חמש שנים וחצי לאחר שהשקיע לראשונה במניות חברת קופיקס , מבקש איש הקמעונות רמי לוי למחוק את מניותיה מהמסחר בת"א. זאת אחרי תקופה של דעיכה מתמשכת בתוצאותיה של רשת בתי הקפה הראשונה והיחידה בבורסה בת"א, וירידה דרמטית במספר הסניפים שהיא מפעילה.
● ניתוח | 4 אתרי מכירות אונליין ישראליים נסגרו בשבוע אחד. למה זה קרה?
● דעה | בעיצומו של משבר, הורדת ריבית היא גם צו השעה אבל גם סכנה גדולה
בתחילת השבוע שעבר פרסמה רשת המזון רמי לוי, המחזיקה כיום ב־63% מקופיקס, הצעת רכש למניות החברה שבידי הציבור. המחיר המוצע (2.88 שקל למניה) משקף לקופיקס שווי של 90 מיליון שקל - פרמיה של 5% על מחיר השוק בעת פרסום ההצעה, אך נמוך בכחצי מהמחיר שבו נסחרה מניית קופיקס בתחילת השנה הנוכחית.
רמי לוי השקיע לראשונה במניות קופיקס באפריל 2018 ובאותה שנה השלים את הרכישה של מחצית ממניות החברה, והפך לבעל השליטה ברשת בתי הקפה והמרכולים המוזלים. התמורה למניות השליטה בקופיקס לא שולמה במזומן אלא במניות החברה הרוכשת, רמי לוי.
כעת מציעה רמי לוי לרכוש את חלקו של הציבור בקופיקס תמורת 33 מיליון שקל במזומן. מאז פרסום ההצעה בשבוע שעבר, זינקה מניית קופיקס ב־15% והיא משקפת לרשת בתי הקפה והמרכולים שווי נוכחי של 98 מיליון שקל, גבוה בכמעט 10% ממחיר הצעת הרכש. במחיר זה יידרש כנראה רמי לוי להעלות את מחיר ההצעה אם ירצה להשלים את המהלך למחיקתה של קופיקס מהמסחר. בשנה האחרונה צנחה מניית קופיקס בכ־50%.
התגובה ליוקר המחיה לא החזיקה מעמד
קופיקס הוקמה בשנת 2013 ברוח מחאת יוקר המחיה שפרצה שנתיים קודם לכן, ומיצבה עצמה כפתרון זול ליוקר המחיה. בסניפי הרשת נמכרו קפה, מאפים, כריכים ועוד, במחיר אחיד ומהפכני של 5 שקלים לפריט - כמחצית מהמחיר ברשתות המתחרות באותה עת. את הרשת הקימה קבוצת יזמים בראשות אבי כץ (מייסד רשת כפר השעשועים וקרן הגשמה שקרסה לאחרונה).
ב־2015, כשנתיים לאחר הקמתה, מוזגה קופיקס לתוך שלד בורסאי והציגה בפני המשקיעים מתווה צמיחה מהיר, גם אם עדיין רשמה הפסדים. לאחר שאת שנת 2013 סיימה עם ארבעה סניפים בלבד, ב־2014 היא כבר הקימה ופתחה 40 סניפים נוספים ואת שנת 2015 תכננה לסיים עם 120 סניפים - מסה קריטית שאמורה הייתה, להערכת מנהלי החברה, להבטיח את מעבר הרשת לרווחיות. המודל העסקי של קופיקס התבסס באותה עת על הקמת סניפים קטנים, בני 30-40 מ"ר כל אחד, ברחובות בעלי תנועה ערה במרכזי הערים, ומכירתם לזכיינים. הסניף הראשון של הרשת נפתח ברחוב אבן גבירול בת"א.
אלא שלמרות קצב פתיחת הסניפים המרשים, קופיקס התקשתה במעבר לרווח והמשיכה לייצר הפסדים כמעט בכל שנותיה. בד בבד, כבר ב־2017 פעלה הרשת להעלות את מחירי המוצרים בסניפיה ל־6 שקלים, עלייה שנומקה אז בהתייקרויות שכר דירה, שכר עבודה, חומרי גלם ועוד. הצצה לתפריט קופיקס כיום מגלה כי מחיר כוס קפה ברשת כבר זינק ל־8 שקלים, בעוד שמאפים וכריכים נמכרים שם במחירים עממיים פחות של 10 עד 22 שקלים לפריט.
