המגמה הבולטת בתעשיית החיסכון וההשקעה בשנת 2023, שעוד רגע מסתיימת, הייתה המעבר של הציבור והגופים המוסדיים להשקעה בקרנות נאמנות כספיות - מכשיר סולידי המספק את תשואת הריבית במשק, ואף מעבר לה. מתחילת השנה גייסו "הכספיות" סכום דמיוני כמעט של 56 מיליארד שקל, והיקף הנכסים שלהן יותר מהכפיל עצמו ל־107 מיליארד שקל, כרבע מהתעשייה כולה. הן עשו זאת בעקבות תשואה אטרקטיבית וחסרת סיכון שהן מספקות, העומדת כיום על 4.75% בשנה.
● צעד בדרך להשלמת הרכישה: הראל קיבלה מבנק ישראל היתר שליטה בישראכרט
● עודף מדולר: מתחמי אירוח, חללי עבודה וקורקינטים חשמליים
עם זאת, מבדיקת התשואות של האפיקים השונים בתעשיית הקרנות, עולה כי את הכסף הגדול באמת לקחו מי שנטלו סיכון - ובמעין תמונת מראה לקרנות הכספיות השקיעו במוצרים העוקבים אחר מדדים וסקטורים שונים באמצעות קרנות ממונפות. אמנם נתח השוק של אותן קרנות נותר זהה למה שהיה בתחילת השנה, כ־0.5% בלבד מנכסי התעשייה, אך על פי נתוני רשות ני"ע היקף הנכסים שלהן גדל מתחילת השנה בכ־400 מיליון שקל (לכ־2.4 מיליארד שקל). בהחלט גידול לא מבוטל, לאור הנהירה לנכסים סולידיים כמו הקרנות הכספיות ומוצרי אג"ח (שגם הם נהנו מעליות הריבית ברחבי העולם).
עיקר הגידול בהיקף הנכסים בקרנות הממונפות מגיע מהתשואות יוצאות הדופן שחלק ניכר מהן רשמו מתחילת השנה. בעוד שהממוצע של הקרנות הללו ב־11 החודשים הראשונים של השנה עומד על 26%, ישנן לא מעט קרנות נאמנות שרשמו תשואות חריגות של יותר מ־150% במהלך 2023.
על פי נתוני פייר (Fair), פלטפורמת ההשקעות בקרנות נאמנות, המגזר שהניב את התשואה הגבוהה ביותר היה הקרנות שעוקבות אחרי נאסד"ק, שהיקפן הנוכחי כחצי מיליארד שקל. כך למשל הקרן המחקה MTF פי 3 של מגדל שוקי הון רשמה מתחילת השנה תשואה פנומנלית של 163%, ואילו הקרן המקבילה של קסם הציגה תשואה של 157%.
בסך־הכול מתוך שבע הקרנות עם התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2023 עד כה, שש הן על מדד הנאסד"ק, וכולן הציגו תשואה של 100% ומעלה. השביעית, של איילון, מתמחה במניות של חברות בלוקצ'יין וכרייה (תשואה של 98% מתחילת השנה). לשם השוואה, קרנות מנוהלות שאינן ממונפות המשקיעות במדד S&P 500, רשמו מתחילת השנה תשואה ממוצעת של 39% (גם תודות להתחזקות הדולר מול השקל).
הסיכון גבוה וגם דמי הניהול במוצר
אז מה הן בעצם קרנות נאמנות ממונפות? על פניו הן מאפשרות למשקיע לקבל תשואה גבוהה פי שלושה מזו של המדד או הסקטור שאחריו הן עוקבות (ולחלופין לשלש את סכום ההפסד במידה שמתרחשת ירידה). קרנות ממונפות הינן מוצר השקעה בסיכון גבוה העשוי להתאפיין בתנודתיות גבוהה ביותר בפרק זמן קצר.
"שוק הקרנות הממונפות התפוצץ השנה לחלוטין, ומי שרכב על המגמה הזו מתחילת השנה עשה המון כסף", אומר גורם בכיר בשוק ההון. "זהו מוצר קלאסי לתקופה כמו זו שמאפיינת את השווקים בעולם, אחרי הירידות של השנה שעברה".
