האם חייל מילואים מקבל שליש משכרו של אברך בישיבה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מירב בן ארי

מפלגה: יש עתיד

פלטפורמה: ערוץ כנסת

ציטוט: "חייל מילואים מקבל 3,333 (שקל בחודש) והאברך הולך לקבל עשרת אלפים"

תאריך: 27.11.23

ציון: לא נכון

בשבוע שעבר אישרה הממשלה הצעת חוק לתקציב מעודכן לשנת 2023, במסגרתו עודכנו ההוצאות הקשורות במלחמה. אלא שהתקציב המדובר מכיל גם רכיבים שנויים במחלוקת, כמו הגדלת התקציבים לזרם החינוך החרדי ולקצבאות האברכים, שהיוו חלק מההסכמים הקואליציונים.

מי ששותפה לביקורת היא חה"כ מירב בן ארי מיש עתיד, שבראיון לתא הכתבים בערוץ כנסת הביעה שאט נפש מהמהלך: "בסוף נתניהו לא מפסיק לשמור על הבייס שלו, עובדה: הוא יכול לעצור את הכספים הקואליציונים, אבל הוא לא עושה את זה? למה?", תהתה בפני המגישים. "הרי הדבר הכי אחראי כראש ממשלה זה לעצור כספים קואליציוניים, ולשים הכול לטובת מפונים; חטופים; חיילים; אנשי המילואים - קראתי עכשיו בזמן שחיכיתי שחייל מילואים מקבל 3,333 והאברך הולך לקבל 10,000".

האמנם הפער בשכר בין אברך לחייל מילואים כה דרמטי, והועצם עד כדי כך בזמן המלחמה?

ראשית, נתייחס לשכר המילואים. על פי אתר ביטוח לאומי, חיילים בשירות מילואים אמורים לקבל שכר מקביל לשכרם באזרחות. עבור עובדים שכירים, מדובר בשלושת החודשים בהם הם הרוויחו הכי הרבה מתוך 6 החודשים האחרונים. גם מי שהפסיק את עבודתו עד 60 יום לפני השירות יכול לבחור 3 חודשים מתוך ה-6 שקדמו להפסקת עבודתו, ומי שקיבל דמי אבטלה יהיה זכאי לדמי מילואים על פי הכנסתו מדמי אבטלה. גם עובד עצמאי יקבל דרך ביטוח לאומי את המקבילה להכנסתו.

בסופו של דבר, כל מי שנקראו לשירות מילואים זכאים לתשלום תגמול מהמוסד לביטוח לאומי, גם אם אינם עובדים באזרחות. סעיף 270 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, קובע את "התגמול המזערי", ליום מילואים, שעמד עד לפני המלחמה על 215.17 ש"ח ליום, שהם 6,455 ₪ לחודש. כלומר, יותר משכר המינימום הקבוע בחוק, שעומד כיום על 5,572 שקל בחודש.

בעקבות המלחמה הנוכחית, תשלומי המילואים אף גדלו. ב-9 בנובמבר, כחודש לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל, אושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה - חרבות ברזל) תגמולים למשרתים במילואים, התשפ"ד 2023, שהעלתה את סכום התגמול המינימלי ל-300.61 ₪ ליום, ו-9,018 ₪ לחודש. ההעלאה חלה רטרואקטיבית על ימי מילואים מה-7 באוקטובר, ותהיה בתוקף עד סוף 2023, עם אפשרות להארכה.

לכך יש להוסיף סל הטבות ומענקים לחיילי המילואים שגויסו ב-7 באוקטובר. כך למשל, במסגרת סל ההטבות הוחלט להעניק מענק חד־פעמי של עד 1,100 שקל, שנצבר החל ביום השמיני למילואים. בנוסף, משרת מילואים זכאי למענק נוסף, של 2,000 שקלים. בסך הכול, לצורך העלאת התגמול, המענקים וההטבות הוקצו מיליארד שקלים נוספים בתקציב המעודכן.

על פניו, נראה שהחישוב הזה מצמצם את הפערים בין שכר המילואים לגובה קצבת האברכים בו נקבה בן ארי. אלא שגם פה כדאי לעשות סדר. קצבאות האברכים, שעמדו במוקד הביקורת הציבורית נגד הכספים הקואליציונים, אכן הוגדלו באופן משמעותי, אבל האם עד כדי כך?

הכספים הקואליציונים שמיועדים לקצבאות האברכים חוסים תחת "תקציב התמיכה במוסדות תורניים", שעובר לישיבות דרך האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך. במסגרת החלטת הממשלה "יישום הסכמים קואליציוניים בשנת הכספים 2023", שעברה בשבוע שעבר הוחלט להקצות לתקציב התמיכה במוסדות תורניים סך של 1,089 מיליון ש"ח בשנת 2023. זאת בנוסף ל-630 מיליון ש"ח שכבר אושרו בבסיס התקציב. סך הכול התקציב המיועד לקצבאות אברכים עומד על 1,719 מיליארד ש"ח לשנת 2023.

