בעיצומה של המלחמה: האם מרחף איום סגירה מעל נמל אילת?

על דבר אחד אין ויכוח: נמל אילת הוא המפסיד העיקרי מהמלחמה מבין נמלי ישראל, ונקלע לבעיות בשל כך. בשגרה, הנמל קולט את מרבית המכוניות המגיעות לישראל. כך, בשלושת הרבעונים הראשונים השנה, דרך הנמל יובאו 37-47 אלף מכוניות בכל רבעון מתוך 105-86 אלף מכוניות שיובאו באותם רבעונים לכלל הנמלים בישראל. בחודש אוקטובר האחרון יובאו דרך הנמל רק כ-9,000 מכוניות בלבד.

● אלפי מכוניות חשמליות חדשות היו צריכות להגיע לישראל עד ינואר. רובן כבר לא יגיעו
● התקפות החות'ים בים האדום: מחירי התובלה מסין לישראל עלו, ספינות משנות מסלול
● ענקית מכולות דנית מסיטה אוניות עם קשר ישראלי מהים האדום
● שאלות ותשובות | כסף, טילים ורעב: כל מה שצריך לדעת על החות'ים

נתוני חודש נובמבר טרם פורסמו על־ידי משרד התחבורה, אך ניכר כי המגמה נמשכת. בסך־הכול, לישראל יובאו בחודש זה 21 אלף כלי רכב, שמרביתם הגיעו דרך נמל חיפה.

הקיטון ביבוא מיוחס, בין השאר, גם לסוף השנה, מועד שבו רוכשים פחות מכוניות, אבל ברור שההשפעה של המלחמה ניכרת, במיוחד כשהיבוא לנמל אילת של רכבים שמגיעים מהמזרח. מאז תחילת המלחמה, הנמל הודיע על העלאת דמי אחסנה של כלי רכב.

התמונה הגאופוליטית מתקדרת סביב הנמל, בעוד חברות דוגמת צים וחברות בינלאומיות נוספות הודיעו על עיקוף משמעותי במסלולי התובלה מהמזרח, כך שבמקום לנוע דרך תעלת סואץ, מסלולי התובלה ינועו במסלול ארוך, שמקיף את כף התקווה הטובה באפריקה. בראיונות לתקשורת המקומית באילת, אישרו בכירי הנמל כי אין כמעט אוניות שפוקדות את הנמל.

בראיון למקומון "יום יום" אמר גדעון גולבר, מנהל הנמל, כי "האיום החות'י פוגע בכל האוניות, גם באלה שעוברות לים התיכון וגם אלינו. האזור המסוכן נמצא במצרי באב אל מנדב, שממוקמים לפני המזלג. זה משפיע על כל האוניות שמגיעות מהמזרח הרחוק, מיפן, מהודו ומסין, הן חייבות לעבור שם גם בדרך לתעלת סואץ שממוקמת במזלג שלפני הכניסה לים סוף". אך בכל זאת, חברות הספנות העדיפו להגיע לנמל חיפה על פני נמל אילת ונמל אשדוד.

מעבר לחשיבות האסטרטגית, הנמל קריטי לעיר אילת

על הרקע הזה, גורמים בענף העידו כי בכוונת נמל אילת להוציא עובדים לחל"ת ולסגור את שערי הנמל בהיעדר עבודה, ואף הודיעו על כך למשרדי הממשלה. ייתכן כי הדבר נעשה כמנוף לחץ לסיוע כלכלי מצד המדינה.

הפעלת נמל אילת הופרטה בשנת 2013, וניתן זיכיון של 15 שנים עם אופציה להארכה של 10 שנים נוספות לחברה בבעלות האחים נקש. למרות הפעלתו הפרטית של הנמל, מדובר בתשתית לאומית ועל־פי צו אינטרסים חיוניים, שמקנה למדינה הגנה על אינטרסים חיוניים בהפעלת הנמל, המדינה יכולה לדרוש את המשך הפעלתו.

לעומת הקשיים והפניות עליהם מעידים מספר גורמים בענף, בתחילת החודש, שרת התחבורה מירי רגב ומנכ"ל משרדה משה בן זקן סיירו בנמל. בן זקן אמר כי "אנו מחויבים לשמור על רציפות תפקודית במשק הישראלי. שדה התעופה רמון ונמל אילת מספקים מענה תחבורתי באוויר ובים, לטובת כניסת סחורות ומטענים התורמים למאמץ הלאומי והמלחמתי. נמשיך לדאוג שהנמלים שלנו יעבדו בצורה בטיחותית וטובה".

אולם הקולות שעולים מהשטח נשמעים אחרת. יש לציין כי מעבר לכך שהנמל קריטי לתובלה הימית וחשוב מבחינה אסטרטגית, הוא קריטי גם לעיר אילת.

לאחר פניית גלובס, בנמל אילת הכחישו את הדברים, וממשרד התחבורה נמסר כי "למשרדנו לא התקבלה שום החלטה או מידע בנושא המדובר".