המורדים החות'ים החריפו אתמול (א') את מתקפותיהם על ספינות בים האדום באופן משמעותי. כך עולה מסיכום האירוע שפרסם פיקוד מרכז האמריקאי. לאחר חטיפת גלקסי לידר, והתקיפות נגד CMA CMS Symy וסנטרל פארק בחודש האחרון, החות'ים ביצעו בתוך שמונה שעות רצף תקיפות ששווה ואף עוקף את כל המקרים הקודמים. למה ההחרפה דווקא עכשיו? עד כמה זה מסוכן לסחר העולמי? ומה האמריקאים עשויים לעשות? גלובס עושה סדר.
הספינה גלקסי לידר, בבעלות רמי אונגר, מותקפת על ידי הליקופטר חות'י / צילום: ap
● יירוט טילי החות'ים וסיוע למצרים: במלחמת ישראל־חמאס הסעודים עברו למעשים
● ההצעה הסעודית לאיראן: נבצע השקעות במדינה אם לא תתערבו במלחמה בישראל
● אלפי מכוניות חשמליות חדשות היו צריכות להגיע לישראל עד ינואר. רובן כבר לא יגיעו
מהן התקיפות שביצעו אתמול החות'ים?
תחילת האירועים אתמול ב-09:15 שעון תימן, כאשר ספינת הצי האמריקאי USS קארני זיהתה טיל קרקע-ים ששיגרו החות'ים לעבר אוניית הצובר "יוניטי אקספלורר" (Unity Explorer), ופגע בסביבת הספינה ששטה תחת דגל בהאמה. בעלי הספינה, שעשתה את דרכה דרומה לכיוון סינגפור, הם חברת יוניטי מריטיים, חברה בריטית שהבעלים שלה הוא דני אונגר - בנו של רמי אונגר שספינת "גלקסי לידר" שנחטפה לתימן בבעלות חברת "ריי" שבראשותו.
ספינת הטילים USS Carney, שיירטה טילי שיוט שסופקו למיליציה של החות'ים בתימן על ידי איראן / צילום: Reuters, ABACA
לאחר המתקפה על האונייה בבעלות אונגר, בשעה 12:35, יוניטי אקספלורר דיווחה שהותקפה שוב באמצעות טיל ששוגר לתימן, ושוב קארני הוקפצה. תוך כדי בדיקת הפגיעה, החות'ים שיגרו מל"טים לעבר קארני ויוניטי אקספלורר. הנזק שנגרם לספינה היה זניח, ולא נגרמו נפגעים.
כעבור כשלוש שעות, שוגר טיל לעבר אוניית המכולות "מספר 9" (Number 9) ששטה תחת דגל פנמה והיא בבעלות משותפת של ברמודה ובבריטניה. לספינה שעשתה את דרכה מסינגפור לכיוון צפון אל תעלת סואץ נפגעה, ככל הנראה, באופן משמעותי.
ב-16:30 התרחש האירוע האחרון, כאשר טיל נוסף שוגר לעבר אוניית הצובר "סופי 2" (SOPHIE II), ששטה תחת דגל פנמה ולפי הרישומים הימיים יצאה מנמל אודסה באוקראינה, לא נגרם נזק. על האונייה בעת התקיפה היה צוות משמונה מדינות נוספת. תוך כדי שספינת קארני הוקפצו לאירוע, הם יירטו מל"ט ששוגר לעברם.
מדוע האירועים כה חריגים?
רצף המתקפות שהתבצע אתמול גדול מכלל המתקפות החות'יות עד עתה גם יחד: בכמות, בהיקף האמצעים המופעלים, ובטיווח הקבוע של USS קארני - ספינת צי אמריקאי.
למה דווקא עכשיו?
החות'ים, בדומה לחיזבאללה, מנסים לייצר מעין קורלציה בין המתרחש ברצועת עזה לבין הים האדום. מבחינתם, כל עוד מלחמת חרבות הברזל מתקדמת בעומק הרצועה, הם ירחיבו את ההתקפות על אוניות בעלות קשר, גם אם זניח עד כדי לא קיים, לישראל.
מהי הסכנה לתנועת השייט?
התקריות אתמול, בדומה לקודמות, התרחשו בקרבת באב אל-מנדב, המיצר שמחבר בין הים האדום לבין מפרץ עדן. בים האדום עובר כ-14% מהסחר הימי העולמי, כ-30 אלף ספינות בשנה שלא יכולות להתחמק מהחות'ים. בד בבד, בבאב אל-מנדב עוברות כ-6.2 מיליון חביות נפט ביום, מתוך כלל ההפקה העולמית, העומדת על כ-80 מיליון חביות ביום, ויותר מ-50 מיליון טונות תבואה ביום.
