נשים שחזרו משבי חמאס תובעות את הצלב האדום. מה הסיכוי שלהן?

בסוף השבוע הגישו ארבע חטופות ששוחררו משבי חמאס ובני משפחה של חטופים, שעודם מוחזקים בעזה, תביעה נגד הוועד הבינלאומי של הצלב האדום. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, דורשים התובעים מבית המשפט לפסוק להם פיצוי של 10 מיליון שקל וכן להוציא צו עשה, שיורה לצלב האדום לעדכן את בני משפחות כל החטופים על אודות מצבם ולהעביר להם תרופות.

התביעה, חרף סיווגה הרגיל, אינה עוד סכסוך על כסף, ולא רק בשל הנסיבות האיומות שבבסיסה. היא חריגה כי היא מעוררת סוגיות משפטיות מורכבות, והשלכות מדיניות פוטנציאליות.

● מינוי שנוי במחלוקת בצמרת הצלב האדום: מזכ"ל אונר"א שהתפטר על רקע חשדות לשחיתות, ישמש מנכ"ל הארגון 

במרכזה ניצבים סיפוריהם של רז בן עמי, יהודית רענן, נטלי רענן ועמית סוסנה שנחטפו ב־7 באוקטובר וששוחררו משבי חמאס, וכן של אוהד בן עמי ואיתן מור, שעדיין בשבי. עיקר הטענות בבסיס התביעה הן שהצלב האדום אינו ממלא חובותיו לפי המשפט הבינלאומי ובכך גרם וגורם נזק לחטופים. בין היתר נטען כי פעולות הארגון לשחרור החטופים אינן מספקות, כי הוא נוהג באופן מפלה כלפי יהודים וישראלים, כי היה עליו להעביר תרופות לחטופים ומידע למשפחותיהם, וכי אי־התניית המשך פעילותו בצד הפלסטיני במימוש זכותם של החטופים לכל הפחות לביקורים היא מחדל.

בשלב זה לא הוגשו תביעות נגד חמאס, או מי מממניו, אלא רק כלפי המתווך. יש לשאול מהם סיכוייה של תביעה כזו, והאם מטרתה היא פיצוי כספי או מנוף לחץ. מה שברור הוא שיש כמה משוכות לא פשוטות לצלוח.

ללא חסינות בישראל

הצלב האדום הוקם במאה ה־19 במטרה לשמש מתווך נייטרלי בסכסוכים בינלאומיים. בהמשך נחתמו בז'נבה, מקום מושבו של הארגון, האמנות המפורסמות ביותר בעולם המשפט ההומניטרי, אמנות ז'נבה, ועיגנו את מעמדו. "הרעיון הוא שבזמן מלחמה אין ערוצי תקשורת טובים בין הצדדים שנלחמים, אך יש אינטרסים הומניטריים שחשובים להם ולמעורבים במלחמה עצמה, כמו שבויי מלחמה, עצורים, פצועים או אנשים ללא גישה למצרכים בסיסיים", מסביר פרופ' יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לפיכך, מסביר שני, ניתנת לצדדים אפשרות להסתייע בשירותי גורם נייטרלי בעל מומחיות בסיוע לקורבנות מלחמה. לשם עסקת חילופי שבויים, למשל, "צריך צד שלישי שיודע לבצע אותה, ויש לו צוותים באזורי הסכסוך שנהנים מחסינות".

החסינות ששני מדבר עליה כפולה: היא מכוונת לאיסור לפגוע במתנדבים, מה שלא תמיד מצליח; לפי הארגון, מתחילת הלחימה בעזה נהרגו כ־20 מאנשיו. המישור השני הוא המשפטי. במדינות רבות הצלב האדום פועל מכוח הסכמים שמחייבים את המדינה להעניק לו חסינות. יש מדינות שכוללות בדין הפנימי שלהן חוקים המקנים חסינות שכזו. בישראל הצלב האדום לא נהנה ממנה, אולם הוא יוכל לטעון שעומדת לו חסינות מכוח המשפט הבינלאומי המינהגי. זו המשוכה הראשונה של התביעה.

