ונצואלה רוצה להשתלט על שני שליש ממדינת גיאנה. מה עומד מאחורי זה?

במשאל עם שנערך ביום ראשון, הצביעו תושבי ונצואלה ברוב גדול בעד אישור השתלטות על אזור עשיר בנפט בגיאנה השכנה, ובכך ציינו את ההסלמה האחרונה בסכסוך טריטוריאלי ממושך.

המחלוקת סביב אזור אסקיבו (שמהווה כשני שליש מהשטח של גיאנה) התחילה כבר יותר מ-150 שנה, והשלכותיה מגיעות עד היום. גלובס עושה סדר בהשתלשלות הסכסוך. 

● הסיכוי למלחמה אזורית עלה? ארה"ב מאיימת ישירות על איראן בעקבות המתקפות בים
● סערה בהולנד: דרישות לא לספק לישראל חלקים למטוסי F-35

מהו השטח שנמצא במחלוקת?

אזור אסקיבו (הידוע גם בשם גיאנה אסקוויבה) מתפרס על פני כ-160 אלף קמ"ר - גדול יותר מיוון או בערך בגודל של פלורידה, ומהווה כשני שליש מהשטח של גיאנה. האזור כולל שטחי נפט ימיים המציעים פוטנציאל גבוה לניצול, ואוכלוסייה של כ-200 אלף תושבים.

סכסוך הקרקעות בין שתי המדינות הוא בן למעלה ממאה שנה, אך התחמם כבר ב-2015 עם גילוי שדות נפט מול חופי אסקיבו. הפקת הנפט בגיאנה דחפה צמיחה משמעותית בתוצר של המדינה, בעוד שגם כרייה של מינרלים באסקיבו ממלאת תפקיד חשוב. 

מתי החל הסכסוך?

ונצואלה טענה זה מכבר כי האדמה שייכת לה, מאחר שלטענתה הייתה בגבולותיה בתקופה הקולוניאלית הספרדית. היא גם דחתה במהלך השנים פסיקה שקבעה את הגבולות הנוכחיים, כאשר גיאנה עוד הייתה מושבה בריטית.

המחלוקת על האזור החלה בשנת 1841, כאשר ממשלת ונצואלה ערערה על קו שומבורגק, גבול שנתן לבריטניה שליטה על שפך נהר האורינוקו, לאחר שרכשה את גיאנה מידי הולנד.

ב-1890, ארה"ב עודדה את שני הצדדים להגיש את תביעותיהם הטריטוריאליות לבוררות מחייבת. חילופי דברים בין בריטניה לוונצואלה הובילו בסופו של דבר לחתימה על "הסכם וושינגטון" ב-1897. עם זאת, במאה ה-20 הנושא חזר כאשר ונצואלה הצהירה כי היא לא מכירה בהסכם בפני הוועדה הרביעית של האסיפה הכללית של האו"ם ב-1962.

בשנים שלאחר מכן הושגו הסכמות והבנות נוספות בין שתי המדינות, אך הן לא הסתדרו, מכיוון ששני הצדדים טענו להפרות מרובות של ריבונותם הטריטוריאלית באזור אסקיבו. מכאן ואילך, בית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) שימש כבורר בתיק.

בין שנות ה-80 ל-1990, מדיניות החוץ של ונצואלה, שהתמקדה בחיפושי נפט, אפשרה לרכך את היחסים עם גיאנה. אבל אז, בתחילת שנות ה-2000, התחדשה המחלוקת לאחר גילוי נפט וגז באזור סטברוק, הנמצא באזור השנוי במחלוקת. אז החל משרד החוץ של גיאנה לפרסם מידע על יירוט של כלי שיט, ביניהם גם של הצי הלאומי של ונצואלה, במרחב הימי שנוכס על-ידי שתי המדינות. אירועים כאלה נמשכים עד היום.

חשיבותו של אסקיבו, הגובל גם בברזיל ומאפשר גישה לאזור של האוקיינוס ​​האטלנטי, גברה אף יותר כשענקית האנרגיה אקסון מוביל (ExxonMobil) גילתה באזור הימי נפט בכמויות מסחריות ב-2015, מה שהסב גם את תשומת-לבה של ממשלת ניקולס מדורו בוונצואלה. מוקדם יותר השבוע אמר משרד ההגנה של ברזיל כי הוא "מגביר את פעולות ההגנה שלו", וחיזק את הנוכחות הצבאית באזור.

