שנה לאחר קבלת הרישיון: הבנק החדש של ניר צוק יפתח חשבונות לעובדים

כמעט שנה אחרי שקיבל מבנק ישראל רישיון מותנה להתחיל לפעול, לגלובס נודע כי הבנק החדש שמקים היזם ניר צוק - "אש ישראל", יתחיל בימים הקרובים בסוג של פיילוט פנימי לבדיקת המערכות שלו. תחילה מי שיפתחו חשבונות הם מספר מצומצם של עובדי הבנק, כאשר על־פי הערכות עבור פתיחת חשבונות לקהל הרחב יידרשו עוד חודשים של עבודה.

● בחודש וחצי: לקוחות הבנקים דחו תשלום הלוואות בסכום של 5 מיליארד שקל 
● אחרי עשור בחברה: ירון בלום יחליף את נעם וימן וימונה למנכ"ל דיפלומט

נזכיר כי גם הבנק הדיגיטלי וואן זירו החל בפיילוט לעובדים ובני משפחתם במרץ 2021, ורק יותר משנה לאחר מכן, באוגוסט 2022 פתח את שעריו לציבור (לאחר כשבעה חודשים בהם צורפו לקוחות שהיו ברשימת המתנה). באש החלו כבר בבדיקות מול גופים אחרים במערכת הפיננסית כדי לראות כיצד הם משתלבים במערכות השונות.

ההבטחה: ריביות תחרותיות

בבנק החדש מתכננים למקד את מירב הפעילות בתחום הבנקאות המסורתי של פיקדונות מצד אחד ואשראי מהעבר השני, תוך הבטחה להציע לציבור ריביות תחרותיות אל מול הקיים כיום במערכת הבנקאית. היכולת של "אש ישראל" לעמוד בהבטחה הזו היא שתקבע אם הוא יוכל לספק תחרות אמיתית לבנקים הקיימים, שנהנים ממקורות מימון זולים בדמות חשבונות העו"ש של הציבור, בעיקר אלו שאינם נושאים ריבית, ועומדים כיום על כ־460 מיליארד שקל..

עד אז מקורות המימון של הבנק החדש יהיו ההון העצמי שלו, ולאחר מכן, על־פי התוכנית העסקית, מקור המימון העיקרי יעבור להיות פיקדונות הציבור. המייסד - ניר צוק, והיזמים - יובל אלוני המשמש גם כמנכ"ל הקבוצה, אלכס ליברנט המשמש כ־CTO שלה ואלון שיין מקבוצת שיין, התחייבו להזרים הון ככל הנדרש עד שזה יקרה.

נציין כי לפי הדרישות של בנק ישראל בעת מתן הרישיון, לבנק החדש צריכים להיות לפחות 50 מיליון שקל כהון עצמי. אולם גורם המכיר היטב את המערכת הבנקאית מציין כי עם 50 מיליון שקל אי אפשר להקים בנק בישראל. "כדי להקים בנק יציב ותחרותי יש צורך ב־500 מיליון דולר", הוא אומר.

באש הבינו זאת וכשבועיים לאחר קבלת הרישיון המותנה צירפו כמשקיע את כלל ביטוח, שצפויה להשקיע בו 100 מיליון שקל בתמורה ל־4.99% מהמניות בכל אחת משתי חברות הקבוצה - הבנק וחברת הטכנולוגיה. עם הצטרפות כלל ציינו בבנק כי השלמת העסקה משקפת לקבוצת esh שווי מצרפי בגובה 1.8 מיליארד שקל.

גם באש יודעים שלא יהיה להם קל לשכנע את הישראלים לנטוש את הבנק שלהם. "אחוז נמוך מאוד מהלקוחות עזב את הבנק שלו בשנים האחרונות ועבר לבנק אחר", אמר במאי יו"ר הבנק, שמואל האוזר, בכנס באוניברסיטת תל אביב. האוזר, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, הסביר כי ייתכן שהדבר נובע ממחשבה שהם לא יקבלו שירותים שונים ביחס לבנק הקיים, ולאו דווקא מנאמנות. הוא הוסיף כי היכולת להציע תחרות תגיע דווקא מצד ההוצאות הפחותות, כשהטכנולוגיה של הבנק תאפשר לו להיות יעיל ביחס לבנקים המסורתיים.

"בישראל חסרי סבלנות ורוצים תוצאות מהירות"

מי שיכולים להעיד על הקושי הרב בלהפוך לשחקן דומיננטי במערכת הבנקאית הישראלית, שנחשבת ריכוזית מצד אחד אך גם יציבה מהצד השני, הם וואן זירו, שבחודש הבא יסגרו שנתיים לתחילת הצירוף של לקוחות מרשימת ההמתנה שלהם.