בנוסף, השופט יכול לדרוש את עמדת המדינה, קרי הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד החוץ, להליך. שיקולים אסטרטגיים או מדיניות חוץ עשויים להיות מושפעים מתביעה שכזו. חשש, למשל, שההליך ישפיע על פעולת הצלב האדום לשחרור החטופים, או לגרום לעזיבתו את ישראל, עשוי לגרום למדינה להתערב. זה קרה בעבר בין השאר בעניין תביעה בגין תקיפה מינית כלפי שגריר מצרים בישראל. זה עשוי לקרות גם פה. במשרד המשפטים לא התייחסו לאפשרות שהיועצת המשפטית לממשלה תתייצב להליך במענה לשאלת גלובס בעניין.

מיטב המאמצים

גם בעולם המשפטי הטהור ניצבת התביעה בפני קשיים. בדיני הנזיקין נשאלת קודם חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע, וכאן יידרש בית המשפט לשאלה, האם ארגון וולונטרי חב בכלל חובת זהירות כלפי אוכלוסייה שלטענתו אין לו גישה אליה. עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, שהגישה את התביעה בשם החטופים ומשפחותיהם, סבורה שאין פה קושי. "הצלב האדום הוא יותר מארגון וולונטרי", היא אומרת. "לפי המשפט הבינלאומי יש לו ממש חובה לפעול. הוא לא יכול לשבת על הגדר". עורכי דין אחרים בתחום סקפטיים יותר ביחס לכך.

רק אז ייבחנו השאלות הלא פשוטות: מהן באמת החובות של הצלב האדום, ומה משמעות ההתרשלות בהן. "השאלה המשפטית תתמקד באלמנט עובדתי - האם ניתן להוכיח שהארגון יכול היה לסייע לו היה עושה את מיטב המאמצים הסבירים", מסביר עו"ד גדעון פישר ממשרד גדעון פישר ושות', שכיהן כשופט מטעם מדינת ישראל בארגון ICC ביה"ד לבוררויות בינ"ל. "זוהי חובה של ממש של הארגון לסייע לבנות הערובה, לפיכך, בית המשפט יתמקד בשאלה, האם עשה כל שניתן היה, כפי שמצופה ממנו. כנראה שלא קל יהיה להוכיח כי הצלב האדום יכול היה לעזור. עם זאת, התביעה תייצר מנופי לחץ על הארגון".

וזה מביא לשאלה מהי מטרת התביעה בעצם, לחלץ פיצויים או ללחוץ. דרשן־לייטנר מודה שהדבר החשוב לתובעים הוא לכפות על הארגון לנקוט פעולות משמעותיות. אולם האם יש דרך לעשות זאת ולאכוף זאת?

מהצלב האדום נמסר כי "אנו מודעים לדיווחים על התביעה. אנשים שהוחזקו כבני ערובה ומשפחותיהם חוו טראומה נוראית, ואנו מבינים את הכעס והתסכול שלהם. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) הוא ארגון הומניטרי ניטרלי הפועל בכפוף להסכמת הצדדים לסכסוך.

"מאז ה-7 באוקטובר, ה-ICRC חזר וקרא ללא הרף לשחרור כל בני הערובה ולהעניק להם יחס אנושי. נפגשנו ואנו ממשיכים להפגש עם חמאס בכל הרמות ומקדמים מאמצים דיפלומטיים הומניטריים כדי לקבל גישה לבני הערובה, כדי להיות מסוגלים לבקר אותם וכדי להעביר להם את החפצים הדרושים להם, כמו תרופות.

"כארגון הומניטרי, אנחנו מתוסכלים מהיעדר הגישה לאנשים שזקוקים לעזרתנו. אנו אסירי תודה על כך שהצלחנו לתמוך בשחרור 109 בנות ובני ערובה , ונמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי לראות משפחות נוספות מתאחדות, וכדי לקבל גישה אל בני הערובה".