התקשורת בלבנון מסקרת את מצב הרוח הישראלי, והאקדמיה בארה"ב משנה כיוון

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

והפעם: מה מלמדת ההיסטוריה על ניסונות חילוץ של חטופים, הסערות באקדמיה בארה"ב נמשכות, בריטיש איירווייס מסננת תכני בידור לא "נייטרליים", ומה חושבים בלבנון על הרוח הישראלית. 

● החות'ים מאיימים על הכלכלה העולמית והאם נתניהו נפל במלכודת של חמאס
● WSJ | בטווח הארוך, ההפסד של איראן מהמלחמה בעזה עשוי להיות גדול מהרווח 

1סערה במסדרונות האקדמיה

המלחמה בין ישראל וחמאס חושפת את הקשיים העומדים בפני האוניברסיטאות האמריקאיות בניווט חופש הביטוי, ובניו יורק טיימס פירטו אמש כמה ממהלכים המתרחשים כעת בין כותלי המוסדות המובילים בעולם. באוניברסיטת פנסילבניה נדחה האישור להקרנה של סרט תיעודי שמבקר את ישראל. באוניברסיטת ברנדייס - שהביעה מחויבות פומבית לחופש הביטוי - הוגבלה פעילות של קבוצת סטודנטים פרו-פלסטינית. באוניברסיטת ורמונט, משורר פלסטיני היה אמור לשאת הרצאה, אך בית הספר ביטל את המפגש לאחר שסטודנטים התלוננו שהוא אנטישמי.

"יש סימנים הולכים וגדלים לכך שאוניברסיטאות מתחילות לרסן את ההפגנות והאירועים הפרו-פלסטינים בקמפוס, כשהן עומדות בפני לחץ מצד תורמים, בוגרים ופוליטיקאים, שזועמים על מה שהם רואים בתור קמפיין אנטישמי", נכתב. והלחץ הזה מורגש גם בארגון זכויות אזרח, שלפי הדיווח קיבל יותר מ-450 בקשות לסיוע במקרים בתוך הקמפוס מאז התקיפה של חמאס, יותר מפי עשרה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צוין כי מקרים אלה כוללים, בין השאר, סטודנטים שנשללו להם מלגות או נדחו להם ופרופסורים שעברו עבירות משמעת.

מתוך הניו יורק טיימס, מאת וינל פאטל ואנה בטס. לקריאת הכתבה המלאה.

2מה מלמדת ההיסטוריה של מבצעי החילוץ

"כמעט בכל מקרה של חטיפה בהיסטוריה, לאלו שנחטפו יש סיכוי הרבה יותר טוב לצאת בחיים וללא פגע באמצעות תיווך ועסקה, ולא בהתערבות מזוינת", נכתב אמש ב-BBC בכתבה שהזכירה מקרי חילוץ מהעשורים האחרונים. "אחד ממקרי בני הערובה הראשונים שסיקרתי", סיפר הכתב, "היה כאשר ג'יהאדיסטים הקשורים לאל-קאעידה בתימן חטפו 16 תיירים מערביים ב-1998. השגריר הבריטי הלך לראות את שר הפנים כדי ללחוץ על שחרור החטופים במו"מ. מאוחר מדי, נאמר לו, צבא תימן כבר נכנס פנימה. רבע מהחטופים נהרגו בקרבות שהתנהל לאחר מכן, ואחרים נפצעו".

צוין כי כוחות מיוחדים מערביים וישראלים השקיעו עשרות שנים בשכלול אמנות חילוץ בני הערובה, "אבל גם אז זה לא תמיד הולך כמתוכנן". כיום, בני המשפחה של החטופים בישראל "מודעים לכך שכמעט כל המשוחררים זכו לחירותם לא על ידי פעולה צבאית נועזת אלא על ידי משא ומתן קפדני ותיווך של קטאר ומצרים, בתמיכת ארה"ב", נכתב.

