מחירי הזהב, הביטקוין והאורניום מזנקים. למה דווקא עכשיו?

הפעם האחרונה שבה הגיע הזהב למחירי שיא הייתה בתחילת מגיפת הקורונה, אז הגיעה מחיר המתכת לשווי של 2,081 דולר לאונקיה. השבוע נשבר השיא, ומחיר זהב נסק לשווי של 2,137 דולר לאונקיה, אולם לאחר מכן הוא ירד לרמות השיא הקודמות. מדובר בחצייה משמעותית של ה'רף הפסיכולוגי' של הזהב, סביבו נעה המתכת בתנודתיות רבה - העומד על 2,000 דולר.

מה הריצה לזהב מבשרת?

קצת רקע: למתכת הזהב יש חשיבות מסורתית בכלכלה המודרנית. בהסכמי ברטון וודס, שנחתמו בסוף מלחמת העולם השנייה והשתיתו את המערכת הכלכלית העולמית לאחר המלחמה, הוצמדו המטבעות בעולם לדולר, בעוד הדולר הוצמד לזהב, בשווי 35 דולר לאונקיה אחת (מה שנקרא תקן הזהב). רק בשנות ה־70, נשיא ארה"ב דאז ריצ'ארד ניקסון ביטל את הצמדה, ולמעשה הסיר את השער הקבוע של המתכת היקרה. עם זאת, היא לא הפסיקה להיות רלוונטית.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מסביר שהזהב נחשב חלופה אטרקטיבית בתקופות של אי ודאות פוליטית וכלכלית וכן בתקופות של ציפייה לעלייה בקצב האינפלציה (למשל עקב פיחות של דולר). זאת, בעיקר בשל המתאם הנמוך בינו לבין השווקים הפיננסיים. כלומר, המתכת אינה רגישה לתנודתיות של השווקים ומהווה אמצעי גידור מולם. עם זאת, מנחם מדגיש שהתנודתיות של מחיר המתכת בטווחים הקצרים עלולה להיות גבוהה מעת לעת.

חשש מהאטה עולמית

אי הוודאות העולמי נובע בחלקו גם מהמלחמה פה אצלנו. התחזית המקרו כלכלית של ארגון ה־OECD מציינת את האפשרות למלחמה בעזה כגורם העלול להעיב על הפעילות הכלכלית בעולם. במקביל, בארגון מציגים צפי להאטה כלכלית עולמית, מה שתורם לסנטימנט שלילי סביב השווקים ומחזק את הבחירה בזהב כאלטרנטיבה.

יתרה מכך, המצב הכלכלי בארה"ב עשוי לנבא את המשך התחזקות מחיר הזהב. אמנם השווקים בוול סטריט חזקים, והעליות של מדדי הטכנולוגיה נמשכות, אך מספר אינדיקטורים בארה"ב מאותתים על חולשה עתידית בכלכלה הריאלית ובשווקים.

ראשית, הצפי למיתון קל בארה"ב (ובעולם) התחזק, לאחר רבעון שלישי חזק בארה"ב, שהראה צמיחה של 5.2%. התשואות באג"ח האמריקאיות יורדות, לאחר שהגיעו לרף גבוה במיוחד לפני מספר חודשים (בשיאה 5% תשואה ל־10 שנים). מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, אומר כי "לירידת התשואות בארה"ב יש קשר ישיר לעליית מחיר הזהב. כאשר הריבית הריאלית יורדת בחדות, כדאי לקבל הגנה מפני עליית האינפלציה". עוד אומר שפריר כי "עצם הצפי להאטה בפעילות הכלכלית מביא איתו תחזית להורדות ריבית בעתיד, והן מביאות איתן גם ירידה בתשואות".

עוד גורם אמריקאי המשפיע על השווקים הוא היחלשות הדולר בעולם. מדד ה־DXY, האומד את הדולר לעומת מטבעות מרכזיים בעולם, ירד משווי של 107 נקודות באוקטובר ל־103 נקודות בסיס.

