בימים הראשונים למלחמה נדמה היה שאין גורם ישראלי רשמי שעוסק בהסברה כלפי חוץ, ואת מקומה של הממשלה תפסו אזרחים ומיזמים פרטיים, שעשו כל שביכולתם כדי להילחם בזירה ההסברתית. בוועידת ישראל לעסקים של גלובס שהתקיימה היום (ג') התארחו יוסף חדאד, פעיל הסברה ומנכ"ל "ביחד - ערבים זה לזה"; אלה קינן, הידועה בטוויטר ובבלוג שלה כ-Ella Travels (אלה טיולים) - בלוגרית טיולים ואוכל; ואמן החושים ליאור סושרד.
בשיחה עם כתב גלובס נבו טרבלסי, הם סיפרו מה הם חושבים על ההסברה הישראלית, איך עושים שימוש ברשתות חברתיות עתירות עוקבים, והאם צריך לפרסם את סרטון הזוועות של דובר צה"ל.
● ועידת ישראל | יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות"
● ועידת ישראל | חיים ילין: "האדמה שעליה נשפך דם חברינו, צריכה לחזור אלינו ולא לרמ"י"
● ועידת ישראל | יו"ר נמל אשדוד: "החות'ים הם בעיה גלובלית, ישראל היא בורג קטן באירוע הזה"
"זמן הוא קריטי ברשתות"
"אין הבנה לחשיבות ההסברה. אנשים לא מבינים שבלי הסברה ישראלית תהיה בעיה להמשיך לתת קרדיט לצה"ל לבצע את הלחימה בעזה", אמר יוסף חדאד. "יש המון אנשים במשרדים הממשלתיים - חוץ, תפוצות, אסטרטגיה - שעובדים מסביב לשעון ועושים עבודה מדהימה. אבל ברגע שעולים לדרגים למעלה, רואים את הבעייתיות בהסברה הישראלית. ראינו שאין הבנה לחשיבות ההסברה".
כדוגמה נותן חדאד את הפרסום השקרי של חמאס כי צה"ל הפציץ בית חולים בעזה והרג 500 פלסטינים. "באותו היום בשעה 18:59 הייתה ההפצצה. בשעה 19:10 כבר ספרו 500 גופות. זה בלתי אפשרי. אבל צה"ל לא הגיב. כל ביטחוניסט יודע שאי-אפשר לספור 500 גופות בכמה דקות. היה אפשר להוציא הודעה. למעשה, התגובה הראשונה של צה"ל הייתה רק בשעה 23:00 בלילה.
יוסף חדאד / צילום: יוסי כהן
"זמן הוא קריטי ברשתות החברתיות ובתקשורת. צריך לאזן בין האמינות למהירות. רק ב-9 בבוקר למחרת הייתה מסיבת עיתונאים של דובר צה"ל. כאשר בארה"ב השעה הייתה כבר 3 בבוקר. בארה"ב הלכו לישון בידיעה שצה"ל הרג 500 עזתים בבית חולים".
חדאד, שהפך לאושיית רשת עם אלפים רבים של עוקבים, מנהל קמפיין הסברה למען מדינת ישראל. היותו ערבי-ישראלי היא חלק בלתי נפרד מכך. במלחמת לבנון השנייה נפצע חדאד קשה כשלחם כחייל בגולני בקרב בבינת ג'ביל.
איזון בין דיפלומטיה להסברה
אלה קינן, עם 110 אלף עוקבים באינסטגרם ומעל 50 אלף עוקבים בטוויטר, הייתה זו שהגתה את ההאשטאג HamasisISIS, שהגיע לעשרות אלפי אזכורים בטוויטר והפך לסיסמה שגורה בפיהם של פוליטיקאים, כולל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בעצמו.
"אני לא אוהבת את המילה 'הסברה'", אמרה קינן. "זה מסגור בעייתי. אתה נדרש להסביר דברים כשאתה מצדיק את עצמך. אתה לא מייצר שיח. אנחנו לא שולטים בנרטיב. מותגים בונים בשגרה. הצעירים צורכים את התקשורת ברשתות החברתיות. שם אתה בונה את הזהות שלך. זה מה שהצעירים עושים. צריך להתאים את עצמנו ולייצר סדר יום".
אלה טרוולס / צילום: שלומי יוסף
חדאד מוסיף: "צריך לשלב. השגרירים שלנו עושים עבודה מטורפת בעולם. צריך לתת מילה טובה לעובדי משרד החוץ שלא בפרונט אבל לא ישנים. זה האיזון בין דיפלומטיה לבין הסברה שצריכה להתבצע כל השנה".
בשיחה סיפרה קינן על מהלך הסברתי שנחל הצלחה הנוגע לפרסום נגד ישראל ב"טיים מגזין". "אנחנו רוכבים על טרנדים. ל'טיים' יש חשבון טוויטר של כ-20 מיליון עוקבים. זה קהל מאוד רלוונטי עבורי. הם פרסמו שער עם ילד צופה על ההריסות של עזה, ללא הקשר. לקחנו שלושה רגעים נוראיים מה-7 באוקטובר ושמנו בתגובות כדי להראות ההקשר".
קינן הוסיפה כי מתחילת המלחמה גייסו עשרות אלפי ישראלים שביום פקודה יעשו מה שינחו אותם, וכך היה. "אני יודעת שאם תהיה לי כמות לייקים כמעט כמו אלה שקיבל הפוסט של ה'טיים', אז בן אדם יראה את מה שאני שמתי. וזה מה שקרה. כל מה שהוא צורך, הוא יצרוך אותו עם ההקשר. זה בילבורד חינמי. רכבנו על משהו שהוא גדול מאתנו".
