ראש אמ"ן לשעבר: "אנחנו תלויים בארה"ב אפילו ברמת אספקת התחמושת הבסיסית"

הפסקת האש בין ישראל לחמאס אמנם קרסה, אך מאמצי התיווך על שחרור החטופים וימי הפוגה נוספים נמשכים מאחורי הקלעים. אחת המדינות שמובילות את הדיונים ומשמשת כמתווכת מרכזית בעניין היא קטר, מדינה שסובלת מתדמית שלילית במערב בעקבות התייצבותה לצד ארגוני הטרור - בראשם חמאס - הן מבחינה מדינית והן מבחינה כלכלית.

● ראיון | המומחה שמסביר: זה מה שישראל צריכה לעשות מול האיום החדש
● ראיון | הבכיר שמאמין: צה"ל חייב להמשיך עד הסוף, וזו הסיבה
● ראיון | איך צריך לחקור את אירועי ה-7.10? התשובה של האלוף לשעבר

"ההפוגה במלחמה הכניסה לתוך המערכה שחקנים שמעוניינים בכך שחמאס יישאר לשלוט בעזה, ביניהם קטר. כך הנסיכות הפכה למתווכת העיקרית ובו בזמן פועלת אקטיבית נגד המטרה המוצהרת של המלחמה - השמדת ארגון הטרור. זה משהו שאסור להקל בו ראש בראייה קדימה", אומר בראיון לגלובס ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (במיל') אהרן זאבי פרקש.

כחלק ממאמצי התיווך, ישראל מתמודדת עם אתגר נוסף מצד בת בריתה ארה"ב, המעורבת גם היא בסוד העניינים לשחרור החטופים. ממשל ביידן לוחץ על ירושלים להרחיב את המסדרון ההומניטרי הנכנס לעזה, לרבות בסוגיית הדלק, לצמצם את הפגיעה בבלתי מעורבים ואף לחתור לימי הפוגה נוספים. "הפעולות הטקטיות עשויות להשתנות כתוצאה מהלחץ האמריקאי", אומר פרקש. "אנשים לא מבינים עד כמה אנחנו תלויים בארה"ב, אפילו ברמת אספקת התחמושת הבסיסית ביותר. אני מניח שבהתאם לכך, התקיפות יהיו יותר ממוקדות".

"התקשנו להטיל ספק בהנחות יסוד"

פרקש שירת בצה"ל במשך כ־40 שנה, במהלכן השתתף במלחמת ההתשה, יום הכיפורים ושלום הגליל. את חיל המודיעין הוא מכיר על בוריו, ושירת בו במגוון תפקידים בהם מפקד 8200 וראש אמ"ן, וכיום משמש כיו"ר המרכז למורשת המודיעין (מל"מ). הטענות על מחדל המודיעיני כמובן אינן זרות לו: "כשמנתחים את מה שקרה ואת הדיווחים השונים מאז האירוע, אפשר להבין שהכשלים יכולים לנבוע מכמה גורמים. קודם כל, התנהלות המפקדים: במודיעין כיננו זאת כ'עריצות מחשבתית' של המפקדים, מעין ביטחון עצמי מופרז. זה בוודאי משפיע על בחינת תוצרי המודיעין. אולם, אלה דברים שבכל מלחמה מתגלים ואני לא יודע עד כמה הם היו עמוקים במקרה הנוכחי, כי עדיין לא הסתיימו כל התחקירים".

 אלוף (במיל') זאב פרקש, ראש אמ''ן לשעבר / צילום: ויקיפדיה

אך לדברי פרקש, לפני הכול, הכשל המרכזי סביב המלחמה נוגע לקונספציה ששלטה בקרב מקבלי ההחלטות וראשי הצבא. "אני חושב שהקונספציה ששלטה כאן לא אפשרה להטיל ספק בהרבה מאוד מהנחות היסוד. לא שמנו לב לסימנים שהיינו צריכים לבחון אותם כדי לאתגר את הקונספציה לפיה חמאס לא ילך למהלך כזה. למשל, האם שאלנו את עצמו למה חמאס לא הצטרף לסבבי הלחימה מול הג'יהאד האסלאמי? צריך להבין את הסיבה האמיתית לכך ולא להגיד 'הוא מורתע' רק כי זה מתאים לך לקונספציה".

כשל נוסף, אומר ראש אמ"ן לשעבר, "הוא הסחת דעת בגלל אירועים לא רלוונטיים שלא ניתחו נכון. למשל המו"מ סביב הגדלת מכסת העובדים העזתים ככל הנראה התפרש בישראל שחמאס לא מעוניין להילחם כרגע, אבל זה לא בהכרח מעיד על כך. זה בהחלט נעשה כחלק מהונאה שעשה ארגון הטרור. אגיד את הדבר הכי קשה שאני למדתי בהיסטוריה שלי במודיעין - למדתי שהכי קל לעשות תחקיר אחרי אירוע, אבל הכי קשה זה ללמוד את האירועים לפני שהם מתרחשים.

