סגירת משרדי ממשלה מיותרים תחסוך למעלה ממיליארד שקל רק בהוצאות מטה

בעת שהתיקונים לתקציב 2023 עדיין בדיונים, באוצר כבר מתכוננים לתקציב 2024. במסגרת ההתכנסות התקציבית הנדרשת למימון המלחמה ושיקום העורף, באוצר מציעים לסגור שישה משרדים בעלי חשיבות פחותה.

● כסף למלחמה? הכנסת יוצאת במכרז להקמת מוזיאון בעשרות מיליונים
● איך ייראה צה"ל ביום שאחרי המלחמה?

גם אם זה יקרה, למרות התנגדות גורמים במערכת הפוליטית, הדבר אינו מתקרב לצמצום הדרמטי במספר משרדי הממשלה שהומלץ בעבר. בדוח של צוות בינמשרדי מ-2018 הומלץ לממשלה לבחור בין שתי חלופות - אחת הכוללת 17 משרדי ממשלה, והאחרת כוללת 14 משרדים בלבד. כיום ישנם לא פחות מ-36 משרדים.

על פי הערכת הצוות, רק החיסכון בהוצאות מטה מיותרות יגיע ל-1.2 מיליארד שקל בשלוש שנים, ועוד "חיסכון משקי משמעותי" כתוצאה מהתייעלות והפחתת ביורוקרטיה. היום, כשמספר המשרדים גדול יותר, החיסכון צפוי להיות רחב אף יותר.

"בסוף הוחלט על הרחבה"

אך גורמים המעורים בפרטים מסבירים ש"למרות ההמלצות שהוגשו, החליטו בסופו של דבר על הרחבת המשרדים - ללא סיבה ברורה. זאת בזמן שישנם פתרונות פוליטיים שעובדים טוב, למשל סגני שרים, כמו איציק כהן מש"ס כסגן שר באוצר שריכז את נושא ניצולי השואה, או אביר קארה במשרד רה"מ שהתעסק ברגולציה". לדבריו, "בעוד שברור שיש צורך בפתרונות פוליטיים לשם גיבוש קואליציה, מינוי שרים לנושאים קונקרטיים לא בהכרח דורש הקמת משרדים חדשים מאפס".

לא קשה למצוא דוגמאות לבעייתיות בהקמת משרדים חדשים ושינוע של יחידות בין משרדים קיימים: זרוע העבודה, למשל, הוצאה ב-2016 ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה, ולדברי הגורמים, "תהליך המעבר, לרבות התאמת מערכות המחשוב, לקח שלוש שנים. אלא שאז הזרוע חזרה למשרד הכלכלה, עד שנותקה לאחרונה ל'משרד העבודה', משרד בפני עצמו. זה יוצר חוסר יעילות וחוסר אינטגרציה בתוך המשרדים".

הצוות של 2018 נועד לתת פתרונות פוליטיים תוך התבססות על מסקנות ועדה קודמת, מ-2015, שקמה בעקבות חקיקת "החוק להגברת המשילות" ב-2013 בממשלת נתניהו-לפיד.

בדברי ההסבר לחוק להגברת המשילות נאמר, כי "לממשלה גדולה מדי יש חסרונות: העיקרי הוא קשיי תפקוד וקבלת החלטות של הרשות המבצעת, ומעבר תדיר של עניינים ממשרד למשרד לפי המשרדים הנוצרים והנעלמים, באופן שפוגע ביציבות ובקידום של נושאים".

"צמצום יתר של חכ"ים"

נוסף על כך, נאמר בחוק ש"קיים גם חיסרון בצמצום יתר של מספר חברי הכנסת הנושאים בעבודת החקיקה והפיקוח על עבודת הממשלה (שכן בשיטתנו רוב השרים הם גם חברי הכנסת), וחיסרון של בזבוז כספי ציבור ופגיעה באמון הציבור ברשות המבצעת. בעת הרכבת ממשלה קשה לעמוד בלחצים קואליציוניים".

דברים אלו, שהיו יכולים להיאמר באותה מידה גם היום, עמדו ביסוד הוועדה מ-2015, שכללה נציגי אגף תקציבים, משרד רה"מ, נציבות שירות המדינה וחברת ייעוץ חיצונית. אלו ניתחו את חוסר היעילות בריבוי משרדי ממשלה, השוו לעולם כדי להראות אילו משרדים ייחודיים לגמרי קיימים בישראל (ומצא עשרה כאלה אז) והמליצו לצמצם את מספר משרדי הממשלה. בהשוואה הבינלאומית, הצוות מצא שבמדינות ההשוואה במערב יש בין 11 ל-17 משרדי ממשלה, בעוד שאז היו 27 בישראל.

על פי מסקנות הוועדה, מדובר בחיסכון כספי ניכר, "אשר יש בידו כדי למקד את עבודת משרדי הממשלה בליבת עיסוקם באמצעות הסטת משאבים של מספר מיליארדי שקלים".

אך למרות המלצות הוועדה, מסקנותיה לא יושמו, וב-2018 כונס צוות שיגבש "המלצות בדבר החלופות המועדפות לצמצום מספר משרדי הממשלה", ויהפוך את מסקנות הוועדה להמלצות מדיניות בפועל. הצוות המליץ כמה המלצות, הכוללות בין שאר צמצום משרדי הממשלה בחקיקה ל-17, ואף הציע הצעה מצומצמת עוד יותר, עם 14 משרדים בלבד.

לכלול "משרדי ליבה"

בחלופה המצומצמת, של 14 משרדים בלבד, הצוות המליץ לכלול את משרד ראש הממשלה, האוצר, הביטחון, החוץ, המשפטים, ביטחון הפנים, הבריאות, השיכון, הפנים, הכלכלה, החינוך, הרווחה, התשתיות והחקלאות. משרדים אלו הם "משרדי הליבה" כמו חוץ וביטחון, ובנוסף משרדים "שלרוב פעילותם מאוחדת" שאותם מציע הצוות לאחד.

דבר זה, לפי הצוות, יוביל לחיסכון של 1.2 מיליארד שקל בשלוש שנים, ולחיסכון משקי משמעותי בבירוקרטיה. החיסכון חושב ביחס ל-29 המשרדים שהיו בממשלה ה-34, שלה נתן הצוות את המלצותיו, וכיום, כשישנם לא פחות מ-36 משרדים - החיסכון צפוי להיות גדול עוד יותר.

מסביבת סמוטריץ' נמסר: "ייתכן שכמו שזה היה נכון אז, יש בזה צד נכון מבחינה אובייקטיבית, אבל כמו בכל הממשלות הקודמות - יש פער בין הרצוי למצוי, וזה כנראה המצב גם היום. לא ברור מה יהיה ב-2024".

ממשרד האוצר וממשרד רה"מ לא נמסרה תגובה.