מנהיגי ארבע מדינות חתומים על מכתב פומבי שנשלח השבוע לנשיא המועצה האירופית, שארל מישל, בדרישה לקרוא ל"הפסקת אש מיידית" בעזה. הממשלות באירלנד, בלגיה, ספרד ומלטה חברו יחד בימים האחרונים, כדי ליצור קואליציה אד־הוק ששואפת לשנות את עמדת האיחוד האירופי בנוגע למלחמה שהכריזה ישראל על חמאס.
● על סף משבר הומניטרי: המדינה שהולידה איום חדש על ישראל
● האם סעיף 99 באו"ם, שהופעל לאחרונה "נגד ישראל", הוא חריג?
● WSJ| איך הצליחו בוגרי אוניברסיטת פנסילבניה העשירים להדיח את הנשיאה ליז מגיל?
במקום סיום שלטון חמאס בעזה, דורשות ארבע המדינות "הפסקת אש שעשויה להוביל לסיום העימות"; במקום שימוש באמצעים צבאיים - "סיום הטבח באזרחים חפים מפשע"; במקום מחויבות לזכותה של ישראל להגן על עצמה - בדיקה אם ההגבלות על הסיוע ההומניטרי לעזה "מהוות הפרה של החוק הבינלאומי".
במלים אחרות, הן דורשות להפוך את גישת האיחוד האירופי עד כה, מכזו שהסתפקה ב"הפוגות הומניטריות" ויישרה קו עם ארה"ב, לכזו המתואמת יותר עם דרישות מזכ"ל האו"ם וארגונים בינלאומיים.
כל מדינה והאינטרס שלה
לכל אחת מהמדינות מוטיבציה ואינטרסים משלה להצטרף לציר ההתנגדות שנוצר. אירלנד היא מדינה בה רוב הציבור והמערכת הפוליטית מחזיקים בעמדות פרו־פלסטיניות, בין היתר מתוך השלכה אחרי ההיסטוריה העגומה של הכיבוש האנגלי באי. הנשיא האירי, מייקל היגינס, אמר כי נשיאת האיחוד "לא מדברת בשמנו" כשהגיעה לביקור סולידריות בישראל אחרי הטבח. דקות לאחר שיגור המכתב המשותף הוא כבר כיכב בתקשורת המקומית.
גם בלגיה נחשבת למדינה "בעייתית" מבחינת ישראל בשנים האחרונות. צמד המנהיגים הבלגים הנוכחיים, ראש הממשלה אלכסנדר דה־קרו ושרת החוץ הדיה לאביב, מסונכרנים ביניהם ומביעים ביקורת חריפה ובלתי פוסקת על "הרג אזרחים חפים מפשע" על ידי ישראל בשבועות האחרונים. "אני יותר אדם מאשר פוליטיקאי, והאנושיות חשובה לי", אמר דה־קרו השבוע בנוגע לעזה. הממשלה אף דנה בהטלת סנקציות בסגנון רוסיה על ישראל.
ספרד היא הבכירה ביותר בחבורה, הכלכלה הרביעית בגודלה באיחוד האירופי, הנשיאה הזמנית שלו (עד סוף השנה, אז תוחלף על ידי בלגיה), ומנסה באופן מסורתי לשמור על קשרים קרובים עם מדינות צפון־אפריקה הערביות. יתרה מכך, המפלגה הסוציאליסטית הנמצאת בשלטון היא ביקורתית מאוד כלפי ישראל והממשלה הנוכחית.
ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, כבר הבטיח להכיר במדינה פלשתינית, נסע לרפיח יחד עם מקבילו הבלגי ערב עסקת החטופים כדי לקרוא להפסקת אש, וגם מינה שרה בעלות עמדות אנטי־ישראליות, ממוצא פלסטיני, לקבינט החדש שלו. הספרדים הצהירו כי בכוונתם לכנס "ועידת שלום" אזורית, ואף התעקשו להכניס זאת להודעת התמיכה של האיחוד בישראל שיצאה באוקטובר, אולם הדבר נשאר בגדר הצהרות בלבד.
אל מדינות אלו הצטרפה מלטה, שאינה נחשבת לחברה אוטומטית בציר אנטי־ישראלי, אך במלחמה הנוכחית הביעה את עמדתה בעד הפסקת אש, למרות שראשיה גם גינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס וקראו לשחרור החטופים כחלק מההפסקה. יש מי שסבורים כי שיקולי הגירה מכתיבים את מדיניות מלטה, המהווה יעד פופולרי למהגרים מלוב, וכי ובמדינה חוששים מפליטים עזתיים.