עד כמה המתקפות משפיעות על ישראל?
צים כבר הודיעה כי תסיט את נתיבי השיט שלה, וכך גם ענקית השיט מארסק בנוגע לשתי אוניות שלה שחוכרת קבוצת XT מחיפה. מעבר לכך, בענף הרכב הישראלי כבר מורגשים כיום הזעזועים הנובעים מהשיבושים במשלוח הימי של כלי רכב מהמזרח הרחוק. יבואנים שמשתמשים באופן סדיר בשירותי הובלת הרכב של צים מסין, יפן וקוריאה, אמרו לגלובס כי המשמעות של עיכוב פוטנציאלי של 18 יום בהגעת רכב מהמזרח הוא כמעט הכפלה של זמן המשלוח לישראל בשגרה.
מעבר לכך, מתקפות החות'ים פגעו קשות בנמל אילת, שם שוקלים להוציא עובדים לחל"ת. בשגרה, הנמל קולט את מרבית המכוניות המגיעות לישראל. כך, בשלושת הרבעונים הראשונים השנה, יובאו דרך הנמל 37-47 אלף מכוניות בכל רבעון מתוך 105-86 אלף מכוניות שיובאו לישראל. בחודש אוקטובר האחרון יובאו דרך הנמל רק כ-9,000 מכוניות בלבד.
כלי רכב חדשים בנמל אילת / צילום: Shutterstock
כיצד הגיבה ארה"ב לתקיפות?
פיקוד מרכז האמריקאי, לראשונה, הפנה אצבע מאשימה ישירה לאיראן - ולא רק לחות'ים. "המתקפות הללו מייצגות איום ישיר על המסחר הבינלאומי וביטחון השיט", נמסר מפיקוד מרכז האמריקאי. "הם סיכנו את חייהם של צוותים בינלאומיים שמצייגים כמה מדינות ברחבי העולם. יש לנו גם את כל הסיבות להאמין שהתקיפות הללו, בעודן שיגרו על ידי החות'ים בתימן, מתאפשרות במלואן על ידי איראן. ארה"ב תשקול את כל התגובות המתאימות בתיאום מלא עם בנות בריתה ושותפיה הבינלאומיים".
מה עשויה ארה"ב לעשות?
בניסיון לשלוח מסר צבאי ישיר לאיראן, ארה"ב שלחה את נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר למפרץ הפרסי. כל נושאת מטוסים מלווה במבנה של חמש משחתות, סיירות ולעיתים צוללות. מעבר לכך, יש לה מאות טילי טומהוק שמגיעים עד ל-2,500 ק"מ. כלומר, איראן מודעת היטב כי במיקום הנוכחי של נושאת המטוסים, כלל נמליה במפרץ הפרסי עלולים להיות מטווחים - ואף מתקני נפט וגז שנמצאים במערב המדינה.
האם תתפתח מלחמה אזורית?
ראשית, אם איראן הייתה מעוניינת לפתוח במלחמה כוללת רב-זירתית באמצעות שלוחותיה באזור, היא כבר הייתה עושה זאת באמצעות חיזבאללה ויתר המיליציות, כמו החות'ים. אולם, לא בטוח שבטהרן מעוניינים בכך, ובטח חסן נסראללה שגר בביירות ומודע לעד כמה המצב הכלכלי של לבנון נורא. אולם, בעימותים בהיקפים כאלה, לעתים יכולה להיווצר סיטואציה ששני הצדדים לא מעוניינים במלחמה כוללת, אבל אירוע אחד שייצא מכלל שליטה - עשוי להצית הכל.
מה הקשר בין איראן לבין החות'ים?
החות'ים הם זיידים, פלג שיעי שמהווה כ־30% מאוכלוסיית תימן. על כן, יש ביניהם לבין איראן קשר דתי. האיראנים התחילו לסייע להם ב־2004, עת התקוממו לראשונה נגד הממשל המרכזי בתימן. ב־2009 החלה איראן לספק להם אמצעי לחימה בהיקפים גדולים.
האיראנים שאפו, ואכן הצליחו, להכניס את החות'ים למערך רחב ההיקף שהקימו - "ציר ההתנגדות". הציר הזה כולל את משטר אסד בסוריה ואת חיזבאללה בלבנון. כמו כן, בעיראק ישנן המיליציות עסאיב אהל אל־חק, גדודי חיזבאללה, גדודי אימאם עלי וגדודי אל־שוהאדה. כוחות נוספים שאיראן מפעילה הם פאטמיון, שגויסו מהמיעוט השיעי באפגניסטן, וזיינביון, שמתבססים על המיעוט השיעי בפקיסטן. הסיסמה שמובילה את החות'ים היא "מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם" - והיא מנת חלקן של כל המיליציות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.