מחקר שנוי במחלוקת: האם שורטיסטים הרוויחו הון ממתקפת חמאס נגד ישראל?

ממצאי מחקר שפורסם בארה"ב מלמדים כי סוחרים פעלו על בסיס מידע מוקדם לגבי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, וביצעו מכירות בחסר ("שורט") בניירות ערך של חברות מישראל אשר הניבו להם רווחי עתק. עם זאת, במהלך היום, עימת גלובס את הנתונים עם הבורסה בת"א, לפיהם נטען כי בוצעה שגיאה בחישוב הרווח מאחת הפוזיציות. גלובס פנה לחוקרים, שאישרו כי החישוב בוצע בשגגה, ועדכנו את המחקר שעדיין לדבריהם בשלבי טיוטה. החוקרים, עם זאת, מציינים כי המסקנות שהציגו במחקר לא השתנו.

● הזהב והביטקוין שוברים שיאים. אלו הסיבות
● ניתוח | ראלי סוף שנה? המרוויחים הגדולים של נובמבר והזדמנויות ההשקעה שמחכות

החוקרים, פרופ' רוברט ג'יי ג'קסון מאוניברסיטת ניו יורק ופרופ' ג'ושוע מיטס מאוניברסיטת קולומביה, מצאו לטענתם זינוק ומשמעותי במכירות בחסר של מניות חברות ישראליות ותעודות סל (ETF) העוקבות אחרי ניירות ערך שכאלה בימים שקדמו למתקפה של ה-7 באוקטובר - שהובילה לירידות חדות בבורסה בת"א. 

החוקרים שבדקו יתרות מכירות בחסר בתקופות שקדמו לסבבי לחימה קודמים בעזה, הגיעו למסקנה שפוזיציות השורט שנבנו הפעם היו חריגות באופן שמחשיד על ידיעה מקדימה על המתקפה. החוקרים ציינו במחקר כי הם זיהו "מכירות משמעותיות בחסר טרם המתקפה בעשרות חברות שנסחרות בבורסה של תל אביב". לגלובס נודע כי בעקבות הממצאים הרבים והמחשידים שעלו מהמחקר, פתחה רשות ני"ע בהליך של בדיקה. הרשות מסרה בתגובה כי "הנושא מוכר לרשות והוא בבדיקה מול כל הגורמים הרלוונטיים".

בין היתר, טענו החוקרים שפוזיציית שורט גדולה שנבנתה במניות בנק לאומי ערב מתקפת חמאס, הניבה לאחר פרוץ המלחמה רווחים גדולים של עשרות מיליוני שקלים עד לנקודת השפל במחיר המניה בהמשך החודש באוקטובר. בגרסה הראשונה של המחקר, נטען כי נגרף רווח פוטנציאלי של 3.2 מיליארד שקל. לאחר עימות המידע עם בבורסה בת"א, עלה שבוצע חישוב שגוי. במקום מחיר מניה באגורות, חושב המחיר בשקלים. גלובס פנה לחוקרים, ששלחו גרסה עדכנית יותר של המחקר. אך החוקרים הוסיפו כי למרות הטעות בחישוב הרווח המדובר, "אנחנו לא מאמינים שזה משנה את המסקנות שלנו, שרובן נוגעות למסחר בתעודת הסל EIS בשווקים בארה"ב". הם הדגישו כי מדובר במחקר שהוא עדיין בבחינת טיוטה.

יניב פגוט סמנכ"ל מסחר בבורסה אמר ל"גלובס" כי "מה שהחוקרים עשו במחקר, הוא להניח מתוך חוסר הכרות עם השוק המקומי, שהמחירים של המניות בארץ נקובים בשקלים ולא באגורות ומכאן יצאה פארסה: במחקר לקחו את הגידול ביתרות שורט בלאומי בהיקף של 4.5 מיליון מניות וטענו שמחיר המניה ירד ב-734 שקלים, במקום 734 אגורות - כלומר 7.34 שקלים בלבד. לכן הם מגיעים לרווח תאורטי של 3.2 מיליארד שקל, כשבפועל זה רווח של 32 מיליון שקל. החוקרים ניפחו את ההפסד במניה פי 100. ניתוח שגוי, שהביא כותרות גדולות".

לדברי פגוט, כל המחשבה שפוזיציית שורט שכזאת הייתה אפשרית לבנייה מבלי שהרגולטורים היו עולים עליה הוא גם מופרכת. "יש כאן חוסר הבנה. נניח שמישהו ביצע שורט ענק במניה. מי שעשה את אותו השורט יהיה שקוף בפני הרגולטור המקומי. משום שהוא צריך לחתום על הסכם השאלה מול חבר הבורסה. אז יבוא איזה 'חמאסניק' או איש קש מטעמו ויחתום על השאלת מניות בבורסה?