הרקע לשיגור המכתב, הוא פסגה נוספת של מנהיגי האיחוד שתתקיים בסוף השבוע הנוכחי בבריסל. כרגע, האיחוד האירופי אינו נראה קרוב לשנות את עמדתו באופן מהותי בנוגע למלחמה בעזה. הוא כבר "כבל" את עצמו בשורת ההצהרות שאימץ עד כה, כולל העובדה שחמאס "לא יהיה חלק מהשלטון" ברצועת עזה ביום שאחרי, מחויבות לזכותה של ישראל להגן על עצמה ודרישה לשחרור כל החטופים. האופי המזוויע וההיקף העצום של התקפת חמאס זיעזעו מן היסוד את ראשיו ואת ראשי רוב המדינות ב־7 באוקטובר, וההחלטה שהתקבלה בפגישתה הקודמת של מועצת אירופה, כשלושה שבועות לאחר מכן, משקפת זאת.
כפל לשון אירופי באו"ם
למרות הפורמליות, האיחוד האירופי אינו מקום בו לכל מדינה יש זכות והשפעה שווה, במיוחד על מדיניות החוץ והביטחון. מדינות פרו־ישראליות כגרמניה ואיטליה, לצד אוסטריה וגוש מדינות מרכז אירופה, יוצרות מנוף לחץ חזק לכיוון ישראל. "לישראל יש את הזכות להגן על עצמה ואיטליה שבה ומגנה את התקפות חמאס", אמרה ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני לפני נסיעתה לפסגה. גם גרמניה - המממנת העיקרית של האיחוד האירופי (כלומר, זו ש"מפסידה" נטו מיליארדים מדי שנה על הפרויקט) והקטר העיקרי שלו לצד צרפת - צפויה לפעול למען ישראל.
אם מישהו זקוק להצצה איך הדברים היו יכולים להיראות ללא התמיכה הזו, אפשר אולי להסתכל על ההצבעה במליאת האו"ם על הפסקת אש מיידית, שהתקיימה השבוע בניו יורק, שם התמונה האירופית היתה שונה לגמרי: 17 מדינות החברות באיחוד האירופי (מתוך 27) הצביעו בה בעד הפסקת אש מיידית בעזה. רק שתיים התנגדו (צ'כיה ואוסטריה). כפל הלשון האירופי ברור: הצבעה אחת באו"ם, הצבעה אחרת באיחוד האירופי. אמנם יש דינמיקה ואינטרסים שונים להצבעות באו"ם, וקל יותר להצביע בעד צעד שידוע מראש כי אינו מחייב והוא הצהרתי בלבד, אך התנהגות זו משרטטות תמונה מורכבת יותר בנוגע לעימות הנוכחי בין חברות האיחוד.
התמונה נהיית מורכבת ככל שהלחץ הציבורי והבינלאומי על האיחוד "לעשות משהו" בנוגע לעזה מתגבר. אם הוא אינו יכול או אינו רוצה לקרוא להפסקת אש מיידית, מסיבות שונות, הרי שהוא נדרש - ומרגיש עצמו מחויב - לנקוט צעד אחר.
מתנחלים לצד חמאס
בחזית זו נרשמה בשבוע האחרון התפתחות שישראל, לפי גורמים שונים באירופה, רואה בדאגה לצד הדרישות להפסקת אש ולצעדים ערטילאיים כמו "קידום פתרון שתי המדינות" ו"ביסוס שלטון הרשות הפלשתינית בעזה", קורא המכתב ששוגר השבוע על ידי ארבע המדינות לאמץ לראשונה הגבלות כניסה על "מתנחלים קיצוניים" לאיחוד.
לדרישה זו יש תמיכה רחבה הרבה יותר. לפחות 13 מדינות אירופיות מסכימות על כך, והנושא "צפוי לעמוד במרכז הדיונים על המלחמה" בסוף השבוע, לפי מקור אירופי. "אף אחד לא הביע עד כה התנגדות", אמר. צרפת וגרמניה הודיעו שישקלו את העניין, ובלגיה כבר מיהרה להתחייב לכך.
במקביל, האיחוד האירופי צפוי גם לאמץ הכנסת בכירים בחמאס לרשימת הטרור שלו. משרדי החוץ של כמה מדינות אירופיות, וגם הממונה על יחסי החוץ של האיחוד ג'וספ בורל, דיברו על שני הצעדים כשני צדדים של אותו המטבע, מה שמדאיג את הנציגים הישראלים באירופה ויוצר משוואה חדשה המקבילה בין מחבלי חמאס למתנחלים פורעי חוק. מבחינה זו, ייתכן כי בחסות הקרב הדיפלומטי על הפסקת אש, ציר ההתנגדות, בגיבוי מדינות נוספות באיחוד, ירשום הישג באימוץ הגבלות כניסה כאלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.