ההשתלטות של רמי לוי על קופיקס נטעה תקוות רבות בקרב המשקיעים, לנוכח הרקורד המזהיר שלו בעסקי הקמעונות, והוא עצמו הבטיח כי קופיקס תהפוך ל"סטארבקס של ישראל". אלא שהצצה בדוחות החברה מגלה כי תחת שליטתו התרחש דווקא מהלך של צמצום מהיר במספר סניפי רשת בתי הקפה. לאחר שבסוף 2018, השנה שבה השתלט לוי על קופיקס, פעלו תחת הרשת 126 סניפים (רובם המכריע בזכיינות), מאז מספרם הלך וירד, עד שבסוף ספטמבר האחרון הפעילה הרשת רק 52 סניפים של בתי קפה (מהם 42 בזכיינות).
לקופיקס, עולה מהדוחות, פעילות ענפה של בתי קפה גם ברוסיה. החברה מחזיקה ב־42% מהמניות של חברה קפריסאית שמרכזת את פעילותה שם. בדוחות לסיכום השנה שעברה, ציינה קופיקס כי בעקבות המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, הטלת הסנקציות על רוסיה ואי הוודאות הכלכלית במדינה, חלה ירידה בפעילות הצרכנית במדינה וההכנסה הפנויה של האוכלוסיה ירדה. בתום המחצית הראשונה של השנה, הפעילה קופיקס 283 סניפים ברוסיה, מרביתם באמצעות זכיינים.
סניף של רשת קופיקס / צילום: יח''צ
עיקר ההכנסות נובעות מהמרכולים
לצד בתי הקפה, הפעילות המרכזית של קופיקס בשנים האחרונות מבחינת התרומה לתוצאות הכספיות היא החזקה ברשת הסופרמרקטים "סופר קופיקס", העוסקת במכירת מוצרי מזון ממרבית הקטגוריות המובילות בצריכה הביתית. קופיקס מחזיקה ב־70% ממניות סופר קופיקס, כשהיתרה (30%) מוחזקת ישירות על ידי רשת רמי לוי.
לרשת המרכולים 35 סניפים המופעלים תחת המותגים "סופר קופיקס", "רמי לוי בשכונה" ו"שוויצריה הקטנה". מחזור המכירות של רשת המרכולים במחצית 2023 הסתכם ב־144 מיליון שקל, עלייה של 5.6% ביחס למחצית המקבילה אשתקד. ההכנסות מרשת בתי הקפה באותה תקופה (מדמי ניהול והפעלה ישירה) עמדו על 11 מיליון שקל בלבד. רשת המרכולים סיימה את המחצית הראשונה של 2023 בהפסד של 6.1 מיליון שקל, לאחר שאת שנת 2022 כולה סיימה בהפסד של 8.6 מיליון שקל. בתי הקפה סיפקו באותן תקופות הפסדים של 2.1 מיליון שקל ושל 3.6 מיליון שקל בהתאמה.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הציגה קופיקס, המנוהלת על ידי פנחס שטרית, עלייה קלה בהכנסות ל־231 מיליון שקל (רובן המכריע מרשת המרכולים). בשורה התחתונה עמד ההפסד של הרשת על 8.2 מיליון שקל, למול הפסד של 7.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
"עלייה בתחרות וחולשה צרכנית כללית"
דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון המסקרת את רשת רמי לוי, מציינת כי דעיכתה של קופיקס הייתה תהליך ארוך ועגום שהותיר בעיקר משקיעים מאוכזבים. "רמי לוי ניסתה לשפר את רשת קופיקס לאורך השנים. היו ניסיונות לפתח את הסופרמרקטים שלה, ובמקביל נעשה ניסיון לשקם ולשפר את תחום בתי הקפה. אלא שהשפעות חיצוניות כגון תקופת הקורונה ובהמשך עלייה במחירי התשומות בשנה החולפת, פגעו כל פעם בקופיקס.
"מתחילת השנה, נראה שדברים הולכים פחות טוב עבור קופיקס, כפי שניתן לראות במחיר המניה. אפשר להסביר את החולשה בתוצאות גם על ידי העלייה בתחרות במרכזי הערים בתחום הסופרמרקטים, כמו גם החולשה הצרכנית הכללית".
קורשונוב מציינת כי חולשה זו הובילה לסגירת בתי הקפה שכן "צריך לציין שגם הוצאות מימון עלו ועלויות התפעול גבוהות יותר. הסיבה שלוי מנסה למחוק את קופיקס מהבורסה, עשויה להיות קשורה לצמצום הוצאות התפעול", היא מעריכה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
