האם בעקבות המלחמה יוחזרו נשקים לגברים אלימים?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

נשים הנתונות לאלימות או חשות מאוימות יכולות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צווי חירום המגנים עליהן, באחד משני מסלולים: צו הגנה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, אשר כשמו כן הוא; או צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, שניתן עבור איומים או פגיעות ברמת חומרה גבוהה יותר, לרבות מעשי אלימות, עבירות מין, התעללות ממושכת או חשש לסכנה גופנית ממשית. 

● בניגוד לחוק: משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק
● האם בעקבות התקנות החדשות כל מי שהוכשר כ"רובאי 02" יוכל לקבל נשק?
● 100 אלף איש כבר ביקשו רישיון נשק תוך שבועיים. האם הם יקבלו?

ההבדל בחומרת העבירות בין שני החוקים בא לביטוי גם ביחס לרשות להחזיק בנשק על-ידי הגבר המאיים או האלים. שופט המוציא צו למניעת הטרדה מאיימת, רשאי לפי החוק להורות כי הגבר אינו זכאי עוד "לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה" - אולם על השופט לקבוע זאת במפורש.

צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, לעומת זאת, מפקיע באופן אוטומטי את הזכות להחזיק בנשק, גם אם ההוראה לא נכתבה על-ידי השופט בעת מתן הצו עצמו.

הבדל נוסף בין החוקים בא לביטוי בנושא השבת רישיון הנשק. בעת שפג תוקפו של צו שניתן מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, לאחר מספר חודשים מוגדר - פגה באופן אוטומטי גם שלילת רישיון החזקת הנשק.

לעומת זאת, האיסור להחזיק בנשק עבור גבר שניתן נגדו צו מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, נותר על כנו גם לאחר שהצו פג, והגבר נדרש לנקוט הליך משפטי כדי להשיב לעצמו זכות זאת.

צעדים מחמירים אלה של החוק למניעת אלימות במשפחה הוכנסו כתיקון לחוק בשנת 2000, ובדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי המקור להחמרה הוא בריבוי מקרי הרצח של נשים בידי בני זוגן באותה תקופה, לאחר שבמקרים לא מעטים בהם נעשה שימוש בסמכות לשלול את הרשות להחזיק בנשק, בסופו של דבר הוסר האיסור, הנשק הוחזר לבן הזוג האלים או המאיים, למרות התלונות שהצטברו נגדו, והוא עשה שימוש בנשק שהושב לו למטרותיו הרצחניות.

עד עתה בתי המשפט לא הזדרזו להחזיר את רישיון הנשק לגברים שניתן נגדם צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. בניגוד לארה"ב, התפיסה בישראל עד חודש אוקטובר האחרון הייתה שאחזקת נשקים בידיים פרטיות אינה אינטרס ציבורי, וגוררת אחריה סיכון גדול יותר שיפגעו חפים מפשע, לעומת הסיכוי שאכן יהיה צורך לעשות שימוש בנשק להגנה עצמית. לכן גברים שפנו לבקש בחזרה את רישיון הנשק שלהם, השתמשו פעמים רבות בנימוק ששלילת הרישיון מונעת מהם לעבוד בתחום האבטחה, וכתוצאה מכך פוגעת בחופש העיסוק שלהם. 

מאז 7 באוקטובר: שינוי גישה בנוגע לרישיונות נשק 

השקפת העולם לגבי אחזקת נשק פרטי בישראל השתנתה באופן ניכר מאז הטבח של ה-7 באוקטובר, והצורך בהגנה עצמית של אזרחים עלה מדרגה, לאור חוסר האמון ביכולת של המדינה והצבא לתת מענה מיידי בשעת חירום. לא רק הביקוש לרישיונות נשק עלה בהיקף עצום, אלא גם היקף ההיתרים שניתנים למבקשים, תוך ביטול מחסומים של קריטריונים קודמים.

השאלה שתעמוד כעת בפני בתי המשפט לענייני משפחה היא האם שינוי גישה זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בהקלות לגבי השבת רישיונות הנשק שנשללו על-ידם בעבר במסגרת צווי הגנה.

צו הגנה שולל את הזכות להחזיק בנשק לא רק באופן פרטי אלא גם במסגרת השירות הצבאי או המילואים, אך החוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי החייל יכול לפנות למפקד היחידה שלו בדרגת סגן-אלוף ומעלה, שיבקש עבורו בבית המשפט את השבת רישיון הנשק. יש להניח כי הרחבת מעגל המילואים תביא גם לשימוש נרחב יותר גם במסלול זה לצורך השבת רישיונות הנשק שנשללו מכוח החוק.