"ובכלל, יש בעיות ארגוניות בארגונים כמו המוסד, שב"כ ואמ"ן שיכולה לא לחדד ידיעות והערכות מנוגדות ולתת להן את המשקל הנכון לפני האירוע. כלומר, אם היינו שואלים שאלות ומקיימים חשיבה משותפת כדי ללבן את העניינים, אולי היינו במקום אחר עכשיו. אני לא יודע כמה העריצות המחשבתית, לצד החשיבה הקבוצתית, שיחקה כאן תפקיד".

"ישראל בנתה את ארגון הטרור עוד מהקמתו"

מאז פרוץ המלחמה, שאלת האחריות למחדל עולה רבות. אחרי הרמטכ"ל, שר הביטחון ובכירים נוספים בצבא ובשב"כ, גם ראש אמ"ן לקח אחריות לאירועים הקשים. עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב לקחת אחריות מפורשת בשלב זה, ומבקש להמתין ליום שאחרי המלחמה.

עד כמה לדעתך יש לדרג המדיני, ובראשו ראש הממשלה, אחריות לקונספציה עליה דיברנו?
"החלק של הדרג המדיני הוא קריטי בכישלון של המלחמה הזאת. קל לי לומר את זה כי בין השנים 2002 ל־2005 הייתה מדיניות של 'לכסח כל הזמן את הדשא', מדיניות שאמ"ן והשב"כ המליצו עליה לראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל, שקיבל את ההמלצה. כך חיסלנו את מנהיגי חמאס, השייח' אחמד יאסין ומחליפו עבד אל־עזיז א־רנתיסי. אלא שלאחר מכך המדיניות ירדה מהשולחן כי חששו שהיא תוביל להסלמה. המדיניות הזו אפשרה לחמאס, ובפרט ליחיא סינוואר, להרגיש בטוחים ולבנות את הכוח שלהם. זו החלטה מדינית ולא רק צבאית, ולראש הממשלה יש חלק בזה".

בהקשר הזה, רבים טוענים שהקונספציה של הדרג המדיני הייתה בניית חמאס על חשבון הרשות הפלסטינית.
"אכן יש טענה שישראל עודדה בשנים האחרונות את חמאס וכך חיזקה אותו, אבל מי שבנה את הארגון מיום הקמתו בסוף שנות ה־80 והמשיך בתחילת שנות ה־90, אלו כל ממשלות ישראל. החמאס אז נתפס בעינינו כארגון חברתי שעוסק בצרכי הציבור הפלסטיני, ולכן טיפחנו אותו אל מול הפת"ח עוד בימים ההם. אלא שבימנו מתרחשת כבר סוגיה אחרת וכמעט מהפכנית - השיעים והסונים, שהיו שני זרמים יריבים זה לזה, החלו לחבור. אנחנו רואים חיבור בין איראן וחיזבאללה השיעית לארגונים סוניים כמו חמאס, כאשר המחנה המשותף הוא המאבק בישראל. במידה רבה המפץ הזה צבר תאוצה במהלך מבצע 'שומר חומות' במאי 2021".

מספר שלבים כדי למנוע כשל חוזר

אחרי שדיברנו על הכשלים, מה צריך לעשות כדי שהם לא יחזרו על עצמם במבט הלאה?
"קודם כל", מבהיר פרקש, "אני מאוד מאמין במחלקת בקרה חזקה, שכוללת עמדות שמנוגדות לחשיבה המקובלת בארגון כמו אמ"ן. נושא נוסף שחשוב לשפר הוא שיתוף כלל גופי המחקר בתוך הדיונים המרכזיים. יש מספיק גופים חזקים כמו המודיעין של פיקוד דרום, פיקוד צפון, המודיעין של השב"כ ועוד. צריך לקיים מפגשים משותפים עם המומחים האלה, שעה עד שעה וחצי בשבוע, כדי לגבש תמונת מצב משותפת. ובכלל, יש להתייחס ברצינות לכל מידע שמוסרים כל חוקרי המודיעין - כי אף אחד לא יכול לדעת הכול והם משלימים את התמונה הכוללת".

זאבי מתייחס לעוד נקודה שלדבריו יש לשפר: "המיומנות אנשי המודיעין באיסוף מידע. אני לא מדבר על המובן הצבאי רק, אלא ממש בקריאת המודיעין. למשל, מיהו הג'יהאד האסלאמי ומה ההבדל בינו לבין הפת"ח?".

לסיכום, מה בעצם הוביל את חמאס לבצע את המתקפה הזו דווקא עכשיו?
"חמאס, כארגון אסלאמי דתי קיצוני, לא יכול לקבל את התחממות היחסים בין ישראל למדינות ערביות אחרות, בהן איחוד האמירויות וערב הסעודית. לכן, בארגון כנראה הרגישו שזו ההזדמנות האחרונה לנסות למנוע את המהלך הזה".