דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "כשהכסף הזר בורח, צריך כסף ישראלי שימשיך לתמוך"

"תעשיית ההייטק היא אחת החזיתות החשובות של הכלכלה הלאומית ושל החוסן הלאומי. ובהחלט, יש מלחמה בחזית הזו", כך אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס.

● ועידת ישראל | מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון: "כלכלה חזקה תלויה בשיתוף עמוק יותר של המגזר העסקי בכל שלבי ההחלטות"
● ועידת ישראל | יו"ר בנק הפועלים, ראובן קרופיק: "תקציב המדינה לא נבנה על סמך רציונל כלכלי אלא אינטרס פוליטי"  
● ועידת ישראל | יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות" 

בין הציג על הבמה סקר חדש שעשה על ההייטק הישראלי, שהתמקד בחברות ה-Early stage, חברות בגיוסי ההון הראשונים שלה ותלויות במימון חיצוני. לדבריו, "הסקר, שכולל 500 חברות, מציג תמונה מדאיגה. מאות חברות בשלבים המוקדמים, מעל ל-50%, אומרות שיש להן אופק שרידות של פחות משישה חודשים. לחצי מתוכן יש פחות משלושה חודשים. חברה שאין לה כסף ליותר משלושה חודשים, כל הפנסים האדומים דולקים בבורד החברה. אלו חברות שתהיינה חייבות לגייס כסף בשנה הקרובה. איך מגייסים כסף כשמשקיעים יושבים על הגדר או כשמגויסים למילואים?".

עוד עולה מהסקר כי כ-60% מכלל החברות חושבים שהסיכוי שלהן לגייס כסף הוא נמוך או נמוך מאוד. "יש פה הרבה מאוד חששות. זה הנכס העיקרי של הסטארט-אפ ניישן שעליו אנחנו צריכים להגן, אם אנחנו רוצים לראות צמיחה בעשור הקרוב". יתרה מכך, הוא מוסיף, שליש מהחברות העידו שהסבירות שסבב הגיוס הבא יהיה Down round - משמע, שבשלב המימון שבו החברה מוכרת מניות ממניות ההון שלה במחיר נמוך מהמחיר למניה שעבורה מכרה מניות בסבב הגיוס הקודם, תהיה גבוהה עד גבוהה מאד.

"חייבים להמשיך לבנות את הארץ"

"ישבנו בוועדת ההשקעות של רשות החדשנות, ותוך כדי הדיונים, הגיעו קציני נפגעים", שיתף בין על סיפור אישי מטלטל שקרה להם השבוע, "הם ביקשו להוציא את המדענית הראשית של משרד החקלאות, מיכל לוי, כדי להודיע שהבן שלה נפל. זה היה מאוד קשה, בטח בשבילה, אבל גם עבור כולנו. אחרי חצי שעה של התעשתות, אמרנו שהמענה שלנו הוא שאנחנו חייבים להמשיך לבנות את הארץ ולהמשיך ליום שאחרי".

בהמשך אמר בין כי הוא הציג את האתגרים של ההייטק, אותם כבר שנים לא הצליחו לפתור: "ראשית, המשך המגמה של כמות הסטארט-אפים שנפתחים כל שנה. אפשר לראות שיא של 1,400 סטארט-אפים שהוקמו בשנת 2014, אך מאז יש ירידה עקבית, כ-600 סטארט-אפים ב-2022. זה קורה בכל העולם, זה לא יוצא דופן כאן. אם זה יימשך, זה לא יהיה בריא להייטק הישראלי, הרי הסטארט-אפים הם מנוע הצמיחה של כל המגזר הזה".

הבעיה השנייה, היא בעיית הגיוון. לדבריו, אפשר לראות שבעולמות שאינם תוכנה, אלו העוסקים בתחומי החיים כמו חקלאות ותעשייה, היקף ההשקעות הפרטיות ירדו מכ-40% בשנת 2013, ל-20% בשנת 2022. לדבריו, "האתגר השלישי, עוד לפני המלחמה, הוא התלות בכסף זר. לפי נתוני הרשות, 75% מסך השקעות הון סיכון בישראל מבוצעות על ידי קרנות זרות. "זה לא באג, זה פיצ'ר. זה הכסף הזר שבא עם הרבה ידע, קשרים וניסיון. אבל דווקא בעתות משבר, זה אתגר. כשהכסף הזר בורח, צריך כסף ישראלי שימשיך לתמוך".

האתגרים שהיו השנה

בין הדגיש שני אתגרים שהיו השנה: הראשון הוא הירידה החדה בהשקעות במגזר הפרטי, אפשר לראות מרבעון לרבעון כי הירידה נמשכת. "רמת ההשקעות ירדה לכמות הכסף של שלהי 2017. זו בהחלט מגמה מדאיגה, נוסף על כך, הרבה מחברות ההייטק שנוסדו, החליטו לרשום את עצמן בארצות הברית ולא בישראל, בשל היציבות הפוליטית". בין 80%-60% מהחברות החליטו לעשות כך, לפי נתונים שהציג על הבמה.

אז מה הוחלט לעשות על רקע הסקר והאתגרים? ראשית, הם הכריזו על ערוץ מהיר, כדי לספק תשובות מהירות לחברות. הם הקדישו למסלול הנ"ל 400 מיליון שקל, ובשילוב עם המימון הציבורי והפרטי - זה יכול להזרים כמיליארד שקל לחברות בשלבים מוקדמים שלא מצליחות לגייס כסף. "המטרה שלנו היא להאריך את השרידות של החברות האלו יותר. המטרה היא לעזור להן לעבור את המלחמה, ואז יוכלו לצאת לגיוס בצורה רגועה".

לכך הם הוסיפו סדרה של מהלכים: הגדלת התמיכה ביזמים כבר בשלב הרעיון, אשר יקבלו כ-200 אלף שקל מענק. דבר נוסף, הקמת מרכזי חדשנות אזוריים ברחבי הפריפריה הישראלית. מהלך שלישי הוא הקמת מועדוני אנג'לים בתחומי הדיפ-טק, ותימרוץ מיוחד למיסוי עבור אלו שישקיעו.

בין מוסיף: "לכך מצטרפים עוד שני מהלכים משמעותיים: שינוי מאוד גדול ממסלולי הרשות, נשנה את כל האופן שאנחנו מבצעים את ההשקעות, על מנת למקד את מירב ההשקעה שלנו", אך לא הרחיב יותר. "נוסף על כך, נבצע מהלכים לעידוד הגופים המוסדיים כדי להשקיע בהון סיכון במיזמים חדשים שישקיעו".

** גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים בשיתוף בנק הפועלים והפניקס בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI, סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות