בגלל גבינה צהובה: העליון אישר לראשונה תביעת מחיר מופרז

פרטי המקרה: בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל החודש הרשעה לתושב תל אביב שסגר מרפסת ללא היתר בדירתו שברחוב טיומקין בעיר, לאחר שמצא כי העירייה אכפה את החוק באופן בררני.

בבית המשפט לעניינים מקומיים הודה התושב בסגירת מרפסת של 4.5 מ"ר ללא היתר, בניגוד לחוק התכנון והבנייה. התושב הגיע להסדר טיעון עם עיריית תל אביב, לפיו בית המשפט יכריע אם יורשע בעבירה, או שההליך יסתיים באי־הרשעה, תוך קביעה שביצע את המעשה.

בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע אותו והטיל עליו קנס של 7,500 שקל. הוא ערער וטען כי המרפסת נסגרה עוד לפני שאביו רכש את הדירה, וכי נגד למעלה מ־40 בעלי דירות באזור, שסגרו מרפסות בדומה ללא היתר, לא ננקטו צעדים משפטיים, ולכן נפגע עיקרון השוויון.

העירייה טענה כי היא מחליטה על הגשת כתב אישום לפי שלוש אמות־מידה: האם מדובר בבנייה ללא היתר; האם העבירה בוצעה בטווח של 5 שנים; והאם הוגשה תלונה. עוד טענה העירייה כי במרבית המרפסות לגביהן טען המערער התיישנה העבירה, וכמעט בכולן לא הוגשו תלונות.

השופט ציון קאפח קבע כי מדובר במקרה מובהק של אכיפה בררנית, מאחר שעשרות מרפסות נסגרו ללא היתר וללא כתב אישום. "אדם מן היישוב המודע לפרטי המקרה אינו יכול שלא להתקומם נגד התחושה החריפה של אי־צדק, שעה שעשרות מרפסות אשר נבנו ללא היתר נותרות על תילן, רק משום שלא התקבל דיווח על אודות בנייתן".

השופט הוסיף: "מתוך הבנת מצוקת כוח־האדם של הרשות, יש להישמר ממצב בו הרשות תשמש כלי, שלא מדעת, ל'חיסול חשבונות' בין שכנים".

לכן קבע השופט כי ניתן להסתפק באי־הרשעה לצד הטלת התחייבות להימנע מעבירה, ודחה את ביצוע צו ההריסה לסוף 2025 כדי לאפשר לתושב להוציא היתר.

את המערער ייצג עו"ד רן בסה, את עיריית תל אביב ייצגה עו"ד ענת סגל.

משמעות הפסיקה: עירייה נדרשת לאכוף עבירות באופן שוויוני למרות משאביה המוגבלים. התוצאה של התנהלות לא שוויונית היא הקלה עם מבצע העבירה.

מספר תיק: 11164-09-23

פרטי המקרה: בית המשפט העליון דחה בסוף החודש שעבר ערעור שהגישה תנובה על ההחלטה לאשר תביעה כייצוגית נגדה, לאחר שנמצא כי גבתה לכאורה מחיר מופרז על גבינה צהובה באריזה תוך ניצול מעמדה כמונופול בתחום החלב בשנים 2007-2014. זו הפעם הראשונה שהעליון מאשר תביעת מחיר מופרז.

הנזק שנגרם לטענת התובעת, המועצה לצרכנות, עומד על 235 מיליון שקל. הבקשה לייצוגית הוגשה בסוף 2014. חלפו 5.5 שנים עד שהשופטת שושנה אלמגור הכריעה וקיבלה את הבקשה.

לא הייתה מחלוקת כי מאז שהוסר הפיקוח על מחירי הגבינות הצהובות, בשנת 2007, תנובה העלתה את המחיר בעשרות אחוזים, ולא טענה כי עלויות הייצור גדלו. אלמגור הגיעה למסקנה כי עילת המחיר המופרז הוכחה לכאורה בשל הפערים המשמעותיים של עשרות אחוזים בין מחירי הגבינה באריזה לבין המחיר המפוקח הרעיוני (קרי המחיר שהיה נקבע לגבינה ארוזה לו הייתה תחת פיקוח) ומחיר הגבינה במשק.

על החלטה זו הגישה תנובה בקשת רשות ערעור ב־2019, שרק עתה הוכרעה. השופטת ענת ברון, שפרשה לאחרונה, ביקרה את הניתוח שערכה השופטת אלמגור, אך החליטה שלא להתערב בהחלטה.

