13 חברות נדל"ן, בהן אזורים, דונה ויוסי אברהמי, הגישו אתמול (ד') לביהמ"ש המחוזי מרכז, עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד הבינוי והשיכון בסכום של 95.7 מיליון שקל, בדרישה להשבת תשלומי פיתוח עבור הקמת מבני ציבור ששולמו לטענתן שלא כדין (בתוספת ריבית והצמדה).
● אי הוודאות בשוק הנדל"ן: "מי שזכה במכרז במחיר גבוה מנסה לבטל"
● יותר למכירה, פחות להשכרה: צעדי המדינה לשיווק דירות בפריפריה
בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק נרקיס, נעמה זר-כבוד, לידור שלוש ממשרד פירון ועו"ד רביע הינדאוי, נטען כי נגבו מהחברות הוצאות פיתוח ללא מקור חוקי לכך, במכרזים בהם זכו להקמת פרויקטים שפורסמו בשנים 2017-2021. המשמעות היא שנוצר "חור" בתקופות בהן לא היו החלטות ממשלה והוראות שעה בתוקף, שמאפשרות גביית תשלומים בגין הוצאות פיתוח שהיוו חלק בלתי נפרד מדרישות מהמכרזים ותנאי להשלמת הזכייה במכרז.
על־פי התביעה, ברמ"י נקבעו שתי החלטות שאפשרו את הסמכות לגביית הוצאות הפיתוח: החלטה 1436, שהייתה תקפה בין המועדים 15.7.2015-31.12.2016; ובהמשך, נקבעה החלטה 1544, שאפשרה לגבות את הוצאות הפיתוח בפרק הזמן שבין 7.5.2018-31.12.2019.
"במהלך יתרת פרק הזמן בשתי התקופות הללו בשנים 2017-2021, גבתה רמ"י את הוצאות הפיתוח הנוספות ללא כל מקור חוקי בהעדר כל החלטה בתוקף אשר אפשרה את גביית הוצאות הפיתוח, ותוך סטייה מהוראות החוק. כך, נגבו הוצאות הפיתוח מזוכים בלא פחות מ-14 מכרזים נשוא תובענה זו, תוך שהנתבעים טוענים כי דרישת תשלום זו נסמכת על מקור חוקי - החלטות רמ"י. אלא, שבשעת פרסומם של מכרזים אלה, החלטות רמ"י לא היו בתוקף", נכתב בתביעה.
התובעים טוענים ל"הלבנה רטרואקטיבית" שרמ"י עשתה כדי לגבות את הוצאות הפיתוח
שתי התקופות בין ההחלטות, בהן לא הייתה מסגרת חוקית לגביית הוצאות הפיתוח להקמת מבני ציבור: תקופת הגביה הראשונה החלה מינואר 2017 ועד ה-7 במאי 2018 והשנייה החל מחודש ינואר 2020 ועד ה-16 במרץ 2021.
14 המכרזים בהם זכו החברות בתקופות הללו מפורטים, וכן 13 החברות שזכו בהם, ביניהם קרקעות לבנייה עצמית, מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודיור להשכרה. החברות שזכו במכרזים הן: טל הנדסה, ליווינג נכסים, גשם למשתכן, מגידו י.ק. יזום, בראל א.ב. הנדסה ובניה, רותם יהלום ייזום, מצפור אדומים, אלמוג ב.ז., יוסי אברהמי, אזורים, דונה ושגראוי.
לפי התביעה, במאי האחרון, פנו המייצגים לרמ"י וצירפו את פרטי חלק מהיזמים שנגבו מהם תשלומי הוצאות פיתוח שלא כדין לטענתם. רמ"י השיבו ביוני וכיתבו את משרד הבינוי, כי גביית הוצאות הפיתוח נסמכה על הסכמה חוזית ומכרזית בין המציעים במכרז ובין הנתבעים, ומכוח הסכמות חוזיות ומרכזיות אלה נעשתה כדין". לאחר הפנייה בחודש מאי האחרון, טוענים התובעים כי בחודש יולי, רמ"י ניסתה לתקן את קובץ ההחלטות כך שיאפשר גביית הוצאות פיתוח ללא הגבלת תוקף וטוענים ל"הלבנה רטרואקטיבית" בתיקון האמור.
תגובת רשות מקרקעי ישראל: "אלה טענות סרק, שכן כספי הפיתוח מקוזזים מערך הקרקע במכרז ולכן זוהי התחשבנות פנימית, אשר חשובה מאוד במערכת היחסים שבין רמ״י לרשויות המקומיות אך אינה רלוונטית לקבלנים. מדובר בתביעות חסרות שחר, שמן הסתם תידחנה בבתי המשפט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.