סקר שנערך כבר באמצע השנה על ידי המועצה העולמית לזהב גילה כי בנקים מרכזיים הגדילו את רזרבות הזהב שברשותן ב־24%. זאת, בשל הפסימיות של הבנקים המרכזיים בנוגע לביצועי הדולר כנכס בטוח. הסקר הדגיש כי כ־64% מהנסקרים אמרו שהם ימשיכו להגדיל את רזרבות הזהב שברשותן.

מנחם מסביר שחולשת הדולר משקפת בעצמה חששות פוליטיים לגבי תהליכי קבלת ההחלטות בארה"ב, במיוחד כשזו נמצאת לפני שנת בחירות . לדבריו, "החששות הללו גם היו בין אלו שגרמו לחברת דירוג האשראי פיץ' להוריד לאחרונה את דירוג החוב של ארה"ב ואת המתחרה מוד'יס להוריד את אופק הדירוג".

מנחם מסכם כי בדומה למחיר הנפט וסחורות אחרות, מחיר הזהב נקוב בדולרים. לכן, "ככל שהדולר מפוחת בעולם, המחיר הנומינלי של הסחורות הצמודות אליו עשוי לעלות, על מנת לפצות על כך".

אהרן כץ

בבנק אוף אמריקה ציינו את הביטקוין כמכשיר הכלכלי החזק ביותר בשווקים העולמיים השנה. לשם השוואה, ניתוח הבנק מעלה כי ענקיות הטכנולוגיה ("שבע המופלאות") עלו "רק" ב־100% מתחילת השנה. הביטקוין הוא המטבע הדומיננטי ביותר בענף הקריפטו, והוא מהווה אינדיקטור לשוק בכללותו. עלייתו בשבוע האחרון תרמה לעלייה במטבעות האחרים כשגם האת'ריום התחזק וטיפס בחמישה הימים האחרונים ב־10%, והגיע לשווי של 2,250 דולר.

תעודת הסל תתדלק ביקוש

הביטקוין עולה בין היתר בשל הצפי בשווקים כי הרשות לניירות ערך בארה"ב (ה־SEC) תאשר השקת תעודת סל מבוססת ביטקוין של מספר גופים פיננסים מרכזיים, בראשם עומדת הענקית בלקרוק. ע"פ דיווח ב־CNBC, פקידי רשות ניירות ערך בארה"ב נפגשו עם נציגים מבלקרוק, גרייסקייל והנאסד"ק בנוגע לתעודת הסל המבוססת על המטבע הדיגיטלי, לאחר שה־SEC חסמה בעבר הנפקות דומות, אך בית המשפט קבע כי לא תוכל להמשיך בכך.

ההערכה היא שאישור תעודת הסל ע"י הרשות עשויה להוביל לכניסת גופים מוסדיים לשוק הקריפטו. אינטגרציה בין השוק המבוזר למערכת הפיננסית המסורתית צפויה להוסיף ביקוש למטבעות הללו, וממילא גם להקפיץ עוד את מחירם. אלדד רודריג, סמנכ"ל מוצר ב־Bits of Gold, מציין כי "אנחנו עדיין ממתינים למשהו קונקרטי שיקרה. העליות האחרונות בשוק הדיגיטלי מתרחשות ללא אירוע משמעותי, אך השוק מתנהל כחוזה עתידות ומסתמך בעיקר על הצפי לאישור. הסנטימנט הופך ליותר ויותר חיובי ואנו רואים את התוצאה בנכסים עצמם".

 ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי

צפויה ירידה בהיצע בקרוב

גם מצד ההיצע חלים שינויים מהותיים: בחודש אפריל הקרוב צפוייה להתרחש חציית הביטקוין (Halving), אירוע שמשמעותו שכל כרייה של ביטקוין על ידי מחשב תקבל פחות מטבעות כ"פרס". זאת, בהתאם לאלגוריתם של המטבע. אי לכך, הגידול במספר המטבעות בשוק צפוי להצטמצם.

