התורמים, המפרסמים, המניות: הכלכלה ניצחה את האנטישמיות, בינתיים

היעדר גינוי רשמי ונקיטת צעדים ברורים נגד האנטישמיות הגואה בחודשיים האחרונים, גרמו לאנשי עסקים, תורמים ואזרחים להתבטא בחריפות, ואף להוביל צעדים משמעותיים נגד התופעה המתגברת. בכמה מהמקרים, ההשפעה ניכרת בשטח. 

● עם נכסים מנוהלים ב־21 מיליארד דולר: הבכיר שגרם לנשיאת אוניברסיטת פנסילבניה להתפטר
● האנטישמיות באוניברסיטאות: הנדבנים איימו לסגור את הארנק, ונשיאת פנסילבניה אולצה להתפטר
● תורם של אוניברסיטת פנסילבניה מאיים לבטל מתנה בשווי 100 מיליון דולר אלא אם כן הנשיאה תודח

האירוע האקטואלי ביותר כלל את האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב. לאחרונה התפטרה נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, ליז מגיל, מתפקידה, לאחר הביקורת הנרחבת על התבטאויותיה בשימוע שנערך בקונגרס בשבוע שעבר. לצד נשיאות הרווארד ו־MIT, סירבה מגיל להצהיר כי קריאות לרצח עם של יהודים מהוות הפרה על כללי ההתנהגות של האוניברסיטה. לאחר השימוע פרסמה מגיל הבהרה לדבריה, ואמרה כי מדובר ב"קריאה לאלימות הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת", וכי להשקפתה מדובר ב"איום והטרדה", ויש לבדוק את מדיניות הקמפוס.

אך הפרשה לא נגמרה בכך. רוס סטיבנס, מייסד ומנכ"ל סטון רידג', מנהלת קרנות המשקיעות במגוון נכסים, אמר כי ימשוך תרומה בשווי 100 מיליון דולר לאוניברסיטה, אם מגיל לא תתפטר מתפקידה. גם מארק רואן, מנכ"ל Apollo Global Management, פירמת ניהול נכסים, הפציר בבוגרי האוניברסיטה לעצור תרומות מטעמם. ב־CNBC דווח כי רואן אף השתתף בשיחות זום עם עשרות תורמים לאוניברסיטאות שונות, בהן הם דנו בהפסקת התמיכה הכספית שלהם באוניברסיטאות. אליהם הצטרפו גם המיליארדר היהודי רונלד לאודר ומושל יוטה לשעבר ג'ון הנטסמן.

עוד תורמים עוזבים את האוניברסיטאות

לא רק אוניברסיטת פנסילבניה הייתה על המוקד בתקופה האחרונה. בוגרים רבים מאוניברסיטת הרווארד גינו מאז ה־7 באוקטובר את תגובת המוסד לטבח הרצחני שביצע חמאס. המיליארדר היהודי ביל אקמן, בוגר הרווארד, מייסד ומנכ"ל קרן הגידור SCM, שלח למוסד מכתבים זועמים, וטען כי ההנהלה אינה עושה דבר על־מנת למנוע מסטודנטים יהודים להרגיש מאוימים בקמפוס.

בהמשך הגיעו גם הלחצים הכלכליים. יוסי סגול, יו"ר Sagol Holdings Corporation, הודיע כי יבטל את התרומה האחרונה שלו לבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, ויעביר את הסכום למשפחות נפגעי פעולות איבה בישראל (סכום התרומה לא פורסם). גם עידן ובתיה עופר תקפו את האוניברסיטה, ביטלו תרומה שתיכננו להעביר אליה, ואף הודיעו כי הם עוזבים את הבורד של בית הספר לממשל.

בימים האחרונים דווח כי נשיאת האוניברסיטה, קלודין גיי, התנצלה על דבריה בשימוע בקונגרס. בראיון לעיתון הסטודנטים "קרימזון", אמרה גיי כי לא הצליחה להוקיע כראוי איומים באלימות נגד סטודנטים. היא הוסיפה כי הייתה צריכה לחזור לאמת המנחה שלה, שלאיומים על סטודנטים יהודים ועל הקהילה היהודית "שלנו", אין מקום בהרווארד.

בחודש שעבר פנו 24 משרדי עורכי דין מרכזיים בארה"ב לדיקני הפקולטות המובילות למשפטים, בדרישה שיפעלו נגד אנטישמיות. המשרדים אמרו כי לא יעסיקו בוגרים של האוניברסיטאות, אם הן לא יילחמו בשנאה הגוברת בקמפוסים.

אילון מאסק, סטארבקס ותולשי הפוסטרים

ברקע התגברות האנטישמיות במרחב הציבורי, הלחצים הכלכליים מופעלים אף על אינדיבידואלים. פעמים רבות, הפעילות נגד אנשים שתלשו פוסטרים על החטופים בעזה לא הסתכמה בשיימינג בלבד. אנשים פרטיים רבים חיפשו את מקומות העבודה של תולשי הפוסטרים, והתריעו על מעשיהם על־מנת שלא יעסיקו אותם.

