בנק ישראל בוחן שינויים במתווה למתן הקלות לחברות האג"ח

המתווה שמקדמות רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון לדחייה של שנה בפירעון החובות של חברות אג"ח מצוי בדיונים פנימיים אל מול בנק ישראל ומשרד המשפטים - כך נודע לגלובס. ברשות שוק ההון וברשות ניירות ערך אישרו כי המתווה מצוי בבחינה אצלן.

לפי גורמים בבנק ישראל, נערכות שיחות בנושא עם רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, כדי לוודא שלא יינתנו הקלות לחברות שקשייהן אינם נובעים מהמשבר הנוכחי, אלא רק לחברות שלהן מיועד המתווה. 

● היועץ הכלכלי של ראש הממשלה דוחף לביטול התקציב החדש ל-2024 | בלעדי
● דרור מרמור, דעה | בעיצומו של משבר, הורדת ריבית היא צו השעה אבל גם סכנה גדולה

לגלובס נודע כי הבחינה נועדה גם לגלות האם בעקבות המלחמה ישנו משבר בשוק האג"ח שמצריך הקלה, כמו זו שמציע המתווה, מה היקף הצורך האמור, אם קיים, על חשבון מי עלולה ההקלה לבוא - ובהתאם לכך גם לוודא שישנן הגנות מתאימות לזקוקים לכך.

בהמשך לכך נודע לגלובס כי נבחנת האפשרות להוסיף למתווה פרמטרים שיקלו על זיהוי החברות הזקוקות לו, וכן הגנות למשקיעים במקרה שבו החברות יקבלו את ההקלה האמורה, ולמשקיעים יהיו השגות על כך.

גורמים בבנק ישראל ציינו כי אין בשלב זה תחזית כלכלית בבנק הצופה בעיה קולוסאלית בקרב חברות האג"ח דווקא, המצדיקה בהכרח את מתן ההקלה הגורפת שבה מדובר.

זאת, להבדיל מבעיה קונקרטית ביחס לחברת אג"ח נדל"ן בחו"ל, שגם אם קיימת - היקפה לא צפוי להיות גדול, ולא ברור שהיא לבדה מצדיקה מתווה גורף. יחד עם זאת, יצוין כי תחזית מאקרו-כלכלית עדכנית פורמלית של בנק ישראל עתידה להתפרסם בשבוע הבא, יחד עם החלטת הריבית.

דחיית פירעון בשנה

המתווה שאותו מגבשים הרגולטורים הפיננסיים מבקש לאפשר לחברות לדחות בשנה את תשלומי פירעון תשלומי האג"ח למשקיעים, ללא חקיקה ומבלי לעבור בבתי המשפט.

הרציונל המוצהר ביסוד המתווה הוא ניסיון למזער את השלכותיו של המשבר הכלכלי במשק שהביאה עימה המלחמה, ולתת הקלה לחברות שזקוקות לחמצן כדי לצלוח אותה מבלי להתדרדר. דחייה קצרה, נטען, לא תסכן באמת את המשקיעים - ויכולה למנוע קריסה של חברות.

מנגד, השאלה שמעורר המתווה היא עם מי הוא מיטיב בפועל, קרי כמה חברות באמת זקוקות לו באופן אמיתי - ובמי עלול לפגוע. מעבר לשאלה אם ישנו צורך כלכלי שמצדיק את מתן ההקלה, מעורר המתווה חשש מפני תמרוץ שלילי לחברות שלא לנהל את ענייניהן ביעילות. כך, חברת אג"ח שיכולה הייתה להסתפק בדחיית תשלומים בחודשיים למשל, תקבל "carte blanche" לדחייה בת שנה, מה שלא בהכרח יעודד אותה לטפל במצב הפיננסי שנקלעה אליו בדחיפות.

השאלה שנבחנת, אם כן, היא בעיקר קיום צורך. בתקופת הקורונה הובא מתווה דומה לזה שמוצג כעת, בהצעת חוק ממשלתית, אך זו הוסרה בסופו של יום משולחן הדיונים, לאחר שנמצא שאין לה כל הצדקה כלכלית. אז הייתה זו רשות ניירות ערך שסברה כך.

כעת, המתווה כלל אינו מוצע במתכונת של חקיקה, אלא של פרשנות שמבקשות רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך להעניק. פרשנות זו אינה מחייבת את בתי המשפט וגם לא את הממונה על הליכי חדלות פירעון, שיכול לסבור אחרת מן הרשויות ולהתנגד להקלות כאמור בהליכים שונים בעניינן של חברות.

לזהות את מי שזקוק

הפרשנות האמורה גם אינה מחייבת את בתי המשפט, שיכולים בהחלט לפסוק אחרת. ואולם, מעמדם של הרגולטורים הפיננסיים בבתי המשפט משמעותי גם היום, וגם מחוץ לאולמות הדיונים ברור כי המתווה יכול להשפיע על הנעשה בשוק.

שתי השאלות המרכזיות ביותר כעת הן עדיין האם ישנו צורך כלכלי אמיתי בקידום המתווה, והאם ישנה דרך לזהות את החברות שבאמת זקוקות לסיוע, ולמנוע הטבת יתר ממי שעלולות לנצלו לרעה. כפי שנודע כאמור לגלובס, אין תחזית המשקפת קושי דרמטי, והרשויות שתיהן אישרו כי המתווה כולו מצוי בבחינה.