משיכות של מאות מיליוני שקלים: האם טרנד הקרנות הכספיות דועך?

הקרנות הכספיות הפכו השנה לאחד הטרנדים החמים בשוק ההון. בינואר 2022, ערב העלאות הריבית בעולם ובארץ, ניהלו 30 קרנות כספיות בישראל סכום כולל של כ־16.5 מיליארד שקל - רק 4% מסך הנסכים המנוהלים של קרנות הנאמנות. כיום, לאחר כשנתיים, ישנן כבר 46 קרנות כספיות, שמנהלות 108 מיליארד שקל והנתח שלהן בכלל ענף קרנות הנאמנות זינק פי שישה לכמעט 24%.

● עקפה את צ'ק פוינט ו-ICL: החברה הישראלית הכי רווחית בוול סטריט
● ניתוח | השנה שהבורסה בתל אביב תעדיף לשכוח
● ראיון | "בנק ישראל אף פעם לא בכיוון": מנהל ההשקעות שסולד מתחזיות ממליץ איפה לשים את הכסף

קרנות כספיות הן למעשה קרנות נאמנות שבאמצעותן משקיעים בנכסים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים, מק"מים (אג"ח לטווח של עד שנה שמנפיק בנק ישראל בריבית קבועה) וניירות ערך סחירים בדירוג A1 ומעלה (עד 25% מהתיק). הקרנות למעשה מהוות חלופה לפיקדון הבנקאי המסורתי ולמעשה מאפשרות לציבור הרחב להינות פעמיים - גם מתנאי הפקדה מיטביים, וגם מנזילות ברמה היומית (כלומר ניתן למשוך את הכסף בכל יום ולא צריך לחכות לנקודות יציאה).

אבל בשבוע האחרון נרשמה תופעה חדשה בענף - משיכות כספים של 257 מיליון שקל בין יום רביעי שעבר לרביעי האחרון. אם מוסיפים את לספירה יום נוסף, את יום שלישי, הנתון כבר מזנק לכ־389 מיליון שקל. אמנם מדובר בפרומיל מכלל הנכסים המנוהלים (כאמור, 108 מיליארד שקל), אך האם אפשר ללמוד מכך על מגמה של דעיכת הטרנד?

כדי להבין עד כמה חריג היה השבוע האחרון, יש להסתכל על השבועות שקדמו לו. בחודשים האחרונים, כמעט בכל שבוע הצטרפו כספים חדשים לקרנות הכספיות. כך למשל, בשבוע הראשון של נובמבר, זרמו לקרנות הכספיות 852 מיליון שקל, ובשבוע האחרון של אוקטובר למשל זרמו אליהן 2.2 מיליארד שקל בשבוע אחד.

בתקופה הנוכחית, כשבשוק מחכים להפחתת ריבית של בנק ישראל בחודשים הקרובים, היתרון הגדול של הקרנות הכספיות - הנזילות - הופך לחיסרון. מכיוון שהקרנות לא "נועלות" את גובה הריבית על החיסכון לתקופה ארוכה, אלא לפרקי זמן קצרים יחסים של עד שנה, התשואה על הקרנות הכספיות צפויה לרדת ככל שהריבית תרד.

יתרון נוסף שהפך את הקרנות הכספיות ללהיט של השנה הולך ונעלם: גובה הריבית. משקיעי הקרנות הכספיות משלמים מס רק על פי הרווח הריאלי. כלומר, על הרווחים בניכוי שיעור האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה מתמתנת בעקביות, ואיתה הטבת המס בקרנות הסולידיות הללו.

כל אלו, לדברי המומחים, עלול לשנות את הסנטימנט של המשקיעים כלפי הקרנות הכספיות. "זו תעשייה שבשנתיים האחרונות מגייסת כספים בשל הרצון של הציבור להשקיע בסיכון נמוך", אומר יוטב קוסטיקה, מנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות. "אבל ניכר שהציבור רוצה לחזור 'לשוק' (מניות ואפיקים פחות סולידיים, ח"ש). הציבור רואה כיום שאנחנו מסכמים שנה פנומנלית בשווקים בארה"ב, ובסך הכל חלק ניכר מאפיקי ההשקעה הפכו לחיוביים. אז אנשים בסוף רוצים לצאת ולתת 'פייט'".

"הריבית היא שוטר התנועה של הכסף", אומר טמיר שפירא, מנכ"ל קרנות הנאמנות אילים בשיחה עם גלובס. לדבריו, "ברגע שהריבית יורדת, זה גורם למעבר כספים מהמוצרים הדפנסיביים לקרנות הנאמנות המסורתיות שיש להן פוטנציאל תשואה גבוה יותר. במהלך החודש נרשמו כמה ימים רצופים של פדיונות כספים משמעותיים מהקרנות הכספיות".

יחד עם זאת, מדובר בנתונים ראשוניים מאוד ועוד מוקדם לקבוע האם הלהיט של ענף קרנות הנאמנות לקראת מיצוי. "זו תקופה קצרה מדי כדי לקבוע מגמות, ייתכן שיש קשר לפעילות סוף שנה לצורכי מיסוי של משקיעים. לפעמים בתקופות של סוף שנה יש הזדמנויות לשינויים מהסוג הזה", אומר דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי. יחד עם זאת, גם הוא סבור כי ככל שהריבית תרד האפיק הופך לפחות אטרקטיבי.

אחד המוסדיים עימם שוחחנו אמר כי התנועות בשבוע החולף דווקא הגיעו נקודתית מהתחזקות השקל מול הדולר בשבועות האחרונים. ואכן נתונים פנימיים של אחד הגופים הגדולים העלו כי עיקר הפדיונות שם נרשמו בקרנות הכספיות הדולריות.