לדברי אלעד שפר, מנכ"ל פייר, אם הקרנות הכספיות הן הסמן הימני מבחינת הסיכון, הרי שהקרנות הממונפות הן הקצה השני של הסקאלה - "הסיכון בהן הרבה יותר משמעותי והתנודתיות שלהן מאוד גבוהה. מי שיש לו נכונות להקצות חלק מסוים מהכסף שלו לטובת השקעה באפיק לאורך זמן, יכול ליהנות מכך מאוד.
"מנגד, אלה קרנות שמתאימות לחלק מאוד ספציפי בתיק, ומהמשקיעים של פייר אנחנו למדים שהן מהוות אצל רוב מי שמשקיעים בהן בין 5% ל־10% מהתיק. מעטים מאוד מחזיקים את רוב הכספים שלהם באפיקים האלו. בנוסף, מי שמשקיע בקרנות ממונפות צריך להבין שיש בהן מנגנון פנימי, שלפיו גם אם המדד יעלה לאורך זמן, אך לא באופן סיסטמתי, התשואה של הקרן תישחק ולא תעלה באותו שיעור כמו המדד", אומר שפר.
בנוסף, למשקיעים חשוב לדעת כי ישנה דיפרנציאציה גבוהה מאוד בדמי הניהול, הן בתוך החברות והן לעומת קרנות נאמנות מסוגים אחרים. כך לדוגמה, קסם גובה בחלק מהקרנות הממונפות דמי ניהול של 2.75%, הראל 2% ומגדל בינתיים לא גובה דמי ניהול כלל בקרנות הממונפות. בהחלט מדובר על מחירים לא זולים ביחס לדמי ניהול ממוצעים של 0.4% בסך התעשייה (ושל הרבה פחות מכך בקרנות הכספיות).
"גם אם הריבית תרד - אין כאן הפסד"
כפי שניתן לראות הקרנות הממונפות לא מתאימות לכל אחד ובוודאי לא כמרכיב בלעדי בתיק. לכן הן עדיין מרכיב קטן מאוד מתעשייה שחוותה עדנה בשנה הנוכחית, כשהיקף הנכסים המנוהלים בה כיום הם 445.7 מיליארד שקל, זינוק של 21% לעומת היקפם בתחילת השנה.
לצד התשואות החיוביות ברוב המוחלט של הסקטורים המרכיבים את התעשייה, חלק ניכר מאותו גידול מגיע כאמור מגיוסי העתק של הקרנות הכספיות, שהפכו מאז החלו העלאות הריבית לסחורה מבוקשת. זאת בשל הריבית האטרקטיבית שהן מספקות (גבוהה בדרך כלל מפיקדון בנקאי), נזילותן ויתרונות המיסוי הטמונים בהשקעה בהן.
בקרנות הכספיות מנוהלים כיום כרבע מסך נכסי התעשייה - 107 מיליארד שקל. לשם השוואה, עם תחילת העלאות הריבית באפריל אשתקד נוהלו בהן 16.5 מיליארד שקל, שהיוו אז קצת יותר מ־4% מהתעשייה בלבד. מתחילת השנה עומדת התשואה הממוצעת בקרנות הכספיות השקליות על 3.9%, כשהתשואה המגולמת שלהן אף גבוהה יותר ועולה על 4.75%, שהיא ריבית בנק ישראל (הפערים נובעים מכך שריבית בנק ישראל הגיעה לרמתה הנוכחית רק בסוף חודש מאי). הקרנות הכספיות המט"חיות, ברובן דולריות, עשו מתחילת השנה ריבית גבוהה הרבה יותר של 10.3% בממוצע.
"מגמת הגיוסים של הקרנות הכספיות, גם אם לא באותה עוצמה, תמשיך ללוות אותנו ב־2024 וגם בשנים הבאות, כי לא נחזור בקרוב לריביות אפסיות במשק. גם אם בנק ישראל יוריד את הריבית ל־3% בעוד שנה, הן יהוו פתרון אטרקטיבי למול פיקדונות בנקאיים כמוצר נזיל, מפוקח ושקוף", אומר אייל גורן, מנכ״ל פסגות קרנות נאמנות.
