שנת המכירות 2024 בענף הרכב עתידה להיפתח במהומה רבתי ולא רק בגלל המלחמה שמשבשת את דפוסי הביקוש הרגילים לרכב, את זמינות המלאים ואת יכולת חיזוי המכירות בטווח הקצר והבינוני.
● המפגע יישאר עד 2035: השרה רגב מעכבת את פינוי התחנה המרכזית בת"א
● האוצר: אין פתרון לפקקים עד ל־2030, מלבד החלת אגרות גודש
ימים ספורים לפני תחילת השנה עדיין קיימים סימני שאלה מהותיים לגבי מיסוי כלי הרכב החשמליים בינואר ובוודאי שבהמשך. כרגע נראה שהשנה תפתח בתנופת מכירות, אבל התנופה עשויה להיתקל תוך שבועות ספורים בחסמים של זמינות מלאי, עליית מחירים ועוד. ננסה לעשות קצת סדר בתמונה.
הרגולטור ועליית המס: סיכוי קלוש לביטול
בשבוע שעבר התקיים בוועדת הכספים דיון סוער בניסיון לעצור ברגע האחרון את העלאת מס הקנייה על כלי רכב חשמליים מ־20% ל־35%. מול משרד האוצר התייצבה חזית אחידה ומרשימה של מתנגדים שכללה את משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה.
כולם הציגו טיעונים משכנעים אבל די מוכרים: העלאת המס על רכב חשמלי היא צעד אנטי סביבתי, שמנוגד למדיניות המוצהרת של הממשלה לעודד מעבר לתחבורה ירוקה ולהתחייבויותיה הבין-לאומית; העלאת המס תתרום לעליית יוקר המחייה, במיוחד בתקופה הרגישה של המלחמה; ומדובר גם בצעד אנטי חברתי, שיפגע ביכולתם של תושבי הפריפריה להוריד את העלויות השוטפות של הרכב המשמש אותם להגעה לעבודה.
משרדי הממשלה המתנגדים למס כבר השתמשו בטיעונים האלה בתחילת 2023, אך לא הצליחו למנוע את העלאת מס הקניה ל־20%. ואם לשפוט על פי העמדה התקיפה שהציגו נציגי האוצר בוועדה, ספק אם מאמץ הבלימה הנוכחי יהיה יותר אפקטיבי.
גם האוצר הציג טיעונים מוכרים ושחוקים בעד העלאת המס, אבל המשכנע ביותר הוצג במסמכים פנימיים, מאחורי הקלעים: לטענת האוצר המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה ב־2024 קרוב למיליארד שקל ואולי אף הרבה יותר אם הפלח החשמלי ימשיך לצמוח בקצב מהיר למרות העלאת המס, כפי שקרה ב־2023 בה הוכפל.
להכנסות הללו, טוענים באוצר, אין כרגע מקורות חלופיים וכדי לוותר עליהן יהיה צורך להעמיק את הקיצוצים הרוחביים בסעיפים אחרים, שקרובים הרבה יותר לליבם וכיסם של המשרדים המתנגדים. לפיכך, סביר להניח שהטונים הגבוהים ששמענו בוועדה היו לא הרבה יותר מאשר הצגה לתקשורת. כנראה שהעלאת המס, שכלל לא דורשת את אישור ועדת הכספים, אכן תעבור בתחילת השנה.
הלקוחות: "ביטוח ירידת ערך"
אם לשפוט על פי מה שקורה בשבועיים האחרונים באולמות התצוגה של יבואני הרכב, נראה שגם רוכשי הרכב לא מחכים לנס בחזית המיסוי. היבואנים הרלוונטיים מדווחים על זינוק חד בביקוש לכלי רכב חשמליים ולרכבי פלאג־אין, שנמצאים במלאי ויימסרו בתחילת השנה לאחר שחרורם ממכס במס הקנייה הנמוך, לפני העלייה. הביקוש מגיע הן מלקוחות פרטיים והן מחברות ליסינג, שחיכו עד לרגע האחרון עם הזמנות כדי לנסות לראות לאיזה כיוון צועד השוק תחת רוחות המלחמה.
קצת קשה להסביר את הביקוש הער לרכב חדש לנוכח חוסר הוודאות סביב המלחמה והפגיעה הכלכלית שלה במגזרים נרחבים. אבל אם נסנן הסברים פסיכולוגיים כמו "ניידות שווה ביטחון" נראה שהביקוש הער נובע משתי סיבות כלכליות ממשיות.