"גם אם מישהו רוצה להשאיל מניות בהיקף כספי של חצי מיליארד שקל, הוא צריך להזדהות בפני הבנק, לקחת מסגרת אשראי. אז הבנק צריך את המידע במי מדובר. יש ענייני הלבנת הון וכו'. במילים אחרות, אין מצב שזה קורה כאן. לכן אלה חוקרים שלא טרחו להתקשר עם חברי בורסה ישראלים, לשאול כיצד הדברים האלה עובדים בארץ. גם הניתוח שביצעו שם על תעודת סל שעוקבות אחרי המניות הישראליות, מעידים שמדובר ברווח שהוא 'כסף קטן' של מיליונים בודדים. נראה שהחוקרים סימנו את המטרה ואז זרקו את החץ".

מכירה בחסר (שורט) היא שיטה לעשיית רווחים כשערכו של נייר ערך סחיר נמצא בירידה. בשיטה זו נמכרים ניירות ערך שאינם בבעלות המוכר במטרה לגריפת רווחים במועד מאוחר יותר, אם ערכם אכן ירד. המשמעות היא שהסוחר מקבל בהשאלה נייר ערך מבעליו ומוכר אותו בשוק. לאחר זמן מסוים עליו לרכוש אותו מחדש על מנת להחזירו לבעליו. אם בינתיים חלה ירידה בשערו של נייר הערך, הרי שמחיר המכירה גבוה ממחיר הקנייה, והעסקה הייתה רווחית מבחינץת הסוחר.

כאמור לא רק במניות לאומי גילו החוקרים דפוסי מסחר שמעידים על חשד שסוחרים ידעו על המתקפה הצפויה. כך קרה לפי החוקרים גם במסחר בתעודת סל (ETF) בשם EIS, שמנפיקה חברת MSCI הבינלאומית. זו תעודת סל שעוקבת אחרי ביצועי מניות ישראליות בולטות, בהן מניות הבנקים, חברות כמו צ'ק פוינט, נייס ואיי.סי.אל.

בתעודה זו נרשם זינוק גדול בעסקות השורט ב-2 באוקטובר, לפי ממצאי המחקר, והנפח שלהן היה מדורג במקום ה-30 (בגובהו) בין הנפחים הגדולים ביותר בתעודת הסל האמורה מאז שנת 2009. מדובר ביום מסחר חריג באחוזון ה-99% במונחים סטטיסטיים.

ב-9 באוקטובר (יום שני) לאחר שהתחדש המסחר בניו יורק, יומיים לאחר המתקפה הרצחנית בשבת, נפלה התעודה כפי שמצויין במחקר ב-7.1% ועד ל-27 באוקטובר איבדה 17.4% מערכה. עסקת השורט ב-2 באוקטובר, נבדקה ביחס לסבבי מלחמה קודמים מול עזה בעבר, וגם ביחס לפרוץ משבר הקורונה, ואז לא נרשמו עסקאות בהיקפים דומים.

ממצא מחשיד אחר שמצאו החוקרים לטענתם, שמחזק את הסברה שלהם, היה גידול חריג בפוזיציית השורט בתעודת הסל EIS ב-3 באפריל השנה - יומיים לפני ליל הסדר שחל השנה ב-5 אפריל. לפי פרסומים בתקשורת לאחר ששפרצה המלחמה, נחשף בחקירות המחבלים, כי החמאס אכן תכנן מתקפה רצחנית דומה לליל הסדר השנה, אך זו לבסוף שובשה או נבלמה ייתכן שבשל העלאת הכוננות של צה"ל, או בשל הוראה איראנית. הנתונים של החוקרים מלמדים על דפוס פעולה דומה לזה שהתרחש בתחילת אוקטובר.

החוקרים מציינים במחקר כאשר הם מביאים את הראיות שאספו כמכלול, כי "הן עולות בקנה אחד עם סוחרים שפעלו על בסיס מידע צפוי (informed trades) שציפו לרשום רווחים ממתקפת החמאס." הם מציינים כי לא ברור עד כמה חוקי המסחר בניירות ערך, בכל הנוגע למידע מקדים, חלים על הפעולות הללו. אך הם סבורים כי במישור הנורמטיבי, נוצרו כאן שיקולים שייתכן ומצריכים שינויי חקיקה, כדי "לסגור את הפער". את במטרה שסוחרים לא יוכלו לחזור ולהרוויח בעתיד על בסיס ידיעה מוקדמת של מתקפות טרור.

תגובת החוקרים

החוקרים מסרו בתגובה לדברי הבורסה: "אנו מעריכים את הערותיה של הבורסה בנוגע למחקר שלנו, שאינן משפיעות על הממצאים שלנו לגבי המסחר בבורסה או בתעודות הסל של MSCI Israel, ועדכנו את הטיוטה שלנו כדי לשקף אותן. אנו מקווים שהבורסה תמשיך לעסוק בממצאים שלנו - כולל על־ידי חקירה האם וכיצד הרוויחו סוחרים מיודעים (Informed Investors) מהאירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר".

***גילוי מלא: מוקדם יותר הבוקר פרסמנו כאן את ממצאי המחקר כלשונם. לאור תגובת הבורסה לפיה מדובר בטעויות במחקר האייטם עודכן בהתאם