גם שפר מציין כי זהו בהחלט אפיק ההשקעה הבולט בתעשייה, ואחת ההשקעות הטובות בתקופה האחרונה. "גם אם בנק ישראל יוריד את הריבית, התשואה המגולמת אולי תהיה נמוכה יותר, אבל אין כאן הפסד. כך שזו בהחלט השקעה כדאית ביחס לאפשרויות אחרות".
באשר לקרנות כספיות הדולריות, שפר אומר כי החשיפה למט"ח הופכת אותן לנכס פחות סולידי, ובוודאי שבסביבה הגיאופוליטית שמקיפה אותנו בחצי השנה האחרונה זה סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו. "רואים זאת בהתנהלות של המשקיעים - הן בהיבט של הגידול המתון בהיקף הנכסים והן בהיבט השיח מולנו - כשמשקיעים שואלים יותר ויותר על הסיכון הזה, וביתר שאת בחודש האחרון כשהדולר נחלש משמעותית מול השקל".
"השקעות בחו"ל - מהלך שתמיד נכון לעשות"
כפי שעולה מהסיכום של התעשייה בחודש נובמבר שערך נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, הירידה בהיקף הגיוסים בקרנות הכספיות אפשרה, לאחר תקופה ארוכה שהן הובילו את הגיוסים, לתעשיית הקרנות הפסיביות לעקוף אותה עם גיוס נרחב של כ־4.1 מיליארד שקל בחודש החולף. קרנות הסל סיימו את החודש עם גיוס של כ־3 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו סכום של כ־1.1 מיליארד שקל. על פי כהן, רוב הגיוס בתעשייה הפסיבית הגיע מקטגוריות המתמחות במניות בארץ ובחו''ל.
במקביל, לאחר שבאוקטובר קצב הפדיונות בתעשייה האקטיבית המסורתית הואץ על רקע המלחמה (פדיונות של 3.3 מיליארד שקל), בחודש נובמבר הם התמתנו מאוד והסתכמו בכ־0.8 מיליארד שקל. זאת כאשר בחלק מהקטגוריות, אשר ידעו פדיונות בתקופה האחרונה, החלו לגייס, למשל קטגוריית אג"ח בארץ - חברות והמרה שגייסה סכום של כ־130 מיליון שקל, ומניות בחו"ל שגייסה כ־75 מיליון שקל.
המגמה הזו של מעבר מקרנות אקטיביות לפסיביות ניכרת בחודשים האחרונים, ואחרי המהפך שהתחולל בתחילת השנה, אז עקפו נכסי הקרנות הפסיביות את נכסי האקטיביות, הפער ביניהן גדל ועומד כיום על כ־45 מיליארד שקל.
מתחילת השנה סך הנכסים בתעשיית הקרנות עלה כאמור ביותר מ־20%, עלייה שנובעת מתשואה חיובית של כ־7.8% (תרומה של כ־29 מיליארד שקל), וגיוס של כ־45 מיליארד שקל.
בפייר ניתחו את הסקטורים הרווחיים ביותר בתעשייה האקטיבית, שבה קובעים מנהלי ההשקעות כיצד להשקיע את כספי הלקוחות. כך אחרי הקרנות שעוקבות אחר ה־S&P 500 (תשואה של 39% מתחילת השנה) והקרנות הממונפות (26% בממוצע), הסקטור שהציג את התשואה הגבוהה ביותר היה אג"ח בחו"ל עם תשואה ממוצעת של כ־11%, ואחריו מניות בחו"ל עם תשואה של כמעט 8%. מדובר בתשואות גבוהות הרבה יותר בהשוואה לקטגוריות המקבילות בישראל, כשלמשל קטגוריית אג"ח בארץ-חברות והמרה רשמה תשואה של 3.8% ומניות בארץ עם 1.7% בלבד.
"המגמה של הסטת הכספים לחו"ל הוכיחה עצמה", אומר גורן. "הציבור הלך לחו"ל בצורה די אגרסיבית ובמבחן התוצאה נראה שקיבל החלטה נכונה. השקעות בחו"ל הן מהלך שתמיד נכון לעשות, והמגמה הזו תמשיך ללוות אותנו גם ב־2024, גם אם בעוצמה פחותה, אלא אם נראה שינוי מומנטום משמעותי בשווקים בעולם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