מתוך ה-BBC, מאת פראנק גארדנר. לקריאת הכתבה המלאה. 

3בירטיש איירווייס דואגים לבידור "נייטרלי" בטיסות

בריטיש איירווייס השעתה את התוכנית להוסיף את סדרת הקומדיה Hapless, סיטקום יהודי שהוצג בנטפליקס ובאמזון פריים, למערכת הבידור שלה בטיסה "כדי למנוע כל מראה של נטילת צד בסכסוך המתמשך", נכתב בטלגרף. הסאטירה עוקבת אחר הרפתקאותיו של עיתונאי ציני הלונדוני עבור עיתון יהודי בדיוני.

דוא"ל שנשלח מספאקס לבמאי והתסריטאי גארי סיניור שנראה על ידי הטלגרף, אמר: "משרד העיתונות של בריטיש איירווייס ביקשו מאיתנו לסקור את התוכן המוגש בטיסות ביחס לישראל/פלסטין ולסכסוך המתרחש כעת. העדפתם היא להישאר נייטרלי במצבים אלו ככל האפשר", דווח. "אני חושב שמה שזה מראה זה פחד להיתפס כפרו ישראל רק בגלל שיש בו דמויות יהודיות", מסר סיניור לטלגרף.

מתוך הטלגרף, מאת אדם מווארדי. לקריאת הכתבה המלאה.

4לבנון: הרחוב הישראלי לא הראה סימני עייפות

"למרות כל מה שהטבח הזה הוליד מאז ה-7 באוקטובר האחרון, הרחוב הישראלי עדיין לא הראה סימני עייפות. התמונות ממבצע 'מבול אל-אקצא' (השם שהעניק חמאס למתקפת ה-7 באוקטובר, ע"ט) עדיין נוכחות מולו, וסביר להניח שהיא תישאר חקוקה במוחו לעד", נכתב אמש בכתבה הנקראת ביותר בעיתון הלבנוני אל-ג'מהוריה, שהציעה פרשנות לאווירה הישראלית הנוכחית. נכתב כי "לכן, הרחוב הישראלי עדיין נותן עדיפות לתקיפת תנועת חמאס על חשבון שאר החששות שבחזיתן הפן הכלכלי והסיכונים הגדולים האופפים אותו".

הוסבר כי מבחינה היסטורית, "הישראלים נתנו עדיפות לרווחה כלכלית, אך הביטחון קפץ למקום הראשון לאחר המבצע. אמון הרחוב הישראלי בכוח ההרתעה הישראלי ירד, מה שגרם לישראלים להצטופף ולברוח מאזורים רבים, ורבים מהם אף מהגרים לחו"ל".

מאמר מערכת מתוך אל ג'מהוריה. לקריאת הכתבה המלאה. 

5סיפורה של איילת לוי שחר, אמה של נעמה לוי

אמש פרסם הדיילי מייל ראיון עם ד"ר איילת לוי שחר, 50, אמה של נעמה לוי בת ה-19, שנמצאת כבת ערובה בעזה מזה למעלה מ-70 יום. איילת מספרת על "הכאב הבלתי נסבל" כשצפתה בביתה נלקחת לעזה, אבל לא רוצה שבתה תשוייך רק לצילומים הנוראיים האלה. "האם לארבעה אמרה לדיילי מייל שהיא רוצה שהעולם יזכור את בתה כילדה 'נחושה', ספורטיבית שאוהבת את הזמרת האמריקאית פינק והתנדבה לארגוני צדקה פרו-פלסטיניים", נכתב. "לפני אותו יום, כל סרטון שמשפחתנו צילמה של נעמה היה משמח - רקדה עם חברים, צחקה עם שלושת אחיה ופשוט נהנתה מהחיים", צוטטה האם.

מתוך הדיילי מייל, מאת אנדי ג'רינג. לקריאת הכתבה המלאה.