בנוסף, חברת המידע Glassnode, מצביעה על כך שלאחרונה הוציאו משקיעים מבורסות הקריפטו השונות מטבעות בשווי של 1.4 מיליארד דולר, והחזירו אותם לארנקיהם הדיגיטליים. רודריג אומר שהמהלך מעיד על פחות מטבעות העתידים להיסחר בשוק. עם זאת, הוצאת המטבעות קשורה גם לכתבי אישום סביב בורסות קריפטו מרכזיות וחשד לזיופים. יחד עם האירועים הפנימיים, הריצה למטבעות הללו קשורה גם להנחה שהם מגדרים את ההשקעות במערכת הפיננסית המסורתית. אמנם השווקים בוול סטריט נמצאים בעלייה, אך גורמי הסיכון הגיאו־פוליטיים מתרבים. מעבר למלחמה בישראל, היוצרת חיכוך בין ארה"ב לבין גורמים אחרים, נראה כי החיכוך הסיני־אמריקאי חוזר לכותרות בשוק.

רק השבוע אמר צבא סין כי ספינת מלחמה אמריקאית נכנסה ב'אופן לא חוקי' למי הים הסיני הדרומי, מרחב שהסינים טוענים לבעלות שלו. רודריג מציין שהקונפליקט בין המעצמות תורם להתחזקות המטבע בשני אספקטים: "ראשית, הגורם של קריפטו כחוף מבטחים בא כאן לידי ביטוי ככל שהאירועים הגיאו־פוליטיים מסלימים וחוסר הוודאות העולמי עולה, בדומה להתחזקות מחיר הזהב בעולם". הגורם השני, לפי רודריג, טמון בכך שהחיכוך הגובר בין המעצמות משכנע לא מעט סינים להוציא את כספם מהמדינה, "והדרך המהירה ביותר לעשות זאת היא דרך שוק הקריפטו".

גם הצפי לעתיד חיובי. הסיכון כמובן עצום, אבל יש מי שמעריכים או מייחלים שהביטקוין יגיע גם ל"שש ספרות" בשנה הבאה. קת'י ווד, מייסדת חברת ניהול ההשקעות ARK הידועה בהימורים הנועזים שלה, אמרה לוול סטריט ג'ורנל בחודש שעבר כי "תרחיש הבסיס שלנו עומד על כ־650 אלף דולר לביטקוין. בשנה שעברה, הרבה אנשים חשבו שפשיטת הרגל של בורסות הקריפטו - FTX, צלזיוס ו־Three Arrows הולכות לסמן את קיצו של הביטקוין. למעשה, ההיפך קרה".

אהרן כץ

יו"ר הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל מריאנו גרוסי, הכריז בוועידת האקלים שנערכה בדובאי בסוף השבוע האחרון, כי "הגעה לאפס פליטות דורשת אנרגיה גרעינית". עוד הוא אמר ש"כל טכנלוגיה מופחתת־פליטות" צריכה הכרה ותמיכה מהמדינות שנלחמות בשינויי האקלים.

הצהרה זו מגיעה על רקע הדיון באירופה סביב השאלה האם אנרגיה גרעינית נחשבת ירוקה. דיון זה הגיע לשיא ביולי 2022, חודשים ספורים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. אז הפרלמנט האירופי העביר חקיקה המכירה באנרגיה גרעינית כאנרגיה ירוקה בתמיכת צרפת וצ'כיה, אך תוך התנגדות של גרמניה ואוסטריה. חקיקה זו תאפשר לתעשייה הגרעינית להשיג הלוואות זולות ולעיתים אף סבסוד ממשלתי שנועד לאנרגיה ירוקה, במטרה להפחית את פליטות גזי החממה.

