אם לא נתעורר בזמן, מחבלי נוח'בה יחזרו לביתם זכאים

חודשיים וחצי לתוך המלחמה ורשימת המחבלים שמחוסלים עולה מדי יום. כן ירבו. לצד הרוגי חמאס, עולה עוד ועוד כמות המחבלים שנתפסים בעודם בחיים. כשאנו מדברים על מחבלים, יש קשת רחבה שיכולה להיכנס תחת ההגדרה. החל כמובן מלוחמי חמאס שהשתתפו בטבח המחריד ב־7 באוקטובר, בואכה לוחמים ופעילי ארגוני טרור נוספים שהשתתפו בקרבות בתוך עזה, דרך הנהגת חמאס והג'יהאד וכל אנשי המנגונים שלהם וכלה באזרחים ותושבים עזתים רבים מספור שסייעו לחמאס באלף ואחת דרכים שונות.

צה"ל לא מפרסם את רשימת העזתים שנעצרו מתחילת המלחמה. לפני מספר ימים דובר צה"ל פרסם כי כ־500 מחבלי חמאס והגי'אהד האסלאמי נעצרו בתוך רצועת עזה והובאו למעצר בישראל. בפועל, מספר העצורים גבוה פי שניים ושלושה.

דו"צ התייחס כנראה רק ללוחמים בפועל ולא התייחס למאות רבות של עזתים שנעצרו בחשד לסיוע לחמאס ולארגוני הטרור. כך לדוגמה נעצרו עשרות אנשי רפואה מבתי חולים שונים ברחבי הרצועה, כאשר המוכר שבהם הוא מנהל שיפאא ד"ר מוחמד אבו סלמיה. הוא לא מנהל בית החולים היחיד שנעצר. מלבד זאת, נעצרו בחשד לסיוע לחמאס רופאים נוספים, טכנאי CT, פרמאדיקים, נהגי אמבולנס ועוד. זו רק דוגמה אחת על מנת לסבר את האוזן.

כל יום שחולף פוגע ביכולת להעמיד לדין

למרות שחלפו 70 ימים, ישראל עדיין לא החליטה כיצד תמצה את הדין עם פעילי חמאס ועוזריו. לכאורה, שום דבר לא בוער. אפשר להחליט על כך בסוף המלחמה שלפחות על פי הצהרות ישראל תארך מינימום כמה חודשים נוספים. בסיום המלחמה, כאשר ישככו הקרבות, ישראל תוכל להתפנות להעמדה לדין של בכירי ארגון הטרור הרצחני, משתתפי הטבח וכל אלו שסייעו לארגון הטרור. אך האמת היא שלא ניתן להמתין. ההחלטה הייתה צריכה להתקבל כבר מזמן, וכל יום שחולף - פוגע ביכולת להעמיד אותם לדין.

הבעיה היא שהממשלה עוד לא החליטה בכלל עם מי הוא מעוניינת למצות את הדין. תיכף נדבר על השאלות "איך" ו"מתי", אבל קודם כל צריכים לדבר על "מי".

הכוח הלוחם של חמאס מונה לפחות כמה עשרות אלפים אנשים. עליהם צריך להוסיף את פעילי הג'יהאד וארגוני טרור קיקיוניים נוספים, כגון סניפים של אל־קעידה ודאעש בעזה. כך ניתן להוסיף מכל הבא ליד אנשים שסייעו בכל כך הרבה דרכים לחמאס. מנהלי סניפי בנק, שופטים, צוותים רפואיים, מורים, אנשי דת, יוצרי תוכן, פעילי רשת ועוד ועוד. השמיים הם הגבול. העמדה לדין של כל אחד ואחד מהם היא מוצדקת למדי.

ישראל בעבר הלא רחוק העמידה לדין דגי רקק מעזה. בישראל נעצרו עשרות רבות של אנשים שכתבו פוסטים מסיתים נגד ישראל, והוגש נגדם כתב אישום. אם זה המדד, אפשר מן הסתם לעצור 98% לפחות מאוכלוסיית עזה. גם אם עקב כורח המציאות, נלך על מדד הרבה יותר מקל, מדובר על מאות אלפים. האם ישראל בכלל ערוכה לכמות עזו של עצורים? ברור שלא. המדינה טרם החליטה מה רף הקיבולת שלה, ולא החליטה מה סדרי העדיפויות למיצוי הדין עם העזתים. איך אפשר למצות את הדין כאשר אתה לא יודע עם מי אתה מעוניין למצות את הדין, מה הקריטריונים ומה סדרי העדיפויות.

