למה יש התרעות שווא על חדירת כלי טיס בצפון?

הלחימה הצבאית מול ארגון הטרור חמאס בעזה מלווה בחודשיים האחרונים באיומים חוזרים ונשנים מצד כוחות אויב הפועלים מעבר לגבולה הצפוני של מדינת ישראל - בסוריה ובלבנון. לצד ירי הטילים לעבר יישובי הצפון, בצה"ל מתמודדים כמעט מדי יום עם איומי חדירות כלי טיס באזור.

● WSJ | שראל רוצה להציף את מנהרות חמאס במים מהים. כל הפרטים
● WSJ| ארה"ב שולחת לישראל פצצות חודרות בונקרים במשקל כמעט טון כל אחת

שיגורי כלי הטיס למרחב הצפוני מייצרים התמודדות מורכבת - כיוון שהשיגור נעשה מיעד קרוב יותר, ויש פחות זמן תגובה. לפי גורם בצה"ל הבקיא בנושא, ההתרעה חייבת להיות מיידית, ברמת השניות הבודדות. לדבריו, נתוני הדיוק של אירועים שסווגו על ידי צה"ל כאיום אווירי, ואכן התגלו כאירועי אמת, הם גבוהים - כ־97%.

ואולם, מתחילת המלחמה קרה לא מעט שיצאה בצפון התרעה על חשש לחדירת כלי טיס עוין, אך לאחר זמן מה שלל דובר צה"ל את האיום. מקרים אלו מדווחים לרוב כ"זיהוי שווא", אך כשגם "התרעות שווא" עולות מדי פעם, עולה השאלה מה ההבדל ביניהם, ומהם הגורמים?

התרעת שווא, או זיהוי שווא?

מערכות גילוי, זיהוי והתרעה של חיל האוויר ופיקוד העורף מתמודדות מול האיומים האוויריים האפשריים. ראשית, פועלות מערכות הגילוי של חיל האוויר, שמאפיינות את האובייקט שבאוויר. בכיר לשעבר במערך ההגנה האווירית מסביר כי למערכת יש הרבה מאוד פרמטרים שדרכם היא מסננת את האיום, "במעקב אחר תבניות, שינוי המהירות, שינויי כיוון, פניות חדות, שינוי גובה, אמצעים אופטיים ועוד". למערכות המכ"ם יתרונות רבים - הן רואות לטווח רחוק, מעבר למזג האוויר ועוד. עם זאת, ברגע שהקרינה של מערכות המכ"ם פוגעת באובייקט כלשהו, גם אם אינו מהווה איום - המערכת מסווגת זאת כמטרה.

ובכך הושלם השלב הראשון של משימת איסוף המידע על ידי המערכות, הגילוי. כעת, מתחיל השלב השני - הזיהוי. בשלב זה משולבים מערכות ופרמטרים נוספים, כדוגמת המערכות האופטיות. אותה מערכת של חיל האוויר, הנקראת פעמון, מתכללת את תמונת הסנסורים המתגבשת. כעת, מערכות ההתרעה של פיקוד העורף מעבירות את ההתרעה בכלל האמצעים - מהצופרים בשטח, דרך האפליקציה ועד מערכות הטלוויזיה והפורטל החירום הלאומי.

כאן נעוץ ההבדל בין התרעת שווא לזיהוי שווא - אם לדוגמה מערכת הגילוי או המרכיב האנושי זיהה לא נכון או החליט לקחת סיכון, אך בפועל לא היה אירוע ביטחוני, זה ייקרא גילוי או זיהוי שווא. מאידך, מצב שבו לא היה מידע או נתונים הדורשים להכניס אזור מסוים למרחב מוגן, ויצאה התרעה - יוגדר כהתרעת שווא.

טופוגרפיה, מזג אוויר ועופות השמיים

מה קורה בשטח שיכול לייצר את גילויי השווא האלו? ראשית מאפייני האיום. לחיזבאללה יש אמצעי לחימה שמוערכים ברמת סיכון גבוהה יותר ביחס לחמאס, ולכן זה יכול להגביר את סך הטעויות. שנית, טופוגרפיה - לעומת עזה, שם המכ"מים עומדים על אזור שטוח שמקל על הגילוי, בצפון הטופוגרפיה יותר מאתגרת. חיזבאללה מבינים את זה, ולכן משגרים את הכלים אוויריים מאחורי ההרים, מה שמוביל לגילוי מאוחר. שלישית, מזג האוויר. ברגע שיש רוחות חזקים, משקעים או תופעות של מזג אוויר, כך יגברו תופעות השווא במכ"מים.

