לפני כשלושה שבועות ביקר בישראל אילון מאסק וערך פגישות מתוקשרות עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר בני גנץ ומ"מ של ראש מועצת שער הנגב יוסי קרן. מאסק ביקר בקיבוצים בעוטף עזה, נפגש לאחר מכן עם משפחות חטופים ואף הבטיח לענוד דיסקית על צווארו עד שחרור החטוף הישראלי האחרון.
● המיזם שהקימו שלוש נשות הון סיכון כדי לעזור לסטארט-אפים לשרוד במלחמה
● ישראל מתגייסת | יזמי ההייטק שהקימו קרן הון סיכון חירום לסטארט-אפים צעירים
● חברת שבבים נוספת תחלק מענק מלחמה: עובדי קיידנס יקבלו 2,000 דולר
אלא שמפגש נוסף שערך המיליארדר האמריקאי לא יצא לתקשורת, ונשמר מאז מתחת לרדאר. היה זה מפגש של יותר משעה, שערך מאסק, נתניהו ומארגן הסיור של המיליארדר, כדורסלן העבר והמשקיע עומרי כספי, עם בכירים מענף הטכנולוגיה הישראלי, בהם ראש מפא"ת תא"ל (במיל') דני גולד, ממפתחי כיפת ברזל; המשקיע מייקל אייזנברג מקרן אלף; ומנכ"ל חברת הסייבר הישראלית צ'ק (CHEQ), גיא טיטונוביץ'.
העסקה בין החברות
לפי ההערכות, השישה שוחחו על טכנולוגיות בשירות ביטחון ישראל, ההתמודדות עם תודעת כזב והתבטאויות אנטישמיות ואנטי־ישראליות, והשימוש שעושות מדינות לא דמוקרטיות בבוטים במסגרת קמפיינים לשינוי תודעה - לא רק ברשת X, טוויטר לשעבר, הנמצאת בבעלותו של מאסק. כאחד הפתרונות לבעיה הוצג למאסק חד־הקרן הישראלי צ'ק, כמי שמסייע לרשתות חברתיות ולמפרסמים בהן להתמודד עם בוטים - משתמשים מזויפים - ולהפחית את הנזק שהם גורמים לרשתות ולמפרסמים.
גיא טיטונוביץ' מנכ''ל CHEQ / צילום: עננים צילום עסקי
החברה הישראלית טענה בעבר שביכולתה להילחם בקמפיינים של תודעת כזב באמצעות ניטרול של בוטים המדהדים אותם, בדרך כלל בשירות בעלי עניין, כגון מנהלי קמפיינים עבור פוליטיקאים או מערכי לוחמה פסיכולוגית של מדינות וארגוני טרור. אלא שאת עיקר הכנסותיה היא מייצרת לפי ההערכה מפנייה למפרסמים שמסתייעים בה על מנת לוודא שקמפיין פרסומי שהם מנהלים ברשתות החברתיות נחשף למשתמשים אמיתיים, ואיננו מתבזבז באמצעות חשיפה לבוטים.
כעת, נודע לגלובס כי בעקבות הביקור חתמה טוויטר על הסכם עם צ'ק הישראלית, שיסייע לה להתמודד עם השיעור הגבוה של משתמשים מזויפים. ככל הנראה, המעורבות הישירה של מאסק בקשר עם החברה הישראלית היא זו שהביאה לסגירתה המהירה של העסקה בין שתי החברות, כשלושה שבועות בלבד מאז ביקורו בישראל. שתי החברות לא הגיבו לפניית גלובס.
הבעיה של טוויטר
פשטות השימוש בפלטפורמה של טוויטר היא שמאפשרת למשתמשים מזויפים רבים לפעול בה: הרישום לרשת נעשה בקלות, ללא אמצעי אימות רבים, והשימוש בה גם הוא איננו דורש מאמץ רב. כמו כן, משתמשים רבים מסתפקים בשיתוף ציוצים שנכתבו על ידי אחרים, במה שקרוי "הידהוד" של תוכן. על כן, בטוויטר קשה יותר לאתר משתמשים מזויפים ביחס לרשתות אחרות דוגמת פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, שם ניתן לזהות משתמשים על בסיס מאפייני התנהגות רבים יותר כמו העלאת תמונות וסרטונים, פרטים אישיים מגוונים יותר וקשרים עם משתמשים נוספים.
מאסק הגדיר את שיעור הבוטים הגבוה בטוויטר כבעיה הגדולה שלה, ובטרם רכש אותה בחודש אוקטובר שעבר ב־44 מיליארד דולר, אף ניסה להתמקח על המחיר הסופי בעקבות מידע חדש שהגיע אליו לכאורה, לפיו שיעור הבוטים גבוה ממה שדווח לו. הנהלת החברה טענה אז כי שיעור המשתמשים המזויפים אינו עולה על 5%, אולם מאסק טען כי הנתונים אינם אמינים, עד שנאלץ בסופו של דבר לרכוש את החברה במחיר המקורי שהסכים לו, מחשש לסכסוך משפטי מתמשך.