ראש הממשלה, שר הביטחון, שר המשפטים, השר לביטחון לאומי, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה והמפכ"ל צריכים להתכנס באופן בהול ולגבש כמה שיותר מהר את הקריטריונים להעמדה לדין, ואת הכמות המקסימלית של עזתים שישראל מסוגלת ומעוניינת למצות איתם את הדין. כל עוד זה לא קורה, ישראל מגששת באפלה ומשקיעה משאבים אדירים בלי תכנית עבודה סדורה, כאשר המשאבים של המדינה בתחום זה מוגבלים מאוד. המחדל הזה חייב להיות מתוקן עוד היום.

רף ההוכחה במשפט הפלילי גבוה במיוחד

וכעת נעבור לשאלת "איך". אם מחבלי חמאס יועמדו לדין על פי החוק הקיים - אף אחד מהם לא יורשע. אפילו לא אחד. זו המציאות, ויש להכיר בה. הדין הפלילי לא ערוך למציאות מלחמתית כזו. אסביר.

אם לדוגמה, רוצים להעמיד לדין מחבל נוח'בה שנתפס בעזה ומייחסים לו השתתפות בטבח בקיבוץ ניר עוז, יש צורך לתת לו את כל חומר החקירה האדיר שקשור, גם בעקיפין, לטבח בקיבוץ. מדובר בכמות חומר בלתי נתפסת. הוא יכול לדרוש תמונות הפנים של כל העזתים שיש בידי ישראל על מנת להוכיח שהדמות שנתפסה בתמונה איננה שלו. הוא יכול לעשות אלף ואחד תרגילים על פי סדרי הדין על מנת שהמשפט יימשך נצח. להבדיל, קחו את המשפט של ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל שנמשך כמה שנים טובות וחלקו הסתיים בהסדרי טיעון, למרות שהדיונים התקיימו 3 פעמים בשבוע, תכפילו את האנדרלמוסיה ב־1,800. זה סדר הגודל.

רף ההוכחה במשפט הפלילי הוא גבוה במיוחד. היכולת להוכיח מה כל אחד עשה היא בלתי אפשרית. גם אם מייחסים להם עבירות בצוותא, מלאכת ההוכחה היא מורכבת באופן חסר תקדים. זאת מלבד עצם הצורך להוכיח שהם תכננו יחדיו את הטבח כדי שיהיה שאפשר לייחס לכל אחד מהמחבלים שנתפסו את מעשיו של חברו לטבח. ובכלל, כמה משפטים יתנהלו? האם יעמידו אלפי מחבלים לדין במשפט אחד מרוכז? כל סנגור של כל מחבל יוכל לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה ולזמן עדי הגנה? משפט כזה יימשך מאות שנים. האם כל מחבל יעמוד למשפט בפני עצמו בפני שלושה שופטים? זה בלתי אפשרי בכל כך הרבה רמות. ומה לגבי מנהלי בתי החולים בעזה וכל אנשי המנגונים של חמאס? יש כל כך הרבה שאלות קשות, מניתי כאן רק בודדות מתוכן.

כל מחבל יוכל לצאת זכאי אם רק "יפעל נכון"

הזמן חולף, ושר המשפטים יריב לוין יחד עם היועצת המשפטית לממשלה בכלל לא קרובים להעביר חוק מיוחד שייתן כלים משפטיים להעמדה לדין של מחבלי החמאס וסייעניו להעמדה לדין של מחבלי חמאס וסייעניו. נניח ויחליטו על הקלת רף ההוכחה הנדרש, המידע הזה צריך לעבור כבר עכשיו לחוקרי המחבלים.

איך אפשר לחקור חשוד בלי לדעת מה עוצמת הראיות הנדרשות כדי להרשיעו בסופו של דבר? עכשיו חוקרים את החשודים, ורק בהמשך יחליטו מה הראיות הנדרשות כדי להוכיח את אשמתם ומה בכלל תהיה המסגרת של העמדתם לדין? זו פארסה לא נורמלית.

כמות השאלות הלא פתורות היא אין סופית. שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה חייבים להבין שמדובר בבעיה אקוטית שמחייבת פתרון מהיר. אדגיש שוב: במציאות הנוכחית, כל מחבל נוח'בה יוכל לצאת זכאי או להאריך את משפטו עד שימות בשיבה טובה עם דם יהודים על הידיים. יש לכך פתרונות, הדורשים תיקוני חקיקה יסודיים על זכויות הנאשמים, סדרי הדין ועוצמת הראיות הנדרשות. משפט פלילי זה לא יכול להיות.