אחת ממפיקות הנפט הבולטות ביבשת אפריקה, אנגולה, הודיעה אתמול (ה') על עזיבת קרטל אופ"ק. הרקע להחלטה הוא חילוקי דעות קשים בין האנגולים לבין הקרטל בנוגע להיקף קיצוץ המכסה שלהם לשנת 2024.
● בין איראן לחות'ים: כך הפכה סעודיה לאחת הנפגעות של המלחמה בישראל
● הנפט לא מתייקר, בת"א יש עליות: מבחינה כלכלית אין מלחמה רב-זירתית, בינתיים
● שוברת ימינה: צרפת אימצה רפורמה קשוחה נגד הגירה לא-חוקית
העזיבה הזו התרחשה לאחר שנסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן הצליח לאחד באופן יחסי את השורות באופ"ק, לאחר שאינדונזיה, קטר ואקוודור עזבו את הקרטל בזו אחר זו בין השנים 2020-2016. כלומר, החלטת האנגולים משלימה את הקטנת הקרטל ב־25%, תוך שבע שנים בלבד.
בעבר, התרגלנו לכך שאופ"ק הם הארגון עם "היד על השאלטר" של מחיר הנפט. כך, למשל, אמברגו הנפט שהטילו בשנת 1973 חברות אואפ"ק דאז, הזניק את מחיר הנפט פי כ־2.7 תוך שנה. אולם, מאז, מים רבים זרמו במיצר הורמוז והארגון לא שולט בעולם הנפט כמו בעבר. זה נובע מכמה גורמים: ראשית, מפיקת הנפט הבכירה בעולם היא כיום בכלל ארה"ב, עם קצב הפקה היסטורי של כ־13.3 מיליון חביות ביום. מנגד, ערב הסעודית, יצואנית הנפט הבכירה בעולם, ירדה מ־12 מיליון חביות ביום ב־2020 לכ־9 מיליון ב־2023 - בניסיון לשמור על מחיר גבוה.
אופ"ק מתפוררת מבפנים
הגורם השני קשור למעבר העולמי לאנרגיות מתחדשות. ברמה הגלובלית, סוכנות האנרגיה העולמית (IEA) מעריכה כי היקף הייצור העולמי מאנרגיות מתחדשות צפוי לעמוד השנה על 440 ג'יגה־וואט, יותר מכפול מ־2019. השפעה גדולה על כך מגיעה מארה"ב, צרכנית הנפט הבכירה עם כ־20% מתוך כלל תצרוכת הנפט העולמי. ייצור החשמל מסולאר ורוח במדינה צפוי לגדול בשנה הבאה מ־595 מיליארד קילו־וואט שעה ל־688, בזמן שהייצור מפחם יפחת מ־669 ל־599 קילו־וואט. כך, לראשונה אי פעם, ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בארה"ב יעבור את הייצור מהפחם - כאשר, כמובן, ייצור האנרגיות המתחדשות גם נותן את אותותיו על תצרוכת הנפט.
השינוי השלישי והאחרון שהוביל להיחלשות אופ"ק הוא התפוררותה מבפנים, וכאן נכנסת לסיפור אנגולה. לקראת הכינוס של אופ"ק עם שותפותיו בראשות רוסיה, במסגרת הקרטל המשותף שנקרא "אופ"ק+" וחולש על כ־40% מתפוקת הנפט, הארגון התקשה להציג קו אחיד בכל הנוגע למדיניות קיצוץ ההפקה ב־2024. בעקבות כך, כינוס הוועידה נדחה - והוביל לירידה משמעותית במחיר הנפט, במקום לעלייה. למעשה, לאורך כל אחד משבועות נובמבר מחיר הבנצ'מרק ברנט ירד.
המגמה הזו נמשכה גם כבר לאחר שאופ"ק+ כבר הודיעו על קיצוץ מכסות ההפקה ל־2024 ב־2.2 מיליון חביות ביום. אירוע שיש בו דיסוננס מסוים, שהרי קיצוץ הפקה מוריד את ההיצע - ואז המחיר אמור לעלות. עם זאת, לא כך היו פני הדברים הפעם. אמנם עוד קודם לכן, 23 חברות אופ"ק+ כבר חתכו היקף מצטבר של 5.16 מיליון חביות ביום (כ־5% מהצריכה העולמית), אבל חלק משמעותי מתוך הקיצוץ החדש בנובמבר נבע מקיצוץ קודם. קרי, הקיצוץ "הוולונטרי" של ערב הסעודית בהיקף מיליון חביות ביום נמשך כבר במשך חודשים, וכך גם בנוגע ל־300 אלף חביות ביום של רוסיה, שקוצצו עוד לפני שהודיעה כעת על קיצוץ של חצי מיליון. בשורה התחתונה, ניתן להגיד שמחצית מהקיצוץ החדש של אופ"ק+ היה "אילוזיה" של חדש, והשווקים לא התרגשו, שהרי הם מתמודדים איתו כבר כמה חודשים.