ברון פסקה כי יש סוגיות עקרוניות שלא לובנו די הצורך. כך לגבי הטעמים האובייקטיבים להפרשי מחירים של עשרות אחוזים בין מחיר הגבינה לבין המחיר המפוקח הרעיוני, וכך גם לגבי קביעת הוגנות המחיר.

ברון ציינה כי מחיר מפוקח אינו בהכרח זה שהיה נקבע למוצר בשוק תחרותי. "ואף על־פי כן", כתבה, "ומבלי לגרוע מכובד משקלן, בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום להתערבות בהחלטה לאשר את התובענה כייצוגית". 

הפסיקה הוכרעה רק עתה בשל המתנה לפסק הדין בעניין גביית מחיר מופרז על־ידי קוקה־קולה מיולי 2022. ברון הפנתה לפסק דין זה, בו הציבו שופטי העליון רף גבוה מאוד בהוכחת עילת המחיר המופרז וקבעו מבחני עזר. היא קבעה כי מאחר שאישור התביעה ניתן לפני פסק הדין, אין מקום להתערב בתוצאה.

את תנובה מייצגים עורכי הדין טל אייל בוגר, נבו בן שטרית וצבי אגמון. את המועצה לצרכנות מייצגים עורכי הדין גיל רון, אהרן רבינוביץ, נדב מיארה ויעקב אביעד.

משמעות הפסיקה: תובע ייצוגי נדרש לעמוד בנטל הוכחה גבוה למופרזות המחיר, בהתאם למבחני עזר שנקבעו בפסיקות בית המשפט העליון.

מספר תיק: 6104-19

פרטי המקרה: נגד רשת המרכולים למוצרי מזון פרשמרקט הוגשה בשנת 2022 תביעה ייצוגית על־ידי פסח חנוך זקס, בטענה כי הרשת מציגה לציבור מצגים מטעים על מכירה במבצע, בעוד שלא מדובר במבצע מוגבל בזמן ואף לא במחיר מבצע. נטען כי הכיתוב "מבצע כאסח" אינו מחיר מבצע, והמוצרים נמכרים במחיר רגיל, ולא במכירה לתקופה מסוימת; נטען להפרת חוק הגנת הצרכן וחוקים נוספים.

הרשת טענה כי מדובר במבצעי אמת שאינם נכנסים תחת ההגדרה של "מכירה מיוחדת" בחוק הגנת הצרכן. עוד טענה כי המבצעים לא הוגבלו בזמן בשלט, וכי צמד המילים "מבצעי כאסח" לא מלמד על קיום מכירה מיוחדת כהגדרתה בחוק. נטען כי השילוט נועד למשוך את תשומת־לב הצרכנים למוצרים הנמכרים בתנאים אטרקטיביים.

הצדדים הגיעו להסכמה על מחיקת התביעה מבלי שכל צד יודה בטענות. לפני שבוע אישרה השופטת יעל מושקוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד את הסדר ההסתלקות מהתביעה, במסגרתו הסכימו הצדדים כי בכפוף למחיקת התביעה, פרשמרקט מתחייבת שלא להציג עסקאות כמות (כגון 1+1 או 3 ב־X) הנמשכות 35 ימים ומעלה כ"מבצעי כאסח". בפרסומי מבצעים הכוללים את המילה "כאסח" הרשת תציין בפרסום את תוקף ההצעה עד פרק זמן של 35 ימים. התובע התחייב שלא להיות מעורב בכל תביעה אחרת הנוגעת לנושאים אלה.

השופטת קבעה כי התחייבות הרשת בנוגע לפרסומי המבצעים מביאה למסקנה כי "אין מדובר בתביעת סרק הנעדרת כל עילה, ולו לכאורה, וכי יש בשינוי התנהלותה של המשיבה כדי לשרת את חברי הקבוצה, כמו גם לקוחות פוטנציאליים עתידיים".

השופטת קיבלה את הסכמת הצדדים, כך שהרשת תשלם לתובע הייצוגי גמול של 5,000 שקל ושכר־טרחה לעורכות הדין שלו בגובה 70 אלף שקל בתוספת מע"מ. זאת לאור התועלת שעתידה לצמוח ללקוחות בעקבות ההסדר.

את התובע הייצוגי יצגו עורכות הדין שרון ענבר פדלון וטלי לופו. את פרשמרקט יצגו עורכי הדין דרור סברנסקי, גילי ברוקס ורון ואריאל בן שימול ממשרד אגמון.

משמעות הפסיקה: בית המשפט יאשר הסדר הסתלקות של תובע ייצוגי במקרה שיש בהסכמות כדי לשרת את חברי הקבוצה.

מספר תיק: 16692-09-22