אזרבייג'ן, ספקית נפט משמעותית של ישראל, מתקרבת להסכם שלום היסטורי עם ארמניה. כך עולה הערב (ה') מהודעה דרמטית שפרסמו במשותף לשכת נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב ולשכת ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן.
● הסנאט האמריקאי בלם את כספי הסיוע לישראל
● חותרת להפסקת אש: התפקיד הדומיננטי של סגנית נשיא ארה"ב במלחמה בעזה נחשף
"ארמניה ואזרבייג'ן חולקות את העמדה כי יש סיכוי היסטורי להשיג את השלום המיוחל במשך שנים באזורנו", נמסר בהודעה. "שתי המדינות מאשרות מחדש את שאיפתן לנרמל את היחסים ולהגיע להסכם שלום על בסיס כיבוד עקרונות הריבונות והשלמות הטריטוריאלית". בין השנים 1994-1988 התחוללה מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, שהסתיימה בכך שלפי החוק הבינלאומי - נגורנו קרבאך נותרה נתונה לכיבוש ארמני.
מאז, שתי המדינות נותרו עוינות אחת לשנייה עד שבשנת 2020 פרצה מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, בה אזרבייג'ן שחררה את מרבית השטחים, רבות בזכות אמל"ח מתוצרת ישראלית כמו טילי לורה והחימוש המשוטט (מל"ט מתאבד) הארופ מתוצרת התעשייה האווירית וטילי נ"ט מסוג ספייק, שמייצרת רפאל. מנגד, אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל. מנתוני S&P גלובל עולה כי בחודשים ספטמבר ויולי היא הייתה ספקית הנפט השנייה בהיקפה של ישראל, לאחר קזחסטן; ואילו בחודש יוני היא הייתה הספקית העיקרית. בחודש אוגוסט, היא דורגה רביעית לאחר קזחסטן, ברזיל וגבון.
באותו ספטמבר שבו באקו הייתה ספקית הנפט השנייה בהיקפה של ישראל, היא פתחה במבצע נוסף בחבל נגורנו קרבאך, שהיה נתון מאז תום המלחמה הראשונה לשלטון של ישות ארמנית בשם רפובליקת ארצאך, שלא קיבלה הכרה בינלאומית. למעשה, היא הייתה מדינת חסות של ארמניה במתווה שדומה לרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (KKTC). באופן מפתיע, ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן החליט לא לגבות את ארצאך, הוביל להחלטת היישות על פירוקה - ולהעברת השטחים לידי סמכותה של באקו.
חילופי שבויים כ"מחווה של רצון טוב"
כעת, שתי המדינות החליטו לבצע חילופי שבויים, מהלך שלא תדיר מצידן. אזרבייג'ן שחררה 32 חיילים ארמנים, ואילו ארמניה שחררה 2 חיילי אזרבייג'נים. הצדדים מגדירים זאת בתור "מחווה של רצון טוב". מעבר לכך, בשנה הבאה, ועידת האקלים אמורה להתקיים, לפי תקנות האו"ם במזרח אירופה. היא, כמובן, לא יכולה להתקיים ברוסיה שנתונה לסנקציות, או באוקראינה שבה מתחוללת מלחמה מאז 2022. שתי מדינות שהגישו את מועמדותן לאירוח ועידת האקלים (COP 29) בשנה הבאה הן אזרבייג'ן וארמניה. במסגרת רצף המחוות, ירבאן הסירה את מועמדותה - בתקווה שבאקו תארח את ועידת האקלים בשנה הבאה.
"ארמניה ואזרבייג'ן ימשיכו לדון ביישום צעדים בוני אמון נוספים", סיכמו הצדדים בהודעה. "אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית לתרום למאמצים לבניית אמון הדדי בין שתי האומות ולהשפעה חיובית על כל דרום הקווקז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.