אקדח על השולחן: הסיבה לכך שבנק ישראל כמעט לא מכר דולרים בנובמבר

אחת ההשפעות המיידיות של פרוץ המלחמה על השווקים הפיננסיים הייתה התרסקות השקל מול הדולר. בנק ישראל הודיע במהירות על תוכנית חירום למכירת דולרים בהיקף חריג של עד 30 מיליארד דולר (ועוד 15 מיליארד בעסקאות החלף, SWAP). אבל ההודעה כשלעצמה לא מנעה מהשקל להמשיך ליפול מול מקבילו האמריקאי. לקראת סוף אוקטובר הוא כבר הגיע לשער של 4.08 שקלים לדולר - שפל של 14 שנים.

● הוא אמור היה להיות בית השקעות אלטרנטיבי. ההרפתקה שלו הסתיימה בנפילה מהדהדת
● צעד בדרך להשלמת הרכישה: הראל קיבלה מבנק ישראל היתר שליטה בישראכרט

אבל אז חלה תפנית. מ־27 באוקטובר ועד היום, השקל במגמת התחזקות משמעותית מול הדולר עם עלייה של כ־10% מאותו שפל. בנובמבר נחשפה הסיבה המרכזית לשינוי הכיוון הזה - 8.2 מיליארד דולר שמכר הבנק המרכזי במהלך אוקטובר כדי לבלום את הפיחות בשקל. כך לראשונה בתולדות המדינה הבנק מכר דולרים בשוק באופן ישיר וגלוי.

בחודש נובמבר, כששער של 3.7 שקלים לדולר הפך לנורמלי החדש, עלתה השאלה האם הבנק המרכזי עדיין מוביל את שוק המט"ח. אבל אז פורסמו המספרים, שחשפו התערבות כמעט בלתי מורגשת של 300 מיליון דולר בלבד. איך חודש בלבד אחרי שמכר 8 מיליארד דולר, הבנק המרכזי יכול לאפשר לעצמו למכור שיעור כמעט אפסי של דולרים? האם המשמעות היא שהאיום על השקל הוסר, או שהמלחמה כבר לא מדאיגה את המשקיעים?

במידה מסוימת, ההכרזה על תוכנית למכירת דולרים, וההוכחה שניתנה באוקטובר לכך שבנק ישראל לא חושש מהתערבות בשוק, הן כשלעצמן השפיעו על הסנטימנט כלפי השקל. למעשה, המעבר החד בין מכירה של 8 מיליארד דולר למכירה של רק 300 מיליון, איפשר לבנק ישראל ללכוד שלוש ציפורים במכה: גם לבלום את היחלשות השקל, גם לשדר אגרסיביות ונחישות בשוק המט"ח, וגם לשמור מספיק קלפים בשרוול למקרה שהשוק שוב יאותת על יציאה משליטה ונידרש ליתרות המט"ח הגדולות כדי לאזן את השקל.

בפעם הקודמת בנק ישראל הפסיד

אומנם יש לא מעט סיבות נוספות ולא פחות חשובות לתנודות בשער הדולר־שקל - מהיחלשות הדולר בעולם, דרך הציפיות לשיעורי הריבית בארץ ובחו"ל, ועד לתחזיות על התפתחות חזית מלחמתית בגבול הצפון - ועדיין, האקדח שמניח הבנק המרכזי על השולחן, כלשעצמו, הוא כוח לא מבוטל בשוק.

זה נראה כמו זיכרון רחוק, אבל בסוף שנת 2021 הדולר כמעט נגע ב־3 שקלים. בזמן ההוא בנק ישראל פעל הפוך, ורכש דולרים בהיקף גדול של 35 מיליארד דולר. למרות פעולת הבנק המרכזי, השקל המשיך להתחזק. כך קרה שבעוד כל הבנקים המסחריים רשמו רווחי עתק, בנק ישראל הפסיד עשרות מיליארדי דולרים "על הנייר". מכירת הדולרים הנוכחית מקזזת חלק מההפסד.