית אימו של האב, שבו מצוי מרחב מוגן תקני.

גם בצפון אין רגיעה, ובאופן דומה נדרש בית המשפט לענייני משפחה בקריות לבקשת אב להורות לאם להתיר לו לקחת את בנו בן השנה וחצי להסדרי שהות בביתו בגבול הצפון, על אף שיש לו 15 שניות התראה בלבד להגיע למקלט הציבורי הסמוך לביתו.

"השאלה היא מהו האיזון הנכון בין הרצון לשמור על שלומו של הקטין במקרה של התקפת טילים, לבין הרצון לשמר קשר בין האב לבין הקטין בתקופת המלחמה שנמשכת כבר 31 ימים ולא ברור מתי תסתיים", כתב בית המשפט, והשיב גם במקרה זה, הפגיעה הפוטנציאלית בילד כתוצאה מניתוק מאביו מצדיקה נטילת סיכון מסוים הכרוך בחידוש הסדרי השהות במתכונת שהתקיימה לפני המלחמה 

שימוש ציני במלחמה

בעוד שבמקרים המתוארים ניתן להבין את חששם של הורים מפני קיום הסדרי שהות באזורי סיכון גבוהים, קיימים למרבה הצער גם מקרים שבהם הורה עושה שימוש ציני במצב המלחמה כדי להתעמר בהורה השני. דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. במקרה זה האם והבנות תושבות שדרות פונו לבית מלון בים המלח, והאב הופיע שם ביום בהיר שאינו נמנה עם ימי הסדרי השהות אצלו, לקח את הבנות ונעלם.

בהיעדר תחנת המשטרה בשדרות (שכן זו נהרסה במתקפת החמאס ב-7 באוקטובר), האם נאלצה לפנות לבית המשפט, והוא מצדו עירב את המשטרה כדי להביא להשבת הבנות. בדיון שנערך לאחר מכן בבית המשפט טען האב להגנתו כי האם היא זו שנעלמה עם הבנות מביתה שבשדרות, כאילו היא הביאה לפרוץ המלחמה ולפינוי - אך לרוע מזלו נפל האב על השופט הלא נכון.

"צריך אדם קושי-לב מיוחד כדי להתעמר דווקא במי ששרד מן התופת", כתב בית המשפט על האב ביחס לאירועים שעברו האם והבנות בשדרות ביום ה-7 באוקטובר. "רשעות גרידא אינה זוכה לסבלנות לא בימי מלחמה ולא בימי שלום, ומבחינתי הנתבע הוא 'שור מועד' החוזר על מעשיו שוב ושוב".

בית המשפט לא הסתפק בנזיפה - הוא הפסיק את הסדרי השהות בין האב לבנות כליל למשך 45 יום, לאחריהם יחויב האב בסך של 1,500 שקל עבור כל איחור בהשבת הבנות לאם, בנוסף להוצאות משפט בסך 10,000 שקל.