הנתונים מגלים: הישראלים התנפלו על רכבים חשמליים השנה. זו הסיבה

שנת 2023 הייתה השנה "הירוקה" ביותר בתולדות שוק הרכב הישראלי. על פי נתוני המסירות העדכניים, שפורסמו בשבוע שעבר, בין החודשים ינואר לנובמבר נמסרו קרוב ל־45 אלף כלי רכב חשמליים - נתח של 17.7% מכלל המסירות. השנה כולה עשויה להסתיים עם קרוב ל־50 אלף מסירות של כלי רכב חשמליים, ועלייה של כ־80% לעומת 2022.

● סרס 5 חשמלי: בן הדוד של טסלה מתברר כמציאה
● המכירות ירדו, והנהלת טסלה בארץ מאבדת סמכויות לחברה באירופה

לרשימת מכירות הרכב "הירוקות" אפשר להוסיף עוד כ־15 אלף מסירות של רכבי פלאג־אין, שתפסו נתח של כ־5.6% מכלל השוק. אם נוסיף גם את מכירות כלי הרכב ההיברידיים, כפי שעושים הסינים והאירופים, נקבל שיעור חדירה מרשים של כ־40%.

הנתון יוצא דופן במיוחד לאור העובדה שבשונה מרוב מדינות העולם המפותח, בישראל הנימוק הסביבתי תופס מקום נמוך מאד ברשימת נימוקי רכישת הרכב של הלקוחות. לחלק גדול מתנופת החדירה של פלח הרכב החשמלי בשנים האחרונות אחראי מס הקנייה המופחת, שעמד עד לפני שנתיים על 10% בלבד - לעומת 83% על רכבי בנזין ודיזל. בתחילת 2023 עלה מס הקנייה ל־20%, אבל המסירות המשיכו לצמוח.

בינואר 2024 יעלה מס הקנייה על רכב חשמלי במדרגה נוספת ל־35%, אבל "המכה" לא תורגש מיידית מכיוון שחלק גדול מהיבואנים כבר צברו ברבעון האחרון מלאים משמעותיים. רובם יימכרו בשני הרבעונים הראשונים במחירי טרום־העלאת המס.

אבל המוקש הגדול באמת ממתין לפלח החשמלי מעבר לפינה, בינואר 2025. בסוף השבוע חשפנו כי בתום 2024 יפוג תוקף מתווה הטבות המס לרכב ירוק, שאושר על ידי השר משה כחלון ב־2019. אם לא יחול עד אז שינוי, מס הקנייה על רכב חשמלי יזנק מ־35% ל־83%, כמו על רכבי בנזין ודיזל מזהמים. מכיוון שכלי רכב חשמליים עדיין יקרים יותר מרכבי בנזין מקבילים, כדאיות הרכישה והיבוא לישראל יפחתו. נכון להיום יש לאוצר יש שלוש דרכים לטפל בבעיה: הפסיבית, ההמשכית והאקטיבית.

הדרך הפסיבית: המיסוי יזנק

האופציה הפסיבית של האוצר היא פשוט להמתין עד שמתווה הטבות המס הנוכחי יפקע בסוף 2024 ומס הקנייה על כלי רכב חשמליים יזנק מ-35% ל־83%. לא מן הנמנע, שהאוצר ינסה "לשווק" את חוסר המעש ואת עליית המס בתור "צעד בעל חשיבות לאומית".

כלומר, באוצר עשויים לטעון כי המשק ישראלי שלאחר המלחמה נמצא במצב בעייתי ונדרש קיצוץ רוחבי בתחומים כואבים. לפיכך ביטול הטבות המס על רכב חשמלי, שיכניסו לאוצר "על הנייר" מיליארדי שקלים ממיסוי רכב, הם מחיר קטן לשלם לאור המצב. האוצר גם יוכל לטעון שלמרות הכפלת מס הקנייה ל־20% בתחילת 2023, המכירות בפלח החשמלי התחזקו משמעותית. לפיכך, ביטול הטבות המס לא "יהרוג את השוק" אלא מקסימום יאט את הצמיחה. בקיצור, "לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה".

אלא שזו תהיה האופציה הגרועה ביותר בגלל שתי סיבות. הראשונה היא שהמהלך יטלטל את שוק הרכב, במיוחד אם האוצר, כדרכו, ישמור על עמימות בנושא עד "הדקה האחרונה" בסוף 2024. אם היבואנים יגיעו למסקנה שמס הקנייה על רכב חשמלי אכן עומד לזנק ל־83%, התוצאה תהיה גל יבוא מקדים של רכב חשמלי, שלעומתו ייראה הגל הענק של 2023 - שעל פי הערכות כלל יותר מ־50 אלף כלי רכב חשמליים - זניח. מצד הלקוחות תיווצר בהלת רכישות חסרת תקדים לכלי רכב חשמליים, הן בשוק היד הראשונה והן בשוק היד השנייה.