הראשונה היא האפשרות "לרכוש את מודל 2024 במחיר של 2023". בשנים הרגילות זו לרוב סיסמה שיווקית שחוקה וחסרת משמעות, אך הפעם היא טומנת סיכוי תיאורטי לחיסכון בטווח הקצר של אלפי שקלים בדגמים עממיים, ועד עשרות אלפי שקלים ברכבי יוקרה, נוכח עליית המס המתקרבת.
הסיבה השנייה היא שרכישה כזו מספקת מעין "ביטוח נגד ירידת ערך בחסות המדינה" בכלי רכב משומשים חשמליים ופלאג-אין בטווח הארוך. כלומר, מחירי המשומשות החשמליות יעלו במקביל להתייקרויות החדשות וניתן יהיה לנסוע עם רכב חדש שנה לפחות ולמכור אותו כמשומש במחירו כחדש אף יותר מכך. אם בסוף 2024 יקפוץ שוב מס הקנייה על חשמליות מ־35% ל־83%, וכרגע זו ברירת המחדל, הרי שהרכישה תהפוך לצעד אפילו עוד יותר משתלם.
זהו שיקול חשוב במיוחד עבור ציי הליסינג, שמבחינתם ערך גרט יציב הוא מקור לרווחים משמעותיים בעת מכירת רכב משומש או חדש באפס קילומטר, כמו גם להעלאת ערך המלאי שבמאזנים.
המלאים: שיבושי אספקה באופק
ליבואני הרכב היה מספיק זמן להתכונן להעלאת המס ולייבא לישראל ברבעון האחרון מלאים מסיביים של כלי רכב חשמליים ורכבי פלאג־אין. עם פרוץ המלחמה נראה היה שהמלאים הללו, שרובם עדיין בנמלים, עתידים להפוך לנטל כלכלי ולוגיסטי על היבואנים לאור הירידה בביקוש, שאפיינה את השבועות הראשונים למלחמה. באותה עת העריכו רבים בענף כי המלאים שלהם יספיקו אפילו לשני רבעונים.
אבל לנוכח התפנית החדה שעשה הביקוש לרכב בדצמבר נראה שחלק גדול מהמלאים של הדגמים החשמליים, ובוודאי של דגמי הפלאג-אין, ייעלם תוך חודשיים ואולי אף יווצר עודף ביקוש. במיוחד אם המשלוחים שהיו אמורים להגיע בדצמבר יגיעו רק בינואר או יותר מאוחר בגלל משבר הספנות בים האדום. תרחיש אפשרי נוסף, שכבר מתחילים לדבר עליו באירופה, הוא שיבוש בשרשרת האספקה של כלל תעשיית הרכב, נוסח 2022, שיביא לעיכובים במסירות ולעליית מחירים.
המחירים: יעלו, אבל בהדרגה
השאלה הגדולה היא מה יקרה למחירוני הרכב החדש בתחילת ינואר. אפשר לצפות לעליית מחירים רוחבית במחירונים הפורמליים של ינואר, שתקיף את כל סוגי הרכב, כולל בנזין והיברידי שהמס עליהם לא ישתנה אבל רובם יתייקרו בכמה אחוזים.
תיאורטית, העלייה המשמעותית ביותר, עד כדי עשרה אחוז ואולי יותר, אמורה להיות ברכבי חשמל ופלאג אין, ומשמעותה התייקרות של אלפי עד עשרות אלפי שקלים.
אבל בפועל אפשר להניח שלפחות בינואר ההתייקרות תהיה מתונה מהצפוי ותגיע לשיעור של עד כ־5% בלבד. הסיבה הראשונה היא כאמור אותם מלאים שכבר נמצאים בישראל. סיבה נוספת היא ההקלה המשמעותית בשערי החליפין בחודש האחרון, בעיקר בשער השקל־דולר, שמאפשרת למתן חלק מההתייקרות. הסיבה השלישית היא ששווי השימוש של מקבלי רכב צמוד נגזר ישירות מהמחירונים הרשמיים של היבואנים בתחילת השנה. כלומר העלאה חדה מדי עלולה להרתיע מקבלי רכב הצמוד מלבחור ברכב משתי הקטגוריות הללו.
מנגד, ישנה התייקרות משמעותית בעלויות התובלה, שאותה היצרנים והיבואנים לא יכולים לספוג, ואולי גם רצון ליצור "כרית ביטחון" למקרה של זעזועים כלכליים בהמשך השנה.
ומה יקרה לקראת סוף הרבעון כשהמלאים ייגמרו? במציאות הנוכחית קשה לראות אפילו מעבר לפינה, כל שכן מעבר לאופק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