מדובר בשינוי דרמטי בגישה הפוליטית לאנרגיה גרעינית ביחס לרתיעה שנוצרה לאחר אסון פוקושימה ב־2011. גרמניה למשל השלימה בשנה שעברה את השבתת שלושת תחנות הכוח הגרעיניות האחרונות שלה.

כעת, 22 מדינות הצטרפו ליוזמה משותפת שמטרתה שילוש ייצור האנרגיה הגרעינית עד 2050. אלו כוללות יצרניות גרעין "קלאסיות" כמו צרפת וארה"ב, אך גם מגוון של מדינות מערביות כמו פינלנד, הולנד, פולין ושוודיה, ואפילו יפן. אליהן הצטרפו שתי מדינות אפריקאיות: גאנה ומרוקו, שנמצאות בתהליכים להתחלת ייצור אנרגיה גרעינית בתחומן, בין היתר בזכות הטכנולוגיות החדשות בתחום.

לדברי יו"ר סבא"א, "אנרגיה גרעינית לא פולטת גזי חממה כלל, תורמת לביטחון אנרגטי ויציבות רשת החשמל, ומאפשרת את הרחבת השימוש באנרגיה סולרית ואנרגיית רוח", והוא לא היחיד שחושב כך: מחיר האורניום זינק לאחרונה למעל 80 דולר לפאונד (176 דולר לק"ג), עלייה של 60% בהשוואה לתחילת השנה. בכך, הוא משלים עלייה של כמעט פי שתיים מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. האם אנחנו חוזים בקאמבק של האנרגיה הגרעינית?

"מדינות מתפתחות, כולל מצרים, זקוקות לאנרגיה. גם דרום מזרח אסיה צריכים אנרגיה לפיתוח תעשייה כבדה, והאזור הארקטי שרוסיה שואפת לפתח" מספר שאול חורב, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית. "בנוסף, יש את נושא שינויי האקלים וגזי החממה. דלק מחצבי כמו נפט וגז יוצר פליטות, ואנרגיה גרעינית היא מצד אחד נקיה, ומצד שני מסוגלת לספק אנרגיה יעילה ואמינה. רק תשווה את כמויות הנפט, הפחם או הגז שצריך לייצר אנרגיה מהם לכמות האורניום הזעירה".

אסיה עוקפת את אירופה

לדברי חורב "שווה לזכור שאפילו בפוקושימה אף אחד לא נהרג, אבל בהחלט הייתה השפעה על התודעה הציבורית. בצד החיובי, הבינו שצריך יותר אמצעי בטיחות, שיאפשרו לתחנת הכוח להמשיך לעבוד בצורה בטוחה גם כשמנותק החשמל מבחוץ".

אך בשנים האחרונות המגמה השתנתה: טכנולוגיות חדשות לכורים גרעיניים קטנים ובטוחים יותר, כמו גם הפלישה הרוסית לאוקראינה, הביאו לשינוי דרמטי ביחס לאנרגיה גרעינית. "צרפת מייצרת 40% מהאנרגיה שלה בתחנות כוח גרעיניות, ולכן כשהרוסים עצרו את זרימת הגז לאירופה זה פחות השפיע עלייה. לעומתה, גרמניה ברוב טיפשותה השביתה את כל האנרגיה הגרעינית שלה, כי היא חשבה להישען על צינור הגז 'נורדסטרים' מרוסיה", אומר חורב.

 תחנת כוח גרעינית בסלובקיה / צילום: Reuters, RADOVAN STOKLASA

מאז, תכנית הגרעין הצרפתית זכתה לעדנה נוספת, ובחודשים האחרונים המחוקקים בצרפת הכריעו להסיר מגבלות על ייצור אנרגיה גרעינית במדינה. צ'כיה הכריזה על השקעות חסרות תקדים באנרגיה גרעינית, וסבא"א פרסמה דוח שאישר שהסטנדרטים שלה בנוגע לבטיחות ופסולת גרעינית מאפשרים לה התרחבות כזאת.