מה קרה עכשיו?

ממשלת ונצואלה והנשיא מדורו הכריזו על משאל העם על סיפוח האזור, ופתחו במסע פרסום מאסיבי המעודד את 20 מיליון בעלי זכות הבחירה במדינה להצביע. המשאל נערך לאחר שביום שישי בית הדין הבינלאומי בהאג דחק במדינה להימנע מ"נקיטת כל פעולה" שעלולה לשנות את הסטטוס-קוו באזור. זה לא עצר את מדורו.

במשאל, הבוחרים ענו על חמש שאלות, כולל האם הם מסכימים עם הקמת מדינה ונצואלה באזור אסקיבו, שתהיה כרוכה במתן אזרחות ונצואלה לאוכלוסייתה, ו"לשלב מדינה זו במפת השטח של ונצואלה". סעיף נוסף שאל את הבוחר האם יש לדחות את סמכות השיפוט של בית הדין הבינלאומי לפסוק בעניין.

במסיבת עיתונאים שהכריזה על תוצאות ראשוניות מהחלק הראשון של ספירת הקולות, אמרה מועצת הבחירות הלאומית של ונצואלה כי הבוחרים סימנו "כן" ביותר מ-95% מהמקרים בכל אחת מחמש השאלות בקלפי.

לאחר שההצבעה הסתיימה ביום ראשון, טענה המועצה כי ספרה מעל 10.5 מיליון קולות, והממשלה הכריזה על "ניצחון מוחץ" - מה שהרים גבות בקרב ערוצי תקשורת רבים שדיווחו על תורים לא מרשימים, חלקם אף ריקים, באתרי הקלפיות לאורך כל תקופת ההצבעה. בנוסף, לא היה ברור אם הנתון של 10 מיליון התייחס למספר המצביעים המשתתפים או למספר התשובות הכולל של המצביעים לחמש השאלות.

מה המשמעות של תוצאות משאל העם?

אומנם למשאל העם יש משקל סמלי ופוליטי משמעותי, אך לא יהיו לו השלכות משפטיות או מחייבות מיידיות. ב-CNN ציינו כי לא ברור בדיוק אילו צעדים תנקוט ממשלת ונצואלה כדי לאכוף את תביעתה.

בינתיים, נשיאת בית הדין הבינלאומי, ג'ואן אי דונוהו, אמרה כי "גורמים בצבא ונצואלה הודיעו כי המדינה נוקטת צעדים קונקרטיים לבניית מסלול טיסות שישמש 'נקודת תמיכה לוגיסטית לפיתוח אינטגרלי של אסקיבו'" (לפי אל-ג'זירה).

"מטרת הממשלה (של מדורו) היא לשלוח מסר של כוח לגיאנה", צוטט ברויטרס פרופסור לפוליטיקה באוניברסיטה המרכזית בוונצואלה, ריקרדו סוקרה, והוסיף כי מדורו חושב גם על פיתוחי נפט וגז פוטנציאליים.

גיאנה, שתמיד חששה שמשאל העם יכול להיות עילה לתפיסת קרקעות, כינתה את המהלך צעד לקראת סיפוח ו"איום קיומי". "זוהי דוגמה לבית ספר לסיפוח", אמר פול רייכלר, עורך דין אמריקאי המייצג את גיאנה, לבית הדין הבינלאומי (לפי אל-ג'זירה).

בשבוע שעבר נשיא גיאנה, אירפאן עלי, ביקר חיילים באסקיבו והניף באופן דרמטי דגל גיאני על הר המשקיף על הגבול עם ונצואלה. ההצבעה אתמול עוררה חרדה בגיאנה, כאשר הממשלה קוראת לאזרחים לשמור על קור-רוח. עלי השתתף ביום ראשון בעצרת פטריוטית והצטרף למאות תומכים שהניפו דגל.

חורחה רודריגז, נשיא האסיפה הלאומית של ונצואלה, פרסם אתמול בלילה סרטון וידאו שבו נראית קבוצה קטנה של ילידים ונצואליים מורידים דגל גיאני באזור הררי נידח ומרימים דגל ונצואלה במקומו.