לידיעת המילואימיניקים והלומדים בחו"ל: מתווה ההקלות של בתי הספר לרפואה

על רקע המלחמה, פורום דיקני הפקולטות לרפואה הודיע על הקלות בתנאי הסף ללימודים בשנה הקרובה. את ההקלות יקבלו סטודנטים שלמדו או היו אמורים להתחיל ללמוד רפואה בחו"ל, והפסיקו את לימודיהם כדי להתגייס, וכן מילואימניקים או נפגעי טבח ה-7 באוקטובר שנרשמו ללימודי רפואה בישראל, אך לא התקבלו ונמצאים ברשימת ההמתנה.

● סערה בוועדת הכספים: לוחם מילואים שחזר מסג'עייה מספר על עסק בקריסה ומקרר ריק
● לשכת עורכי הדין צפויה לערוך בחינות הסמכה למילואמיניקים באפריל
● באוצר מזהירים מ"הידרדרות באמון בממשלה" לקראת תקציב 2024

סטודנטים שרשומים ללימודי רפואה במוסד מוכר בחו"ל, יוכלו להתקבל לבתי הספר לרפואה בישראל עם ציון 650 בפסיכומטרי. כיום ציון הסף הוא 700, ובדרך כלל מתקבלים סטודנטים עם ציונים גבוהים יותר. בנוסף ניתנו הקלות למי שכבר החלו ללמוד בחו"ל, הפסיקו את התואר שלהם ומעוניינים להתקבל לשנות לימודים מתקדמות יותר.

קליטת סטודנטים מחו"ל להכשרה מעשית בישראל

בנוסף, משרד הבריאות פועל מול בתי החולים והאוניברסיטאות בחו"ל, כדי לקלוט להכשרה קלינית בישראל סטודנטים בשלב המעשי של התואר, שחזרו לישראל לאחר שסיימו 4-5 שנות לימודי רפואה בחו"ל. המטרה היא שהכשרה קלינית זו תוכר על ידי המוסד בחו"ל, ותאפשר לסטודנט הישראלי לקבל את התואר מהמוסד בו למד, למרות שעשה את ההכשרה הקלינית שלו בישראל. על פי הערכות משרד הבריאות, התנהלות זו תשפיע על כ-60 סטודנטים נוספים מחו"ל.

תנאים מקלים נוספים נידנים כעת. לא מדובר באותם תנאי סף, אלא ישנה כוונה לקבל כמות קצובה מראש של סטודנטים מראש רשימות ההמתנה של המוסדות. ההחלטה על מספר הסטודנטים במתווה זה תתקבל על ידי בתי הספר לרפואה בקרוב.

הגורמים שקיבלו את ההחלטה על התוכנית הדגישו כי מדובר במתווה שנועד להקל ולתת בחזרה למשרתי המילואים, בעיקר לאלה שעשו זאת תוך הקרבת לימודיהם בחו"ל. אוריאל בוסו, שר הבריאות, אמר כי: "זה הצעד המוסרי והנכון, והדרך שלנו להחזיר לאלו שנתנו מעצמם עבור כלל אזרחי ישראל". משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, הוסיף כי: "אנו מאמינים שהסטודנטים הללו שהגיעו מחו"ל לשרת את מדינת ישראל בשעה קשה זו, הם אלו שיהיו המנהיגות הרפואית העתידית של המדינה".

"לא יהיה פשוט להרחיב את כיתות הלימוד ובעיקר את השדות הזמינים להכשרה קלינית", אומר פרופ' שי אשכנזי, דיקאן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אריאל. "אבל דיברנו עם בתי הספר לרפואה ועם בתי החולים, והבנו שהם מסוגלים לעשות את זה".

מחסור ברופאים

המתווה הוגדר כחד-פעמי, עבור שנת הלימודים הקרובה בלבד. עם זאת, הוא גם משתלב עם ניסיונותיה של מערכת הבריאות להתמודד עם המחסור החמור ברופאים בישראל. עוד לפני המלחמה היה מחסור חמור ברופאים בישראל, שהתבטא בתורים ארוכים, בשחיקה ובפגיעה באיכות הטיפול. עם גיוס רופאים רבים למילואים, בעוד בתי החולים מתמודדים עם עומסים גדולים יותר, בשל הכמות גדולה של פצועים והשפעת המתח הנפשי על בריאות הציבור, הדגיש את המשבר בתחום.

אם בתי הספר לרפואה מסוגלים להתמודד עם גידול כזה בהתראה קצרה, מדוע שלא ימשיך גם לשנים הבאות?
אשכנזי: "יכול להיות שימשיך. בתי הספר לרפואה גדלים כל הזמן. אבל קודם כל תנו לנו לעבור בשלום את השנה".

בין התוכניות הנשקלות כדי להתמודד עם המחסור ברופאים, בטווח המיידי ובטווח הרחוק, שוקל משרד הבריאות: מענקים לסטונדטים הבוחרים להתמחות בתחומים מסוימים (למשל פסיכיאטרים), הוצאת משימות רפואיות מסויימות לרופאים בחו"ל במיקור חוץ, הקמת בית ספר נוסף לרפואה באוניברסיטת רייכמן - מהלך לו מתנגדים המל"ג ובתי הספר הקיימים לרפואה, וכן המתווה הנוכחי.

המטרה היא להעלות את מספר תלמידי הרפואה כך שבסוף העשור יחלו ללמוד רפואה בישראל כ-2,000 סטודנטים בכל שנה, לעומת 944 שהחלו ללמוד בשנת הלימודים 2022. סטודנטים נוספים לומדים בחו"ל, אך חלקם במוסדות שעלולים להפוך לא מוכרים על ידי מערכת הבריאות הישראלית בשנים הקרובות.

בינתיים נראה כי גם הטמעת התוכניות לא תביא לעלייה מספקת בכמות הסטודנטים, ושידרשו פתרונות והרחבות נוספות של התשתיות הקיימות. האתגר העיקרי הוא כאמור השדות הקליניים, כלומר ההכשרה הפרקטית של הרופאים. דבר המצריך מבתי חולים להקצות מכח האדם המצומצם הקיים, כדי להכשיר את כח האדם העתידי. למרות שכולם מבינים את הצורך בכך, במציאות לא קל לתפעל זאת, ולכן הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לרפואה המתחילים את לימודיהם בישראל, היא החלטה מורכבת.