שירות מרופא בחו"ל: ההצעה של משרד הבריאות שזכתה לתומכים נלהבים ולמתנגדים נחרצים

בחודש אוקטובר, כשבוע לאחר הטבח ותחילת הלחימה, פרסם משרד הבריאות להערות הציבור תקנות מורחבות לקבלת שירותי רפואה במערכת הבריאות הישראלית מרופאים בחו"ל. התזמון לא היה מקרי. היה חשש אמיתי ממלחמה רב־זירתית ופצועים רבים. כך נשלף מהמגירה רעיון שכבר עלה בעבר.

בינתיים, נראה שמערכת הבריאות מצליחה לטפל בפצועים בכוחות עצמה, אבל גורמים במשרד הבריאות אומרים שאף שהתקנות אינן מקודמות כרגע באופן נמרץ, המשרד לא ויתר עליהן. הנושא בדיון וכבר הצית ויכוח במערכת הבריאות.

● השבוע בביומד | הישראלית שקיבלה שני אישורי FDA וחברת הביומד שמצטרפת לענקיות
● עקפה את צ'ק פוינט ו-ICL: החברה הישראלית הכי רווחית בוול סטריט
● אלפרד אקירוב תורם 37 מיליון דולר להקמת מגדל לרפואת שיקום באיכילוב

כוח מיקוח לקופות

ארה"ב היא כנראה המדינה המתקדמת ביותר כיום מבחינת שירותי רפואה מרחוק מחו"ל. כל רופא רשאי לעשות זאת, באופן עצמאי או כחלק מחברת טלה־רפואה מוכרת, ובלבד שיש לו רישיון אמריקאי. בכמה מדינות באירופה ניתן לקבל שירותי רפואה מרחוק בתחומים מסוימים, מרופא בעל רישיון ממדינה אירופית אחרת.

לפי תקנות משרד הבריאות שהובאו להערות הציבור, השירותים מרחוק יינתנו על ידי רופאים עם רישיון ישראלי השוהים בחו"ל, או על ידי רופאים בעלי רישיון ממדינות עם מערכת רפואית מתקדמת. המעסיקים של אותם רופאים, לפחות בשלב הראשון, יהיו קופות החולים, ועליהן מוטלת גם האחריות לגיוס, להכשרה ולניטור עבודתם. התקנות יוגבלו למקצועות במחסור שמתאימים לכאורה לשירות מרחוק: פענוח צילומי דימות, אבחון ברפואת עור ופתולוגיה, וגם פסיכיאטריה וייעוץ גנטי.

קופת חולים מכבי היא הגורם המוביל המקדם כרגע את התקנות, אבל לכל הקופות יש מה להרוויח מהן. מדובר בעוד מאגר של כוח אדם, בתחומים במחסור, וזה יכול לקצר תורים ולתת שירות מהיר יותר, אולי גם טוב יותר אם יש גישה לרופאים טובים נוספים. מאגר כוח אדם פוטנציאלי טוב יותר נותן לקופה גם כוח מיקוח רב יותר מול הרופאים הקיימים בשוק.

זו אולי הסיבה שהרופאים בארץ הם המפסידים הפוטנציאליים מהמהלך. עם זאת, רופאים ישראלים שרוצים לצאת לחו"ל אך לשמור על קשר עם המערכת בארץ דווקא עשויים ליהנות ממנו. והמטופלים עצמם? הם עשויים ליהנות מהשינוי אם הקופות יגייסו רופאים טובים ויצליחו לפקח עליהם. אבל זה, אומרים בהסתדרות הרפואית (הר"י), ממש לא בטוח.

"כל מהלך שאמור לטפל במצוקת כוח האדם במערכת הבריאות הוא מבורך ואסור למסמס אותו", אומרת סיגל דדון־לוי, מנכ"לית מכבי. "ישנה קונספציה שלפיה מערכת הבריאות בישראל היא הטובה בעולם, בגלל היחס בין תוחלת חיים ארוכה להשקעה נמוכה. אבל הקסם הזה פג בעודנו מדברות. למשל, ביופסיה שאמורה לחזור בתוך שבוע־שבועיים כבר מתעכבת היום חודש עד חודש וחצי. ברור שזה משפיע ישירות על המטופל.

"ביוני פורסם דוח של ה-OECD שביקר בחריפות את המחסור ברופאים בישראל. זו בעיה מוכרת. מעל עשר ועדות כונסו כדי לדון בה בשני העשורים האחרונים, ללא תוצאה. זה כשל ניהולי נוראי. אחרונת הוועדות בינתיים, שהתכנסה לפני תשעה חודשים, המליצה על התקנות הנוכחיות".

קושי משפטי ותרבותי

עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית הר"י, מוטרדת מאוד מהתקנות. "ה'קלף' הכי חזק שיש לנו מול רופא במערכת הבריאות הוא היכולת שלנו לשלול את רישיונו", היא אומרת. "איזו בקרה יש לנו על רופא בעל רישיון מארה"ב או מקנדה? מה אנחנו יודעים על איכותו? התקנות גורסות שהוא צריך להיות בעל ותק של שנתיים במערכת בריאות במדינה מוסכמת. אבל האם הוא צריך להיות מומחה? או רק מתמחה? זה לא ברור.

"ואיזו הכשרה הוא צריך לעבור? לשם השוואה, רופא שעולה לישראל אחרי שעבד רק בחו"ל, צריך לעבור כמה חודשי הסתגלות בבית חולים ישראלי לפני שהוא מקבל היתר לעבוד בארץ. ואיפה מתלוננים על כזה רופא אם הוא התרשל או נניח הטריד? איפה תובעים אותו?".

