ראש אמ"ן לשעבר: זה הסיכוי היחיד להחזיר את החטופים

האירועים בעזה משתנים בכל יום, והציבור הישראלי מנסה להבין לאן הדברים הולכים, מה התכנון הלאה ואיך מרגישים החיילים בתוך הרצועה. בראיון לגלובס מציג ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (במיל') אהרן זאבי פרקש, את תמונת המצב הנוכחית. 

● גיבורי השנה: מלחמת 7 באוקטובר הולידה סיפורי גבורה יוצאי דופן. הנה מקצתם
● הבכיר שמסביר: זה הרגע שבו נדע שחמאס התפרק

זאבי פרקש שירת בצה"ל במשך כ־40 שנה, במהלכן השתתף במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. את חיל המודיעין הוא מכיר על בוריו ושירת בו במגוון תפקידים, בהם מפקד 8200 וראש אמ"ן. כיום הוא משמש כיו"ר המרכז למורשת המודיעין (מל"מ). 

"המלחמה היא ממלכת אי־הוודאות"

"יש אמירה מאוד ידועה ונדושה שאומרת שהמלחמה היא ממלכת אי־הוודאות. אף פעם אי־אפשר לתכנן, ולהכין ולאמן חיילים וכוחות לכל המצבים שיהיו בשטח", אומר זאבי פרקש.

כדי להמחיש את אי־הוודאות, זאבי פרקש אומר: "תראה מה קרה ברגע שהרסו רבים מהבניינים הגבוהים ברצועת עזה - פשוט מגיעים תצפיתנים של חמאס ועומדים על חורבות הבניינים, ופתאום יש להם את נקודת הזווית הגבוהה כדי לפגוע בחיילים. זו קרקע שמשתנה כל הזמן. לשמחתנו, היכולת שלהם מהאוויר יחסית נמוכה, אבל הם עובדים בצורה מסוכנת מהים, מהקרקע ומתחתיו, ולכן אנחנו מנסים להיות פה יצירתיים ולמצוא חלק מהפתרון תוך כדי הלחימה". 

האלוף פרקש התייחס לטרגדיה האיומה של החטופים יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה ז"ל, שנחלצו משוביהם ונורו למוות בשוגג כשהתקרבו עם דגל לבן לכוח צה"ל. "המצב המורכב הזה דורש מהחיילים המון, וזו דרישה קשה מכל חייל וחייל. זה לא שאתה לוקח יחידה מיוחדת ומובחרת ואומר לחיילים 'עכשיו אני מאמן אותך בשביל להגיע למצב שבו אתה יודע איך תילחם נגד מנהרות או באזורים צפופים אורבניים כמו בעזה, כאשר גם סיטואציות כאלה יכולות להתרחש'. לרובם זה מפגש ראשון עם מצב כל־כך קיצוני, וצריך לסמוך עליהם - ואז כשמדובר על עשרות אלפי חיילים, יש טעויות נוראיות.

"מצד שני יש גם עקומת למידה מאוד מהירה. מיד לאחר האירוע ההנחיות חודדו, התחקירים נעשים, וכעת חיילים חושבים גם על תרחיש כזה. היכולת שלנו משתפרת. זו דוגמה קלאסית של מלחמה שבה יש אי־ודאות מול אויב בשטח מצומצם מאוד וצפוף מאוד". 

להמשיך ללחוץ את סינוואר 

לאחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר קולות שטוענים שיש סתירה בין החזרת החטופים לבין המשך הלחימה. מה דעתך על הטענה הזו?
"מהתחלה אמרתי שבלי הלחץ של התמרון הקרקעי, לא נצליח להחזיר את החטופים. כתוצאה מהגישה הזו צה"ל מתקדם בצורה מאוד מתוחכמת, מגובה במודיעין איכותי ובאש, כאשר המטרה של האש היא לשמור על כוחותינו מצד אחד, ומאידך לא לפגוע בחטופים. זה מלחמה מאוד קשה בשטח אורבני צפוף, ואני חושב שאנחנו פועלים בתבונה".

