הטיל החות'י שפגע בספינה בדרך לישראל: מסוכן ועוקף מערכות רדאר

מאז פרוץ מלחמת חרבות הברזל, שיגרו המורדים החות'ים טילים בליסטיים לישראל, שיורטו באמצעות מערך ההגנה האווירית. מנגד, במתקפה אתמול (ב') על מכלית הכימיקלים "סטרינדה", הם השתמשו בכלי אחר בארסנל הטילים שלהם - טיל שיוט. רק מהו טיל בליסטי? מהו טיל שיוט? כיצד ישראל מסוגלת להתגונן? ומה האיום העתידי שצפוי מבחינת ארסנל הטילים מתוצרת איראן? גלובס עושה סדר.

● שאלות ותשובות | אחרי ההודעה הזו לארה"ב יהיה קשה להימנע ממלחמה אזורית
● טנק עם בינה מלאכותית ומערכת ליירוט טילים: האקס פקטור החדש של צה"ל בעזה 

מהו טיל בליסטי?

טיל בליסטי למרחק בינוני ומעלה, כפי שהמרחק בין תימן לישראל (כ־2,000 ק"מ) מגיע למהירות של 5 מאך (1,500 מטר בשנייה) ומעלה. טיל כזה יוצא מהאטמוספירה, ובשיאו מגיע למהירויות של כ־6,000-5,000 מטר בשנייה. ברגע שהוא מסיים את ההאצה, הוא נמצא במסלול קבוע עד המטרה. בזירת הטילים הבליסטיים, יש כמה מתוצרת איראן שהם בעלי טווח לישראל ובהם: עימאד, סג'יל, קאדר־1 וחורמשאהר.

מהו טיל שיוט?

טיל שיוט קשה יותר ליירוט מטיל בליסטי, משום שבניגוד אליו הוא מתמרן. אולם, בשל התמרון הוא איטי יותר מטיל בליסטי, בדומה למטוס - ופותחו מערכות שיודעות לטפל באיום. סכנה מרכזית בטיל שיוט שהוא יכול לעשות מסלול מעגלי, לעקוף מערכות רדאר - ולתקוף מאחוריהן. כלומר, טיל שיוט עלול להגיע לישראל גם מכיוון מערב - אף שהחות'ים ואיראן אינן ממוקמות באותו כיוון. לחות'ים יש רק טיל שיוט אחד עם טווח עד ישראל - "סומאר". מנגד, יש להם טילי שיוט חוף-ים בעלי טווח 300-30 ק"מ שכולם מאיימים על הים האדום: נאסר (30 ק"מ); ג'אסק־2 (35 ק"מ); נור (120 ק"מ); ע'אדר (200 ק"מ); וכן, ע'אדיר (300 ק"מ). לפי פרסומים זרים, גם לחיזבאללה בלבנון יש טילי שיוט מתוצרת איראן.

כיצד ישראל מסוגלת להתגונן?

לרוב, כשעוסקים במערך ההגנה האווירית האיכותי של ישראל, מדברים על כיפת ברזל (טווח של עשרות ק"מ) וקלע דוד (טווח של מאות ק"מ ספורים). אלא כשמדובר במורדים החות'ים, משתמשים בשכבות העליונות יותר של מערך ההגנה האווירית, שאותן מייצרת התעשייה האווירית: חץ 2 וחץ 3 עם טווח של בין מאות לאלפי ק"מ - כאשר ההבדל המהותי בין השניים הוא שחץ 2 מיירט בתוך האטמוספירה וחץ 3 מחוץ לאטמוספירה.

מעבר לכך, כל יירוט שלהם הרבה יותר יקר. בעת שיירוט של כיפת ברזל מוערך בכ-30 אלף דולר, ויירוט קלע דוד בכ-700 אלף דולר, יירוט של חץ 2 מוערך בכ-1.5 מיליון דולר ושל חץ 3 בכ-2 מיליון דולר. כמובן שכל יירוט חוסך נזקים עצומים שעלולים להיווצר, למשל, אם טיל יפגע בבית מלון באילת - הן בנזק כלכלי, הן בנזק גופני והן בנזק נפשי. 

מהו האיום העתידי?

רוסיה, איראן וסין מנסות לפתח את האיום ההיפרסוני, כאשר רפאל כבר נמצאת במרדף עם פרויקט "קלע חד" כדי לפתח מיירט שיהיה מוכן לכשהאיום יהיה מוכן. טיל היפרסוני מהווה חיבור יכולות בין טיל בליסטי, שנודע בשל המהירות הגבוהה שלו, אך אינו יודע לתמרן, לבין טיל שיוט - שנחשב איטי יותר, אך יכול לתמרן. ככלל, כל אלמנט שטס באוויר מעל מהירות הקול (כ־1,100 קמ"ש או 330 מטר בשנייה) טס במהירות סופרסונית (סונית - מהירות הקול). רקטה של חמאס או חיזבאללה לדוגמה, שמסוגלת להגיע למרחק של כ־300 ק"מ ולטוס במהירות של 1,500 מטר בשנייה - שווה לחמש פעמים מהירות הקול (מאך 5). אולם, היא נחשבת לסופרסונית - ולא היפרסונית. ההבדל בין שני הסוגים מתחיל כשעוברים למהירות שגבוהה ממאך 5 - אז מתחילה הקטגוריה ההיפרסונית. 

חשוב לציין כי ישראל יודעת כבר היום להגיב לרקטות שמגיעות ל־2,000־2,500 מטר בשנייה. היא גם יודעת ליירט טילים בליסטיים שמשוגרים לדוגמה מתימן, יוצאים מהאטמוספרה ומגיעים לגובה של כ־300־400 ק"מ. טילים אלו, כאמור, מאיצים אף למהירות של כ־5,000־6,000 מטר לשנייה, ויורטו בהצלחה על ידי מערכת חץ 3. טיל היפרסוני איננו טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו. ההיפרסוני גם לא מגיע לגובה של בליסטי, אך נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר בשנייה. 

למערכות יירוט יהיה ככל הנראה קשה להתמודד עם הטיל ההיפרסוני בשל שתי סוגיות נוספות: אותה מהירות גבוהה, וכן המסלול שהוא עושה ומזכיר מעין חלוק נחל על מים - סוג של קפיצות. המסלול הזה מקשה לצפות לאן האיום יגיע, והיכן יצלול במטרה לפגוע. לאותם טילים, שהרוסים, הסינים והאיראנים מגדירים "היפרסונים" יש לפי הערכות בישראל אלמנטים היפרסונים - אבל אין להם את מכלול התכונות.