בעיני ופנר, ישנה משמעות לכך שהרופא מכיר את התרבות ואת השפה המקומית. "למשל בתחום הייעוץ הגנטי, צריך להכיר גם את תקנות הפרטיות שמקובלות בארץ וחוקים החלים בתחום של ייעוץ גנטי בישראל ולא חלים על מי שנמצא בחו"ל. בנוסף, ייעוץ גנטי הוא מאוד מקומי, מאוד מותאם לאוכלוסיות הספציפיות שבהן אנחנו מטפלים בישראל, גם מבחינת הגנטיקה עצמה, וגם מבחינה תרבותית".

ד"ר דב אלבוקרק, סמנכ"ל וראש חטיבת הרפואה בקופת חולים מאוחדת, מסכים עם ופנר בנקודה הזאת. "כשרופא מעביר חולה להמשך טיפול או להמשך אבחון, חשוב שתהיה לו היכרות אינטימית עם המערכת, לדעת מה האפשרויות שעומדות בפניו", הוא אומר.

אפילו ברמת בטיחות המידע ישנם אתגרים. מערכות המחשוב של מערכת הבריאות הישראלית ממוקמות ומבוקרות בישראל. מה קורה כאשר רוצים לשלוח אותו מידע לרופא בעל רישיון אמריקאי שיושב כרגע מי יודע היכן?

דדון־לוי דוחה את הטענות הללו. "לכל איגוד מקצועי יש אינטרס להעמיד חסמי כניסה למקצוע וליצור מחסור קל בכוח אדם, כדי שהחברים בארגון יעבדו בשוק של ביקושים. לכל אחת מהטענות אפשר לתת מענה".

 סיגל דדון לוי / צילום: עופר חג'יוב

איך יכולות קופות החולים בכל זאת להבטיח את איכות הרופאים שהן מגייסות מחו"ל?

דדון־לוי: "בדיוק כמו בישראל, שבה אנחנו מעסיקים כל רופא בהתאם לניסיון ולהכשרה שלו, ונותנים לכולם הכשרה רלוונטית למערכת הבריאות הישראלית וגם את הביטוח הנכון".

רופאים ישראלים תחילה

על חלק מהפתרון יש כמעט הסכמה: העסקת רופאים ישראלים עם רישיון ישראלי המתגוררים זמנית בחו"ל.

"יש רופאים שיצאו להתמחות בארה"ב ויש להם אתגרי פרנסה, והעסקתם היא אופציה מעניינת ביותר", אומר אלבוקרק. ייתכן שזה יהיה הסדק בדלת שדרכו ייכנסו התקנות תחילה, אבל זה לא הפתרון למחסור ברופאים כנראה, מאחר שלא מדובר במאסות.

מה האינטרס של רופא כזה, אם הוא באמת מוכשר ומוצלח, לעבוד דווקא מול ישראל?

ופנר: "אנחנו באמת חוששים לקבל את הרופאים הפחות טובים של מערכות הבריאות הזרות. בדרום אפריקה, לדוגמה, ישנן אוניברסיטאות נחשבות מאוד, אך הן ספורות, ורבות אחרות לא מוכרות. גם בארה"ב אנחנו לא עומדים לקבל כך את הרופאים של קליבלנד קליניק".

דדון־לוי: "בתחומים כמו פתולוגיה ורדיולוגיה, השכר בישראל הוא גבוה. חובת ההוכחה מוטלת עלינו, להראות שאנחנו יכולים להביא רופאים טובים".

אלבוקרק מציין שהר"י אמנם רואה בשלילת הרישיון כלי עוצמתי לבקרה על הרופאים, אך בפועל, רק רישיונות ספורים נשללו עד כה. "אני מאוד מעריך את הר"י. הם הוכיחו את עצמם בהקפדה על איכות הרופאים. אבל גם הסטנדרט שמופיע בתקנות המוצעות גבוה".

תמריץ לרילוקיישן?

שאלה נוספת היא מה יקרה לאותם מקצועות רפואיים. "יש בהם מחסור בגלל תנאים שהם לא אופטימליים מלכתחילה", אומרת ופנר. "כשהתרענו בעבר שהצורך ברדיולוגים הוא קריטי, במשרד הבריאות אמרו לנו, מה הדאגה, כולם יוחלפו בקרוב על ידי בינה מלאכותית. עכשיו נזכרים שיש מחסור בלתי נסבל.

"המסר למקצועות הרפואיים הללו הוא 'המקצוע שלכם גמור'. איזה מתמחה בכלל יבחר את התחום הזה, אם הוא יודע שמגייסים רופאים מחו"ל? אולי הם יגידו, 'אסע גם אני לחו"ל, ככה אני עוקף את כל הרגולציה. זה פתרון שמתמרץ רילוקיישן.

"נושא כל כך מהותי לא משנים בתקנות. היה צריך לעשות דיון ברמת הכנסת. אם אומרים 'מדובר בפתרון חירום למקרה של מלחמה רב־זירתית', זה דבר אחד. אם מדובר בפתרון לשגרה, זה סיפור אחר".

דדון־לוי, לעומת זאת, טוענת שמדובר במהלך שייטיב עם האוכלוסיות החלשות יותר בישראל. "החזקים הולכים לרפואה פרטית אם הציבורית אינה מספקת את מבוקשם. ההפך מקבלת עזרה מרופא בחו"ל הוא לא בהכרח קבלת השירות מרופא באותה רמה בארץ, אלא לפעמים לא לקבל אותו בכלל".