מנתונים עדכניים שהגיעו לידי גלובס, נכון להיום לוואן זירו כ־82 אלף חשבונות. הוא מנהל כמעט 2 מיליארד שקל בנכסים - 1.3 מיליארד שקל פיקדונות, עוד כ־420 מיליון שקל בעו"ש והיתר במט"ח ובתיק ניירות ערך, וכ־180 מיליון שקל בהלוואות ואוברדראפט. גורמים במערכת הפיננסית מציינים כי מדובר בנתונים לא גבוהים, שמקשים לייחס להם לפי שעה השפעה ממשית על המערכת הוותיקה. זאת כאשר בסך הכל בישראל ישנם כ־5 מיליון חשבונות בנק, ובבנקים מנוהלים פיקדונות בהיקף של 765 מיליארד שקל וכאמור כ־460 מיליארד שקל בעו"ש.

"בישראל חסרי סבלנות ורוצים תוצאות מהירות", אומר גורם בכיר שמעורה היטב במתרחש במערכת הבנקאית. "בעולם לוקח בין חמש לשמונה שנים כדי שבנק יהפוך ליציב ולחלק משמעותי מהמערכת. לוואן זירו יש בעל שליטה מרשים שנוהג להגיד שצריך להסתכל רחוק, אבל כשמסתכלים על התוצאות, מתגלים חלק מהקשיים של בנקים חדשים. הם יגדירו הצלחה אם יהיו 1.5%־2% מהשוק, אבל בעיני הצלחה זה אם הם יחזיקו בתוך של 5־8 שנים 5% מהשוק".

בנוסף, הוא מבחין בין מאפייני הלקוחות בבנקים חדשים: "כשבנקים חדשים נולדים מגיעים אליהם שני סוגי אנשים - אלו שנדחו על־ידי הבנקים הקיימים ומנסים את מזלם, או ה־Early adaptors, אלו שמסתגלים ראשונים לקדמה. הקבוצה השנייה פחות זקוקה לאשראי ועבורם הבנק החדש הוא לא תמיד הבנק העיקרי לניהול הפעילות, ולקבוצה הראשונה הבנק לא רוצה לתת אשראי. אז כמות הדחיות או חוסר הפעילות היא גדולה".

עם זאת, הוא מציין כי וואן זירו כן הצליח לנער את הבנקים הגדולים. "הם באו עם מסלולי עמלות מעניינים והבנקים במידה מסוימת זזו בעקבותיהם. היו עוד קודם תהליכים וברור שיש רגישות גבוהה לעולם העמלות שהואצה בתקופה האחרונה", אומר הגורם. ואכן, העמלות הם מרכיב הכנסות גדול לבנקים, כשחמשת הבנקים הגדולים הכניסו בתשעת החודשים הראשונים של השנה יותר מ־7.5 מיליארד שקל מעמלות, עלייה של כ־2%, למרות ירידה דרסטית בעמלות ניירות ערך בשל מעבר הציבור לפיקדונות ולקרנות כספיות.

כאן יש להזכיר כי וואן זירו הוא בין הבנקים שהציעו את הריבית הגבוהה ביותר בפיקדונות בריבית משתנה (הבנק לא מציע פיקדונות בריבית קבועה) וכך משך את השוק למעלה.

"הם הזיזו את הפיקוח גם בנושא השקיפות והנגשת המידע ללקוחות. במקביל, למרות שהוא נקרא בהתחלה הבנק הדיגיטלי הראשון, צריך לזכור שהבנקים הגדולים הם גם דיגיטליים והתקדמו רבות בעיקר בגלל הקורונה שלימדה את כולנו כיצד לעבוד מרחוק", הוא מוסיף.

בנקים דיגיטליים רבים בעולם מתקשים לשרוד

מבט גלובלי על הבנקים הדיגיטליים לא מעניק הרבה אופטימיות. גוף המחקרים העצמאי c-innovation, שמקימיו מציינים כי סייעו לבנקים גדולים דוגמת ברקליס, קרדיט סוויס, HSBC וסנטנדר לאחר המשבר של 2008, פרסם בשבוע שעבר מאמר שבדק כיצד השפיע המשבר הכלכלי העולמי על בנקים דיגיטליים.

הם מצאו כי שנת 2023 מצביעה בבירור על סביבת שוק מאתגרת עבור בנקים דיגיטליים, כפי שמעידים ביצועי המניות השליליים הרווחים של רוב הבנקים הדיגיטליים הפרטיים.

"בנקים דיגיטליים בעולם מאבדים ערך וקשה לייצר מודל בר קיימא כשלידך מסתובבים הענקים המסורתיים, שהם יותר עשירים ומנוסים, וקרוב לוודאי שכל מה שאתה תעשה קטן הגדולים יכולים להעתיק מהר מאוד", אומר גורם בעולם הבנקאי הישראלי. "עם זאת, לעלות לאוויר בתוך פחות מ־24 חודשים זה יפה ובשני הבנקים יש אנשים שלוקחים את הנושא של בינה מלאכותית והבנת צרכנות למקומות אחרים. אמנון שעשוע שייסד את וואן זירו ואנשים כמו ד"ר קירה רדינסקי כדירקטורית באש. לכן, יכול להיות שהם יצליחו לעשות את פריצת הדרך".