כל אלו יחד, יכולים לייצר תמונה פחות ודאית. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ומומחה למערכות נשק, מוסיף בשיחה עם גלובס כי "הסיבה העיקרית לזיהויי השווא הללו היא עופות השמים. אזור הצפון הוא אזור שמשמש קו נדידה של ציפורים וחסידות, ואלו יכולים לבלבל את המערכת".

גורם בצה"ל הבקיא בפעילות המבצעית בצה"ל מסביר לגלובס כי "לפעמים המערכות מזהות להקת ציפורים כאיום אווירי בשל דמיון בכיוון התעופה, הגובה והמהירות, ורק בדיעבד אחרי התגובה אנחנו מבינים אחרת. בזמן אמת אנחנו לא יכולים לדעת את זה. במצב מלחמה, כשתמונת השמים רוויה, אנחנו לא לוקחים שום סיכון על חשבון האזרח".

לדברי ד"ר קליסקי, סיבה נוספת לריבוי האירועים בצפון, היא התשת המערכת: "האויבים שלנו רוצים לבלבל את המערכת, לבדוק את המוכנות שלנו, וכשהם רואים שהמערכות מגיבות הם מזדנבים אחורה. הם בפירוש מנסים לשחק עם המערכת שלנו ולראות איך היא מגיבה, גם בעזרת שיבושים ויצירת מטרות סינתטיות".

למעשה, בצה"ל מבינים שבשל המצב המבצעי, עליהם להגדיר את מדיניות ההתרעה באופן שונה מבשגרה. כלומר, כיוון שיש מעט זמן לתגובה, הם יחליטו לוותר על חלק מהאינדיקציות שאמורות לאפיין שמדובר במטרה ודאית, וייקחו את הסיכון לכך שתהיה התראת שווא. במצב כזה, בחיל האוויר קופצים לעמדות ומפעילים כוח - מטוסים מוזנקים לאוויר או משגרים טילים מתוך תפיסה שבה אין התפשרות על ההגנה.

דריכות גבוהה או דריכות יתר?

"ברוב המקרים לא מדובר בהתרעות שווא", אומר בכיר לשעבר במערך ההגנה האווירית. "בגלל הרגישות עם כל מה שיכול להתקרב לגדר, אז מצפים להפתעות ולדריכות רבה יותר. משום שהתמונה האווירית יכולה להיות צפופה יותר, אז זה יכול להתערבב ומישהו יכול לאפיין משהו בצורה שגויה. המדיניות היא לראות את המרחב בצורה הכי מחמירה, ולכן זה הגיוני שיהיו אירועי שווא אחת לכמה ימים".

לדבריו, "אם המצב היה הפוך, שהיו המון אירועי אמת ולא היינו מדווחים אליהם, פחות היינו מרוצים. זה תמיד האיזון הדק בין דריכות גבוהה לבין דריכות יתר שהופכת את הניהול של החיים האזרחיים לבלתי סבירה". גם לצמרת בצה"ל ברור שאירועי שווא זה לא טוב, אבל עוד יותר מסוכן מבחינתם פגיעות ללא התרעה.

בכל יום יושבים כלל הגורמים הרלוונטיים, כמו מפקד הפיקוד, ראש מחלקת אוכלוסייה, קצינת המודיעין ועוד - ומסתכלים על תמונת העורף. ביחד הם קובעים את מדיניות ההתגוננות לעורף, וזה מה שמופץ לכלל האזרחים. לדברי גורם בכיר הבקיא בפעילות המבצעית בצה"ל, "המתח שאנחנו נמצאים בו הוא בין הרצון לשמור על האזרח מוגן, ומצד שני לא לאפשר את השאננות הזו שהאזרחים יכולים להרגיש. חשוב להגיד שהמערכת למדה המון בחודשים האחרונים, ואנחנו כל הזמן משתפרים תוך כדי הלחימה. אנחנו רוצים לאפשר את פתיחת המשק, אבל לא רוצים שהאזרח יסתכן כלל".