סיבה נוספת שהשווקים לא התרשמו מהקיצוץ של אופ"ק+ הייתה שרק חצי מחברות אופ"ק+ נטלו חלק בקיצוץ, וגם מבין אלו הייתה אנגולה. מן הרגע הראשון, הבהירו בכירי לואנדה, בירת אנגולה, כי הם לא מתכוונים להיענות לקיצוץ שאליו הם נדרשו: הפחתת המכסה ל־2024 מ־1.28 מיליון חביות ביום ל־1.1 מיליון. האנגולים הסכימו, לכל היותר, לקצץ עד 1.18 מיליון.
האנגולים מודעים היטב לעובדה כי דווקא בשוק הנפט הנוכחי, אף שהפקתם נמוכה משמעותית ממעצמות אופ"ק+ ערב הסעודית ורוסיה, הם שחקן לא מבוטל. בשנת 2022, אנגולה הפיקה כ־1.137 מיליון חביות ביום, כמעט כמו ניגריה - כ־1.138 מיליון. מדובר בקצב הפקה גבוה יותר משל אלג'יריה (כ־1.02 מליון חביות ביום), של לוב (כ־981 אלף חביות ביום), והרבה יותר מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (כ־262 אלף חביות ביום). קצב ההפקה האנגולי אף גבוה משמעותית מזה של מדינות שבעבר נתפסו כמעצמות נפט של ממש כמו ונצואלה, שקצב ההפקה שלה בשנה שעברה עמד על כ־716 אלף חביות ביום.
בלואנדה צריכים הפקת נפט בקצב גבוה עבור כלכלתם, שהרי רכיב דלקי המאובנים מהווה כ־29% מתוך התמ"ג. זה שיעור גבוה יותר, למשל, משל ערב הסעודית, שעומד על כ־24%. בצל המציאות העולמית שבה מחיר הנפט ירד במילא לאחר קיצוץ ההפקה של אופ"ק+ בנובמבר והרצון להכניס ככל הניתן, החליטו בלואנדה לסיים את 16 שנות החברות באופ"ק.
צניחה של מעל 40% מהממוצע במכליות הנפט שחצו את באב אל־מנדב
לבסוף, בעולם הנפט חוזים גם השבוע כיצד קרטל אופ"ק איבד שליטה על מחיר הנפט. זה קורה בצל העלייה במחיר הנפט שנובעת מהמצור הימי שגרמו החות'ים בים האדום. בדומה לענקיות הספנות, גם ענקית הנפט BP, ששולטת על כ־20% מהסחר בנפט, הודיעה לפני ימים ספורים על הפסקת השיט בים האדום. בצל רצף האירועים, מחיר הנפט עלה בשבוע החולף ב־4% לכ־80 דולר לחבית ברנט בהשפעת שליחיה של איראן בתימן - השבוע הראשון שמסתיים בעלייה מזה חודשיים.
מהאירוע הזה אנחנו לומדים שהסעודים בפרט וקרטל אופ"ק בכלל איבדו אחיזה על מחיר הנפט, הן כלפי מטה והן כלפי מעלה. אתגר נוסף שצפויים הסעודים להיתקל בו בקרוב הוא מחסור במכליות. השבוע חצו את באב אל־מנדב אך ורק 30 מכליות נפט ודלק, צניחה של יותר מ־40% מהממוצע של שלושת השבועות הקודמים. אותן מכליות אחרות עוקפות דרך כף התקווה הטובה, במסלול ארוך בהרבה, וכך פחות זמינות להזמנות חדשות.
בסיכומו של דבר, ערב הסעודית איבדה אחיזה על נדבכים רבים ומשמעותיים בעולם הנפט: המחיר, ההובלה, וחמור מכל - הסמכות באופ"ק והחשש מעזיבת הקרטל. נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן ואנשיו, קרוב לוודאי, יישבו בקרוב מאוד ויבצעו חישוב מסלול מחדש. אחרת, שליטתם שהולכת ופוחתת, תתרסק סופית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.