במקרה אחר, תבעה חברת סטארבקס את ועד העובדים שלה בארה"ב בעקבות ציוצי סולידריות עם פלסטין, בטענה כי פגעו במוניטין שלה. איגוד העובדים הגיב בתביעת נגד. ברקע המחלוקת, ירד שווי השוק של החברה מ־120.62 מיליארד דולר בנובמבר ל־109.82 מיליארד דולר. לפי הערכות, הירידה נובעת בין היתר בשל האטה בצריכת המוצרים של החברה, לצד הטענות לאנטישמיות בקרב אלפי עובדיה. 

 הפגנות פרו־פלסטיניות מול סניף סטארבקס בארה''ב

דוגמה נוספת ללחץ הכלכלי על דמויות מפתח הוא זה שמופעל על המיליארדר אילון מאסק, שהגיע לאחרונה לישראל במטרה לשקם את המוניטין שלו ולהחזיר לטוויטר (כיום X) את אמון המפרסמים, שעזבו בשל התגברות האנטישמיות בפלטפורמה.

כזכור, חברות ענק כמו IBM, אפל ועוד הודיעו לפני כחודש כי הן מפסיקות את פרסומיהן ברשת החברתית בגלל ההתגברות בפעילות האנטישמיות בה. מאסק ביקר בעוטף עזה ואף עטה את השרשרת המזוהה עם המאבק להשבת החטופים הביתה, גם בישראל וגם באירועים שונים בעולם. 

 אילון מאסק עם דיסקית החטופים

"מי ששונא את היהודים, ישנא אותם כעת יותר"

למעשה, השימוש בכלכלה למטרות פוליטיות אינו חדש. לפי פרופ' אייל וינטר, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, מדובר בפרקטיקה שנמצאת בכל סכסוך. "האם זה יפתור את בעיית האנטישמיות? ממש לא. אולי זה יצליח להפחית את המקרים באזורים מסוימים - אבל מי ששונא את היהודים, כעת ישנא אותם יותר", הוא מדגיש.

וינטר מסביר כי "פעילות שכזו למעשה יכולה לאשש את התאוריות שיש מסוף המאה ה־19 לגבי יהודים, שהם מנצלים את הקשרים הבינלאומיים שלהם כדי להכתיב לעולם מה לעשות ולהשפיע על הכלכלה העולמית". לצד זאת, הוא מדגיש כי השימוש הנוכחי בפרקטיקה הזו הוא נכון ומשרת את המטרה. "בפירוש היה נכון למשוך כספים מהאוניברסיטאות שהתבטאו בצורה מבישה בשימוע בקונגרס", הוא מציין.

"לא מצאנו את התרופה לאנטישמיות, ואני לא חושבת שנמצא אי פעם", אומרת לגלובס ד"ר גלי אינגבר, מרצה בכירה בפקולטה למינהל עסקים במסלול האקדמי במכללה למינהל. לדבריה, "אין ספק שהצעדים הכלכליים האלו עוזרים, אבל לטעמי, מדובר בתרופה למחלה כרונית".

אינגבר מציינת לצד זאת כי הלחצים הכלכליים מהווים היפוך ביחסי הכוח בכל הנוגע לחרם כלכלי. "התחלנו להשתמש בכלים שלהם נגדם", היא מציינת, ומוסיפה כי כך או כך - יהיו מי שיטענו כי היהודים שולטים בכלכלה העולמית. "הם כבר חושבים את זה, אני לא רואה סיבה למה שלא נשתמש בזה לטובתנו. זה כנראה יגביר את האנטישמיות, אבל כבר עכשיו אנחנו נמצאים בנקודת שיא".

באשר לשאלה אם המאבק נגד אנטישמיות באמצעים כלכליים צריך להיות מאורגן, עונה אינגבר כי חשוב לשים לב שהמאבק לא יוביל לתוצאות בלתי רצויות - למשל כאשר תורמים ייצאו ממקום מסוים, ובמקומם ייכנסו גורמים עוינים לישראל. "הם יכולים להגדיל את ההשפעה שלהם, בפרט באוניברסיטאות ששם הקטריים תורמים יותר". כדוגמה, מציינת אינגבר את אונסק"ו. ב־2011 אונסק"ו אישרה לפלסטין להיות חברה בארגון, מה שהוביל ליציאתה של ארה"ב ממנו. פרופ' דינה פורת מאוניברסיטת תל אביב מצביעה על כך ש"ארה"ב פרשה עם הכסף שלה, וכך נכנס יותר כסף ערבי, עם ההשפעה שלהם. ככה נראה אונסק"ו היום".