הסיבה השנייה היא שישראל היא כבר מזמן לא "אי בודד" ויש לה התחייבויות סביבתיות בינלאומיות שנמצאות תחת המעקב של גופים דוגמת ה־OECD. ביטול מוחלט של הטבות המס לרכב חשמלי יהווה נסיגה משמעותית לאחור, יהפוך את ישראל ל"מסלקה" של רכבי בנזין מזהמים וישדר איתות שלילי לעולם, שמציב את הפחתת גזי החממה כיעד אסטרטגי.

הדרך ההמשכית: הארכת תוקף ההטבות

הדרך ההמשכית לטיפול בבעיה היא להאריך את תוקף מתווה ההטבות הנוכחי לפחות עד ל־2026. צעד כזה, שנמצא בסמכותו של שר האוצר, ייצור ודאות בשוק וימנע את המהומה. אפשר גם להניח שהמהלך יזכה לעידוד ולתמיכה של משרדים ממשלתיים "ירוקים", דוגמת המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. זאת לצד גופים מענף יבוא הרכב והליסינג, ומעסיקים גדולים שכבר החלו להתייחס לרכב חשמלי כאל ברירת מחדל בהצטיידות ברכב לעובדים.

מהצד השני צפויה התנגדות מתוך משרד האוצר עצמו, במיוחד מאגף התקציבים, שעשוי לטעון ובצדק כי בשנה של קיצוצים רוחביים כואבים, הארכת הטבת מס הקנייה לרכב חשמלי, שעלותה במונחי אובדן הכנסה למדינה נאמדת במיליארדי שקלים, היא בבחינת "לעג לרש", ושאין מקורות תקציביים לממן אותה. כך או כך, בכל הנוגע למשילות, מדובר ב"פתרון לעצלנים", שנמנע מלגבש רפורמות סביבתיות מתקדמות.

הדרך האקטיבית: גיבוש מיסוי ירוק חדש

האופציה השלישית, שהיא אולי הנכונה ביותר מבחינה ציבורית, היא להציג מתווה חדש ועדכני של המס הירוק כולו. נזכיר כי "המס הירוק" הקיים בישראל הושק ב־2009, כאשר שוק הרכב העולמי והמקומי היו שונים מאד. כיום כל יצרני הרכב מייצרים כלי רכב עם זיהום מופחת, וההיצע של דגמי הרכב החשמליים בישראל הוא מהגדולים בעולם.

צוותים של האוצר והמשרדים "הסביבתיים" דנים כבר יותר משנתיים בחלופות עדכניות לשיטת המיסוי הירוק הנוכחי. בין השאר, הוצע להטיל מס נסועה על רכב חשמלי, אולם החלופה "נדחתה ל־2026", ובפועל ירדה מהפרק. בינואר אשתקד פרסמנו שמשרד הגנת הסביבה שלח לאוצר המלצות להאצת המעבר לתחבורה פרטית ירוקה, ובין השאר הוצע לקבוע ממוצע זיהום מרבי לכל דגמי הרכב, שמייבא כל אחד מהיבואנים, ואם יחרגו מאותו יעד ממוצע יוטלו עליהם עיצומים כספיים. בנוסף, לפי ההמלצות, ייקבעו צעדים "להבטחת שקיפות הטבת המס", כלומר לוודא שההטבה אכן מגיעה ללקוחות ולא ליבואנים.

שנה חלפה ושום דבר לא השתנה. מזה כמה חודשים מונחת על שולחן האוצר הצעה נוספת, שקובעת גם היא מכסות זיהום ממוצעות לדגמי הרכב שמייבאים היבואנים, אולם מאמצת את הגרסה האירופית הפשוטה לחישוב הזיהום על בסיס פליטת ה־CO2 של כל דגם מיובא, במקום נוסחת המזהמים "הישראלית" המסובכת. במקביל ההצעה החדשה כוללת מתווה שיאריך את הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי עד 2026 לפחות עם הפחתה מדורגת של ההטבה משנה לשנה.

אלא שתוכנית כזו דורשת הכנות ממושכות, כמו התאמת מערכות מיחשוב אצל היבואנים וברשות המסים, שינוי תמהיל היבוא מול היצרנים ועוד. בקיצור גם אם מישהו באוצר יתעורר ויאמץ את החלופה, קטנים הסיכויים שהיא תהיה אופרטיבית כבר ב־2025. אז לא נופתע אם 2024 תהיה השנה שבה מהפכת הרכב החשמלי בישראל תרד מהכביש המהיר.