רק כדי לחדד. אתה בעצם אומר שלא רק שהמשך הלחימה לא פוגעת במטרה של החזרת החטופים, אלא היא הדרך היחידה להחזיר את החטופים שעדיין בשבי החמאס?
"בצורה מפורשת זה בדיוק מה שאני אומר. אני לא רואה מצב שסינוואר יזוז מילימטר אם לא נעשה את זה. אם לא נתקרב אליו עם הקת של הנשק על הצוואר או הראש, הוא לא יעשה שום דבר. אין לו שום אינטרס לעשות משהו אם הוא לא מאוים, והדרך היחידה מול אויב קשה כמו יחיא סינוואר היא להפעיל עליו לחץ שיאיים להפיל אותו. אז אני חושב שצה"ל צריך להמשיך ללחוץ אותו ואת המנהיגים הבכירים ולא לתת להם שום מרחב, לא מעל הקרקע ולא מתחת לקרקע - זה הסיכוי היחיד להחזיר חזרה את החטופים שלנו".

איך בעצם פספסנו מבחינה מודיעינית את המנהרה הענקית שצה"ל גילה לאחרונה?
"קודם כל, אני מניח שישאלו את השאלה הזאת בכל מיני תחקירים שייצאו אחרי המלחמה, כי זו לא ההפתעה היחידה של המלחמה הזאת. שנית, צריך להבין - יש היום שיטות בשטח חקלאי למשל, שאתה יכול בחממות לא שקופות לחפור מנהרות משמעותיות. כרגע אנחנו נמצאים בעזה, ומאחר שהלחימה היא בתוך עזה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שנופתע ממנהרות התקפיות כאלה. לכן יש מאמץ מרוכז למצוא את המנהרות האלה ולהרוס אותן". 

חודש להשלמת המשימה העיקרית

שמענו שמזכיר ההגנה האמריקאי ידרוש מישראל לסיים בקרוב את המלחמה בעצימות הגבוהה. האם יש לך הערכה כמה זמן עוד ייקח?
"בתוך המלחמה הזו יש מתח נוראי בין כמה מטרות שאנחנו צריכים למצוא ביניהן את נקודת האיזון ואת שביל הזהב. אחת מהן היא השאלה של איך מחזירים את השבויים והנעדרים שלנו. מצד שני, איך נכון להתקדם עם התמרון הקרקעי. יש גם את הנושא ההומניטרי, שבנוסף ללחץ העולמי, יש שם 2 מיליון אנשים, וצריך לחשוב מה עושים. אז העניין הקריטי הוא לחשוב על איך לתמרן בין הנושאים האלה.

"צה"ל עובד באינטנסיביות רבה מאוד מתחילת הלחימה, וצריך לומר שהאפקטיביות הרבה ביותר של הלחימה התרחשה לאחר ההפוגה בלחימה, שאז העזתים יצאו וראו את גודל הנזק והבינו מה קרה בכלל. לכן רבים מהמחבלים פתאום נכנעו, וזה עשה רושם משמעותי על חמאס.

"אם אתה שואל אותי מה הלאה, אז נראה לי שיש לנו כחודש להשלים את המשימה העיקרית של השתלטות על אזור ח'אן יונס ורפיח, ולאחר שנשלים אותה, תהיה עוד לחימה בעצימות נמוכה יותר של פשיטות וטיהור שטח, שייקחו עוד כשנה.

"בזמן הזה צריך להתחיל לחשוב על מה עושים ברצועה לאחר המלחמה. העיקרון המנחה בעיניי צריך להיות שלישראל לא תהיה שום חלק בניהול הרצועה. נוכל לעזור בגיבוש כוח בינלאומי שינהל את העניינים, אבל אסור שננהל משהו אזרחי שם".

לזאבי פרקש חשוב להדגיש כי "אם לא נטפל במה שקורה בגבול הצפון, לא נשלים את משימת המלחמה. אני חושב שנוצרו התנאים, לאור מה שקרה בעזה, להרחיק את חיזבאללה לפחות 7 קילומטרים מהגבול, כאשר השאיפה צריכה להיות חזרתו אל מאחורי הליטני, כפי שהחלטת 1701 דורש ממנו. אם נצליח לעשות את זה באמצעים דיפלומטיים - מה טוב, ואם צריך, אז להשתמש גם באמצעים צבאיים".