נתניהו ומאסק בביקור בכפר עזה / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
באותה התקופה הציגה צ'ק הישראלית מחקר משלה המבוסס על מדגם של חשבונות טוויטר, בו טענה כי קרוב ל־12% מהחשבונות שהגיעו לאתרים של לקוחותיה מטוויטר הם מזויפים. על בסיס המחקר הזה סיפקה החברה תימוכין לטענותיו של מאסק כי הנתונים הרשמיים של טוויטר אינם מדויקים, למרות שמאסק לא היה מודע באותה התקופה לקיומה של צ'ק הישראלית.
גם לאחר רכישת טוויטר, המשיך מאסק לפעול ביתר שאת נגד מכת המשתמשים המזויפים, והציע בין השאר מספר פתרונות מעוררי מחלוקת, בהם למשל גביית דמי משתמש בגובה 8 דולר תמורת שירותי פרימיום, שכוללים בין היתר את האפשרות לקבל תג אימות באמצעות סימן וי כחול. אך מאסק לא הסתפק בכך - הוא התבטא כמה פעמים על כך שהוא שואף להפוך את טוויטר לרשת סגורה למשתמשים בתשלום בלבד - מהלך שעשוי לצמצם באופן דרמטי את היקף המשתמשים המזויפים בפלטפורמה.
יחד עם זאת, מאסק עשה רבות על מנת להקשות על מלאכה זו: מצבת העובדים של החברה הצטמצמה בכ־80% לפי ההערכה - בהם עובדים רבים העוסקים בניטור אותנטיות משתמשים ושיח רעיל בה. חלקם פוטרו מטוויטר, אחרים עזבו מרצונם בעקבות הפגיעה המורלית בחברה.
במקביל, נאבק מאסק במפרסמים רבים שהביעו אכזבה מהרשת החברתית מאז נרכשה על ידו. לפי פרסום של סוכנות גיידליין, הכנסות הרשת הצטמקו ב־60% בשנה האחרונה, בין השאר בשל חרם מפרסמים שהופתעו לגלות כי הפרסומות שלהם משובצות ליד ציוצים אנטישמיים ותוכן לא נאות. לפי הניו יורק טיימס, הרבעון הרביעי לבדו ספג אובדן של לפחות 75 מיליון דולר בהכנסות ממשיכת ידיהם של מותגים דוגמת אפל, דיסני ו־IBM מפרסום בפלטפורמה. גם כאן מאסק לא עשה רבות על מנת להקל עליהם לחזור: בכנס שנערך עם חזרתו לארה"ב מישראל, הטיח מאסק מילים פוגעניות כלפי המפרסמים והביע זלזול מהחלטתם, כולל במנכ"ל דיסני, בוב איגר, שנכח בקהל.
מה עושה צ'ק?
חברת צ'ק מגלה וחוסמת משתמשים מזויפים באמצעות מעקב אחר תנועת הגולשים המגיעה לאתרי המפרסמים מטוויטר - או מרשתות אחרות, דוגמת מטא וגוגל. החברה מעבירה את הגולש אלפי מבחנים דיגיטליים ללא ידיעתו, ובוחנת אותו במגוון דרכים על מנת לוודא שמדובר במשתמש אנושי ולא בבוט המופעל באמצעות תוכנה, למשל על ידי בחינת התנהגות הגלישה שלהם או על ידי גילוי של חוסר חפיפה בנתונים שהוא מציג. בצורה זו מפחיתה צ'ק את עלויות הפרסום או מונעת בזבוז על חשיפה למשתמשים שאינם בשר ודם.
ככל שנודע, ההסכם יאפשר לצ'ק לנטר בוטים באופן קבוע על שרתי טוויטר. החברה הישראלית משתפת פעולה גם עם פייסבוק וגוגל, אך הדבר נעשה באמצעות התממשקות לקוד שלה מבחוץ - כלומר ללא הסכם ישיר איתן. צ'ק פועלת גם על רשתות פרסום נוספות, בהן אאוטבריין הישראלית, ומשרתת בעיקר מפרסמים דוגמת דיסני, פידליטי וטויוטה.
במשך שבע שנות קיומה גייסה צ'ק 182 מיליון דולר משורה של משקיעים, בהם קרנות ההון סיכון באטרי, מיזמה, טייגר גלובל, הנקו וקי־וואן, נוסף על השקעה ישירה שקיבלה מחברת הביטוח הפניקס. מאז סיבוב הגיוס האחרון שלה לפני שנתיים, שהקנה לה שווי של מיליארד דולר, גדל קצב ההכנסות השנתי של החברה מ־25 מיליון דולר ל־100 מיליון דולר נכון לסוף השנה. החברה מעסיקה לפי ההערכה 265 איש. מצ'ק ומטוויטר לא התקבלו תגובות עד ירידת הגיליון לדפוס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.