הנתונים אודות נזקי מתקפות החות'ים על השיט בים האדום נחשפים

55 ספינות הסיטו את מסלולן מהים האדום לכף התקווה הטובה מאז שהמורדים החות'ים חטפו את אוניית הגלנוע (Ro-Ro) "גלקסי לידר" שבבעלות חברת "ריי" של רמי אונגר ב-19 בנובמבר ולאורך החודש שבו הם החריפו את מתקפותיהם. כך עולה מהודעת יו"ר רשות תעלת סואץ, אוסאמה רביעי, אתמול (א') שציין כי בתקופה זו חצו את התעלה 2,128 ספינות.

● שאלות ותשובות | אפילו ערב הסעודית נפגעת: האיום מחריף, האם ארה"ב תצא למלחמה?
● פרשנות | הפתרון לאיום החדש על ישראל יכול להגיע דווקא מהמדינה המפתיעה הזו

"אנחנו עוקבים באדיקות אחר השפעות המתיחות הנוכחית בים האדום", סיפר רביעי. "אנחנו לומדים כיצד זה משפיע על השיט בתעלה". בתעלה, שמהווה את שער הכניסה והיציאה הצפוני לים האדום, שבו מצויים החות'ים, נע כ-12% מהסחר העולמי, 5% מהנפט הגולמי, 8% מהגז הטבעי המונזל (LNG) ו-10% ממוצרי הנפט, והיא מהווה מקור הכנסה קריטי לקהיר. עוברות בה 50 אוניות בממוצע ביום ו-30% מתנועת המכולות בעולם.

בשנה הפיסקאלית 2022-2023 הכניסה מצרים מהתעלה סכום שיא של כ-9.4 מיליארד דולר, לאחר 8 מיליארד דולר בשנה הקודמת. בד בבד, ההתאוששות מהקורונה אפשרה למצרים, לפי הבנק העולמי, לסיים את 2022 בצמיחה של 6.6%.

במהלך המחצית הראשונה של השנה הפיסקאלית החולפת, רכיב ההכנסה מתעלת סואץ בתמ"ג המצרי עלה במחצית הראשונה לכ-2.91 מיליארד דולר. מדובר בזינוק של 75% ברמה השנתית, שלאחריו - בין יולי לדצמבר, תעלת סואץ היוותה כ-2% מהתמ"ג המצרי.

העיקוף דרך כף התקווה הטובה מוסיף כ-13 אלף ק"מ

למרבה הדאגה בקהיר, בצל הכרזת החות'ים לאחרונה על תקיפת כלל הספינות ששטות לישראל וכן החרפת תקיפותיהם בתקופה האחרונה, בשישי ושבת הודיעו ארבע ענקיות ספנות, MSC, מארסק, CMA CGM והפג-לויד על הפסקת השימוש בנתיב הים האדום בעקבות מתקפות החות'ים. עבור המצרים זו מכה אנושה. הם תלויים מאוד בהכנסות מהתעלה, וקיוו אף להגדיל אותם באמצעות הכרזה בספטמבר על התייקרות תעריף לשנה הבאה ב-5%-15%. זאת, לאחר שעלייה של 15% התבצעה כבר בתחילת השנה הנוכחית. כיום, לצד עלויות נוספות בתעלת סואץ כמו מסי נמל, דמי המעבר עומדים על כ-7 דולר לטון.

המשמעות של הימנעות מהים האדום ותעלת סואץ ועקיפת אפריקה דרך כף התקווה הטובה, היא תוספת למסע של כ-13 אלף ק"מ, ותוספת של עוד 14-10 ימים. כך נוספות עוד התייקרויות לסחורות בעקבות עלויות דלק, ביטוח ושכר עובדים שבסוף יתגלגלו לצרכן. זו הסיבה שחברה קטנה יחסית לענקיות כמו OOCL מהונג קונג החליטה דווקא להיכנע לאיומי החות'ים, ולהכריז כי היא משהה את העבודה עם ישראל בשל "בעיות תפעוליות".