"יחיא סינאוור צופה"
חדאד סיפר על השימוש בתכנים בשפה הערבית: "עד לפני כמה שבועות היה סוג של אמברגו נגדי ברשתות הערביות. עשינו טריק ל-BBC ושלחנו רק את השם הפרטי ואת התואר 'פרשן'. הקטע הפך להיות ויראלי. מאז לא מפסיקים להזמין אותי.
"אמרתי שאני אשמיע את עצמי בערבית בכל מקום. השתמשתי בערוצים 12 ו-13. הייתי מתרגם אותם עם תרגומים שכל הקהל יבין. אני יודע מידיעה שיחיא סינאוור צופה, אני יודע בוודאות שהסרטונים הגיעו לאנשי חמאס.
"בחמאס החליטו להוציא תמונה שלי וכתבו בעברית: 'הבחור הזה מבין האחראים על המתקפה של ה-7 באוקטובר והוא הסייען הכי גדול של חמאס'. עליי הוציאו בעברית. זה הוכיח לי שני דברים: המסר שלי מגיע אליהם וחזק, והם משקשקים מלחץ. הם רצו שהקהל הישראלי יחשוב שאני בוגד. התחילו לצחוק עליהם, והם מחקו את הידיעה הזאת".
אמן החושים ליאור סושרד אמר בפאנל: "יש פער גדול ברשתות - כל אחד רואה את האמת איך שהוא חושב. הרבה אנשים בעדנו. אנשים מתפכחים. אנחנו ננצח בסוף. היה לנו קשה להתניע. ההסתה היא מכונה משומנת. אנחנו עושים הסברה רק כשקורה משהו וזה לוקח זמן".
על ההסברה שעשה במלחמה, אמר סושרד: "החלטתי שאני עושה הסברה כירורגית. לא אבזבז את הזמן על ילד עם 30 עוקבים. התחלתי לדבר עם חברים שלי שיש להם עשרות מיליוני עוקבים. הייתה לי שיחה עם אמא של קים קרדשיאן. אחרי יומיים היה פוסט I stand with Israel".
אמן החושים ליאור סושרד / צילום: שלומי יוסף
חדאד: לפרסם את סרטון הזוועות - אבל באישור המשפחות
על השאלה האם צריך לפרסם את סרטון הזוועות של דובר צה"ל, השיבה קינן: "יש רציונל למה לא משחררים את הסרטונים. זה בגלל המשפחות של הקורבנות שלא מעוניינות. אני חושבת שצריך למצוא דרך לפרסם את זה".
חדאד הוסיף: "חד-משמעית צריך לפרסם - אבל רק באישור משפחות הקורבנות. הערכים שלנו שונים מהערכים של ארגוני הטרור. הם רואים את האבדות שלהם כברכה. אנחנו מתפללים שהאסונות לא יקרו.
"כשמגיעים למלחמת ההסברה, אנחנו במיעוט מספרי. לכן כל כלי שיש לנו הוא חשוב. למרות שאני מחזיק בחלק מהקטעים בסרטון, אני לא משחרר אותם, כי לא קיבלתי לזה אישור מהמשפחות. כל סרטון שקיבלתי, דאגתי לטשטש. העליתי סרטונים שטשטשתי, ועדיין משפחות פנו, ומיד הורדתי. אני מכבד".
חדאד הסביר כי כאשר יש פרו-ישראלי ופרו-פלסטיני, תומך ישראל מגיע עם סרטון הסברה, אבל הפרו-פלסטיני מראה סרטון של אבא עם הילד שלו עליו בעזה, ואז יש ניצחון לפרו-פלסטינים. לכן, לדבריו, יש חשיבות לפרסם את סרטון הזוועות. "צריך לשקול לפרסם את הסרטון בתקשורת הזרה, כדי שזה יגיע לאותו אמריקאי ממוצע שאין לו שמץ של מושג ושוטפים לו את המוח". חדאד סיפר כי כאשר הוא מציע לקהל לצאת בשלב הצגת הסרטונים הקשים, רובם מעדיפים להישאר.
"תפסיקו להשתמש במושג 'דו-קיום'"
לפני 6 שנים הקים חדד עם חברים את "ביחד - ערבים זה לזה" - עמותה ערבית ישראלית שפועלת לקרב בין החברה הערבית לחברה היהודית במדינה ופועלת להסברה עולמית, ובה הוא משמש כמנכ"ל. בשיחה בפאנל הוא התייחס ליחסים בין היהודים לערבים בישראל: "מטרת העמותה שלי היא לגשר על פערים בין יהודים לערבים", אמר. "יש פה קהל חשוב - אני מתחנן, תפסיקו להשתמש במושג 'דו-קיום', כי זה ביטוי שאומר 'אנחנו לא סובלים אחד את השני, אז בואו נחיה בדו-קיום'. אנא השתמשו במילה 'שותפות' כדי לתאר את היחסים בין היהודים לערבים. תראו רופא ערבי מטפל ביהודי ולהפך. זה לא אומר שאין קיצוניים".
חדאד הוסיף: "נכון שיש רגעים קשים בין יהודים לערבים, אבל אסור לשכוח שיש רגעים שמראים את השותפות. כמו יוסף אלזיאדנה מרהט (שהציל את חייהם של 30 משתתפים במסיבת נובה תוך סיכון חייו - נ"ש), שהסביר שלא ברח ואמר 'אני ישראלי', או נהגי המשאיות בצפון שתרמו את המשאיות שלהם, וערבים שתרמו מיליונים לחיילים צה"ל ולאזרחי הדרום. ככל שנהדהד את המסרים האלה, האור יגבר, ונראה שיש שותפות ערבית-יהודית בישראל".
*** גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI, סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.