גם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, שמאפשרת בניית כורים קטנים יותר שמרחיבים את האפשרויות לבניית כורים מבחינת מיקום ותשתיות, "פעם המחשבה הייתה להביא מקסימום ייצור במקום אחד" אומר חורב "אבל הטכנולוגיה היום מאפשרת להקים כור עבור עיר בינונית, וזה מספיק". כורים כאלה צפויים להיבנות בצ'כיה, אך העלייה החדה ביותר בשימוש באנרגיה גרעינית מגיעה מאסיה, שלאחרונה עקפה את אירופה בייצור האנרגיה הגרעינית. מתוך שמונה הכורים שהחלה בנייתם ב־2022, חמישה נבנים בסין ספציפית, שניים במצרים ואחד בטורקיה.

"היום אנרגיה גרעינית בטוחה מאוד, אבל יש שתי בעיות עיקריות" אומר חורב, "אחת, המרת תעשיה אזרחית לייצור נשק גרעיני, ולזה יש את המנגנונים של סבא"א. השנייה, היפטרות מפסולת גרעינית. יש היום בארה"ב אחסון במים, ופועלים לפתח טכנולוגיה שתעזור להיפטר גם מזה".

ההיצע לא מדביק את הפער

אך לא רק הביקוש מביא לעלייה ניכרת במחירי האורניום: ישנן גם בעיות בהיצע, שלא מצליח להדביק את הביקוש החדש. האקונומיסט מפרסם שהפיכה בניז'ר, יצרנית האורניום ה־7 בגודלה בעולם, הפסיקה את התעשייה הצרפתית הפועלת שם.

קזחסטן, היצרנית החמישית בגודלה בעולם, מתקשה לייצא את האורניום שברשותה משום שהוא בדרך כלל עובד דרך רוסיה. חברת הכרייה הקנדית "קמקו" (קנדה היא יצרנית האורניום השנייה הגדולה בעולם) עדכנה שהייצור שלה יירד בשל בעיות במכרות שלה.

שתי חברות גדולות לאחסון אורניום, Sprott ו־ Yellow cake קנו לאחרונה 22 אלף טונות של אורניום (כרבע מהאספקה השנתית העולמית) ומסרבות בינתיים למכור אותם חזרה לשוק. ג'ון צ'מפגליה, מנכ"ל ספרוט, אמר ליאהו פיננסים כי "יש לך תעשייה שרצה להשיג את היצע הדרוש, והשוק היום כבר מחוץ לאיזון. סביב 2024, עלול להתממש גירעון גדול מאוד בהיצע, ולכן מחיר האורניום בבירור מתחיל לנוע". צוטט שם גם קורין המילטון, מנהל מחלקת מחקר הסחורות בבנק מונטריאול, שאמר כי "חוזי תשתיות מתחילים לעלות, ויש מעט מאוד ייצור פנוי שייפגוש את דרישות התשתיות".

האם גם ישראל תצטרף לטורקיה ומצרים שמפתחות את היכולת הגרעינית האזרחית שלהן? על פי שאול חורב, התשובה כנראה שלילית "חברת החשמל כבר מחזיקה שטח בשבטה בשביל כור גרעיני, אבל הישובים ליד כנראה יטרפדו את זה".

עם זאת, לדעתו עם מספיק דמיון זו בעיה שניתן לפתור: "ברוסיה בונים כורים צפים בים. הם שמים כור על רפסודה בים הארקטי ומפעילים אותו שם. הדעה הפרטית שלי היא שתחנות כוח צריכות לזוז לכיוון הים, ואולי אי מלאכותי זה רעיון טוב כבסיס לכור גרעיני. הרי האסדה של כריש היא אי מלאכותי שלם, ומבחינת חוקי הדרך בים הוא מתנהג כמו אי של ישראל. זו אולי אפשרות ריאלית יותר לכור גרעיני אזרחי בישראל".

עידן ארץ