משרד האוצר הבהיר בסוף השבוע כי עד שנת 2030 לא תחול הקלה בפקקים בגוש דן, ולכן, הפתרון המיידי היחיד הוא הטלת אגרות גודש והעלאת מחירי החניה הציבורית. רכזת התחבורה במשרד האוצר אמרה בכנס עמותת "תחבורה היום ומחר" כי "קצב הגידול באוכלוסיה וברמת המינוע מחייבים פתרונות משני מציאות".
● בלעדי | המפגע יישאר עד 2035: השרה רגב מעכבת את פינוי התחנה המרכזית בת"א
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־2050 תהיה מדינת ישראל הצפופה ביותר בעולם המערבי ביחס של מספר אנשים לקמ"ר, וכתוצאה מכך הנסועה (קילומטראז') ומצבת כלי הרכב יקפצו באופן דרמטי. במקביל, שטח הכבישים לא יוכל להשתנות בהתאם, כשגם הפתרונות התשתיתיים לגוש דן, כגון הרכבות הקלות, לא ימנעו היווצרות של פקקים, אך יוכלו לסייע בחלופות לרכב פרטי.
על כן, לעמדת האוצר, הפתרון לטווח הזמן המיידי הוא ניהול ביקושי התנועה - כלומר הטלת אגרות גודש והעלאת מחירי החניה הציבורית. ב־2021 קידמו משרד האוצר ומשרד התחבורה את חוק אגרות הגודש, שאמור היה להיכנס לתוקפו במהלך 2025. אלא שמאז כניסת שרת התחבורה מירי רגב לתפקיד, הערכות המשרד להחלת האגרה הוקפאה.
הקמת נתיבי תחבורה ציבורית
במקביל, באוצר תומכים בהקמת נתיבי תחבורה ציבורית שייעלו את השימוש באוטובוסים ואת האמינות בשירות שלהם. כך הדגימה איפרגן כי נתיב התחבורה הציבורית שנפתח ברחוב לוי אשכול בקרית אונו הגדיל את מהירות נסיעת האוטובוסים ב־30%, וקיצר את משך הנסיעה ב־23% - אלא שלא כל הדרכים מרושתות בנתיבי העדפה לאוטובוסים, מה גם שרגב הורתה לבחון כניסת רכבים פרטיים עם מספר נוסעים מסוים לנתיבים אלו.
פער נוסף בין המשרדים נעוץ בבקשת רגב לבטל את העלאת מס הקנייה על כלי רכב חשמליים. לעמדת משרד האוצר נסיעה ברכב חשמלי תשתלם יותר מנסיעה בתחבורה ציבורית, כשנסיעה של 30 ק"מ הלוך־חזור תעלה 13 שקלים בתחבורה ציבורית, ו־7 שקלים ברכב חשמלי. ולכן, למרות ההטבה שרכב חשמלי יכול לספק מבחינה סביבתית, הרי שעדיין מדובר בכלי רכב פרטיים, ובאוצר מעריכים שירידה של 75% במחיר הנסיעה לק"מ באמצעותו, תוביל לגידול של 15%־30% בנסועה, באופן שיביא לקריסת מערכות הכבישים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
