"במלחמה קיימת הזדמנות לשפר את היכולת למכור אונליין"

שרידות העסקים הקטנים והבינוניים בישראל נמוכה במיוחד, עד כדי כך שבחמש השנים הראשונות להקמתם 50% מהם נסגרים. מצבם של עסקים אלו אף מחמיר בשעות חירום, בהן הפעילות העסקית קטנה, כוח האדם מידלדל, ועולה חוסר ודאות בנוגע לעתידם. "עסקים קטנים בישראל הם החוליה החלשה של המשק", אומרת יפית גריאני, משנה למנכ"ל וראש חטיבת לקוחות עסקיים בישראכרט, לכתב בנקים וביטוח של גלובס רועי ויינברגר, בכתבה ראשונה מכנס "החזית הכלכלית" של גלובס.

"לעסקים כאלה אין רשת סוציאלית מטעם המדינה", מציינת גריאני. "מאז המלחמה יש קיטון משמעותי בחלק ניכר מהפעילות של עסקים קטנים ובינוניים. חלק מבעלי העסקים מגויסים בצו 8, כך גם חלק מהעובדים שלהם, והם מוצאים את עצמם לבד".

על פי נתוני משרד האוצר, עצמאים אכן חוו ירידה חדה יחסית בתעסוקה בחודש אוקטובר. שיעור העצמאים שאינם מעסיקים שכירים, שנעדרו מעבודתם בעקבות המלחמה, עומד על 33% - פי שניים משיעור השכירים שנעדרו ממקום עבודתם מאותן סיבות. כמחצית מהעצמאים שאינם מעסיקים נעדרו בשל סיבות הקשורות לצמצום הפעילות העסקית.

כפי שמסבירה גריאני, מאז פרוץ המלחמה, הפעילות העסקית קטנה בכ־30%, אך היו גם עסקים שהגדילו את המחזורים שלהם. המכירות בענף מערכות האבטחה בשבוע האחרון של נובמבר קפצו פי שלושה לעומת שבוע ממוצע ברבעון השלישי. בענף התרומות היה פיק בשבוע השישי למלחמה, ומאז יש מגמת התמתנות (המחזור השבועי עדיין גבוה פי 2.5 לעומת שבוע ממוצע ברבעון שלישי).

בנוסף, ענף ההלבשה נפגע באופן משמעותי, וגם ענף המסעדנות, שבו השרידות הייתה נמוכה מאז ומתמיד. במקביל, חלק ניכר מהעסקים הקטינו פעילות. באשר לאזורי העימות, ביישובים שמפונים בצפון יש התייצבות של מחזורים נמוכים בכ־60־70%, ובדרום, בטווח של 30 ק"מ מהרצועה, יש התאוששות והמחזורים נמוכים כיום בכ־16־17% בהשוואה לימים שלפני המלחמה.

לייצר ודאות ולהנגיש מידע

בשונה מעסקים גדולים, בהם יש מערך של אנשי מקצוע שמסייעים לצלוח את אתגרי התקופה, עסקים קטנים הם פעמים רבות "מופע של איש אחד". אין להם את התשתיות האנושיות והמערכות המותאמות. "המדינה צריכה לחשוב מחדש על רשת צמיחה סוציאלית לאותם עצמאים ועסקים קטנים ולשמור על השרידות שלהם. צריך לעשות מהלך שייתן להם ודאות גדולה יותר, לצד הנגשה של המידע על הזכויות שלהם", מוסיפה גריאני.

מלבד הירידה במכירות, קיימת גם עליית ריבית משמעותית שמקשה על בעלי העסקים. "בנק ישראל אמנם יצא בהקלות של דחיית תשלומים, אבל בסוף צריך לשלם אותם. במצב שבו סביבת הריבית כל כך גבוהה, דחיית תשלומים לא תמיד מספיקה. בתקופת הקורונה לדוגמה, דחיית התשלומים לעיתים הכפילה, שילשה או ריבעה את הוצאות המימון. בעלי עסקים רוצים פחות הלוואות ויותר תמיכה ומענקים".

"הקושי הוא הזדמנות לשנות כללי משחק"

כדי לסייע לבעלי העסקים להתמודד עם הקשיים, ממליצה גריאני על חידוד היכולת לעבוד, למכור ולתת שירות מרחוק. לדבריה, 50% מהעסקים החדשים שנפתחים מוכרים באונליין בלבד. "כל עסק צריך להיות היברידי. בישראכרט אנחנו מסייעים ללקוחות ומאפשרים להם גישה לפלטפורמות ניהול תזרים", היא מציינת. "כשמצב הרוח הלאומי לא בשמיים, אנחנו מנסים לסייע לבעלי העסקים לפגוש את הלקוחות שלהם בעיקר בפלטפורמות הדיגיטליות ולהביא להם תנועה שאין ביומיום".

"צ'רצ'יל אמר שאסור לבזבז משבר טוב", מוסיפה גריאני, ומדגימה: "עכשיו, לדוגמה, אנחנו רואים שהישראלים מגדילים רכישות באתרים ישראלים. כל הסקטור העסקי קורא לקנות כחול לבן, וזאת הזדמנות לשפר את היכולת למכור אונליין. אנשים פחות אוהבים להתעסק בכספים, אבל זאת בדיוק ההזדמנות לעשות סדר. אני ממליצה לא לערבב בין חשבונות עסקיים לפרטיים, לבחון כל הוצאה ולצמצם איפה שאפשר. לבדוק אם אפשר לקבל החזרים ממע"מ, ואם יש דרך להחליף הלוואות בזולות יותר. בנוסף, להגדיל את בסיס הלקוחות ולהיות יצירתיים, זאת תקופה לבקש הנחות משמעותיות, ולהרחיב את הפעילות באונליין".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף ישראכרט