כמה זה אומר בפועל? התקציב המדובר לא מגיע ישירות לכיס של האברכים, אלא מעובר באמצעות "מבחן תמיכה" לישיבות המחלקות אותו לפי מספר התלמידים והאברכים. כאן חשוב לערוך אבחנה בין קבוצת לומדי התורה שנמצאת מעל גיל 18: "בחורי ישיבה" הם בני 18 ויותר שאינם נשואים ולומדים בישיבות בתנאי פנימיה. "האברכים" הם אלו הלומדים בכוללים מהם הם חוזרים בכל ערב לביתם.

גובה הקצבה משתנה בהתאם לחלוקה המדוברת בין תלמיד ישיבה לאברך, כאשר על פי הערכות משרד האוצר ישנם כיום כ-110 אלף אברכים, וכ-60 אלף בחורי ישיבה. החישוב של הקצבה נעשה על פי "ערך הנקודה", לפיה מחלקים את התקציב במספר לומדי התורה, כאשר בחור ישיבה שאינו נשוי, מקבל נקודה אחת, ואברך נשוי מקבל 1.8 נקודות. בחישוב זה סכום הנקודה עומד על 555 שקל בחודש לתלמיד ישיבה, ועל כאלף שקל לאברך נשוי.

לשם השוואה, סך התקציב הכולל למוסדות התורניים ב-2022 היה 1.2 מיליארד שקל, כאשר 440 מיליון הועברו ככספים קואליציונים. כלומר, עלייה של 40% לעומת השנה שעברה. בהתאם, כפי שפרסמנו בעבר, גובה קצבת תלמיד ישיבה בשנת 2022 עמד על 368 ש"ח בחודש, וגובה קצבת האברך על 662 ש"ח.

"זה הסכום הכי גבוה שהיה אי פעם", אומר על כך ד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית התכנית לחרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. "גם ב-2021 החרדים היו בקואליציה ותקציב מוסדות תורניים עמד על 1.22 מיליארד, וב-2022 זה ירד ל-1.17 מיליארד, אז 2023 יהיה גבוה ב-42% גם ביחס לשנים שלהם בקואליציה".

אבל התקציב המדובר הוא לא הדרך היחידה שבה מקבלים האברכים סכומים מהמדינה. דו"ח של אגף הכלכלנית הראשית באוצר שפורסם ב-2019 חישב את התמיכה העקיפה לה זכאים אברכים, על בסיס ממוצע של ארבעה ילדים לאברך. בחישוב כזה, כפי שהרחבנו בעבר, האברך זכאי גם להנחה בארנונה (278 שקל בחודש), "סיוע אפשרי בשכר דירה" (890 שקל) וסבסוד מעונות יום ומשפחתונים (1390 שקל). כלומר, התמיכה העקיפה יכולה להגיע בתנאים מסוימים לכ-2,550 שקל.

עם זאת יש לציין כי לפי ד"ר מלאך החישוב הזה מראה מהי התמיכה המקסימלית ממנה יכול ליהנות משק הבית שהאב בו הוא אברך, אך לא ניתן להשתמש בו כדי לגזור מסקנות לגבי כלל אוכלוסיית האברכים. על פי החישוב שמציג ד"ר מלאך - ההנחות בארנונה, בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, סבסוד מעונות יום ועוד- מגיעות לכ-750 שקל נוספים מדי חודש.

כלומר, גם אם נלך על פי החישוב המרחיב של משרד האוצר ונכלול את התמיכה העקיפה, סך התקציב שמקבל אברך מהמדינה, לאחר העלאת גובה הקצבאות, הוא כ-3,550 ש"ח. עדיין רחוק מעשרת אלפים ש"ח בהם נקבה בן ארי.

פנינו לח"כ בן ארי כדי להבין את המקור לנתונים אותם ציינה, אך מטעמה לא נמסרה תגובה. עם זאת, ציוץ ברשת איקס של אביעד הומינר-רוזנבלום, יכול לתת כיוון. ב-27 בנובמבר, היום בו התראיינה בן ארי, צייץ הומינר-רוזנבלום את הנוסח הבא: "כך פועלת מדינה שלא רוצה להמשיך להתקיים: תוספת התקציב למענקים ותשלומים ל-300,000 חיילי המילואים שהוקפצו כדי להילחם: מיליארד ₪, 3,333 ₪ לחייל. תוספת התקציב ל-100,000 אברכים שבהגדרה לא מתגייסים לצבא ולא עובדים: מיליארד ₪, 10,000 ₪ לאברך", ואף הוסיף: "מתנצל על הדמגוגיה, אבל זה בלתי נסבל". כלומר, הומינר התייחס רק לתוספת בתקציב, וחילק אותו לגודל האוכלוסייה, כדי להמחיש את סדר העדיפויות הממשלתי. זאת בשונה מהקשר שעלה מדבריה של בן ארי, לפיה זוהי המשכורת שהם מקבלים.

לסיכום, חייל מילואים שאינו עובד זכאי לתגמול מינימלי של 6,455 ש"ח בחודש, אשר הועלה בזמן המלחמה ל-9,018 ש"ח, זאת בנוסף להטבות ומענקים. קצבת האברך עלתה על פי הערכות מ-662 ש"ח, לכאלף ש"ח בחודש. יחד עם סל הטבות מהמדינה, התמיכה הממשלתית באברך יכולה להגיע עד ל-3,550 ש"ח חודש. לכן, דבריה של חה"כ מירב בן ארי לא נכונים.