"אף אחד בעולם לא עשה את זה": מנכ"ל התעשייה האווירית מספר איך זה ליירט טיל איראני בחלל

אישי: בן 62, נשוי + 2, גר בפרדסיה
מקצועי: מנכ"ל התעשייה האווירית

ילדות ומשפחה: נולדתי בנתניה, בן לאב ממשפחה ישראלית שורשית ולאם ניצולת שואה. כור ההיתוך הזה עיצב את הילדות שלי ואת מי שאני היום. אבי היה קצין בצה"ל ובהמשך עצמאי, אמי הייתה לבורנטית במעבדה. יש לי עוד שני אחים ושלושתנו מהנדסים.

● פורטפוליו| ההורים שלו כמעט והתייאשו ממנו. היום הוא מנהל רבע מיליארד דולר
● פורטפוליו | המלחמה הפכה את החברה שלו לכוכבת בבורסה, עכשיו הוא מזהיר ממלחמת רחפנים
● "לרשת את שדה הקרב": החברה שסגרה שלוש עסקאות בשבוע

אפולו 11: עולם התעופה דיבר אליי ממש מההתחלה. הנחיתה של חללית אפולו 11 על הירח ב-1969 הייתה אירוע שבמידה מסוימת הכתיב את נתיב חיי. כילד בן 8 ליקטתי כל פיסת מידע עליה ועקבתי את אחרי המסלול שלה. בניתי דגמים של חלליות ומטוסים.

צבא ואקדמיה: שירתי בחיל האוויר, וניהלתי מעבדה לטילי אוויר־אוויר שכללה עבודה צמודה עם יצרני טילים. נפתח בפניי עולם שלם, שבדיעבד אפשר לזהות בו את הצעדים הראשונים של העולם בדרך לטכנולוגיות בלתי מאוישות ומערכות ניווט חכמות. זה הביא אותי ללמוד לתואר ראשון באווירונאוטיקה וחלל. התואר השני שלי הוא בהנדסת מערכות. שניהם מהטכניון בחיפה.

התעשייה האווירית: עם סיום התואר התקבלתי לעבודה בתעשייה האווירית. הימים היו ימי ראשיתו של פרויקט החץ וחברתי לצוות הפיתוח בראשותו של דב רביב. התחלתי שם כמהנדס בקרה, קודמתי למהנדס ראשי של מערכת נשק חץ, ואחר כך מוניתי לראש תוכנית החץ, תפקיד שבו כיהנתי שנים רבות.

7 באוקטובר: כבר ב-8:30 בשבת השחורה הנהלת התעשייה האווירית קיימה ישיבה טלפונית, שבה נערכנו לתמיכה מרבית בצה"ל. מאז אנחנו עובדים בשלוש משמרות ביום, ללא הפסקה.

החץ: חץ 2 וחץ 3 עשו עבודה מדהימה ויירטו טיל שיאהב 3 איראני משופר, ששיגרו החות'ים מתימן לאילת. פריצת הדרך הטכנולוגית בחץ 3 מאפשרת ליירט את הטיל התוקף בדיוק ובגובה רב, מחוץ לאטמוספירה. אין לי ספק שאויבינו התרשמו מהיכולת ההנדסית־מבצעית שיש לישראל, והם מחפשים עכשיו דרכים חדשות לתקוף אותנו, אבל אנחנו משתדלים להיות צעד אחד לפני האויב שלנו במשחק השחמט הזה.

ידענו על היירוט של הטיל לאילת שניות בודדות אחרי. היינו גאים שמוצר שתוכנן ופותח בתעשייה האווירית הציל עיר מתקיפה. אם טיל בליסטי כזה, שנושא ראש קרבי גדול, פוגע בריכוז אוכלוסייה, הוא מסב נזק אדיר לחיי אדם ורכוש. כשהצלחנו ליירט אותו בחלל, הייתה תחושה של "עשינו כאן משהו שאף אחד בעולם עוד לא עשה". החות'ים צריכים להבין שאין הגנה ללא התקפה. העובדה שחץ 3 בלם באופן מיטבי את הטיל התוקף שלהם, אומרת שיש לנו גם מערכות שיודעות לתקוף את מי ששיגר את הטיל הזה. הם צריכים להכניס את זה למשוואה.

ברק 8: אחרי 16 שנים בפרויקט החץ הקמתי את מפעל ההגנה האווירית והייתי המנהל הראשון שלו. שם פותחה מערכת הנשק ההגנתית ברק 8, המטפלת באיומי טילים ממטוסים וטילי שיוט. המערכת מצליחה מאוד ונמכרת ללקוחות של התעשייה האווירית בכל העולם. גם היא, כמו החץ, מקדימה את זמנה ומאפשרת עבודה משולבת, באופטימיזציה מלאה, בין כוחות ים ויבשה. ההצלחה של ברק 8 סללה לי את הדרך ב-2013 לתפקיד סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל. משם, אחרי כשבע שנים, מוניתי ב-2020 למנכ"ל.

חיזבאללה: אין איום שאין מה לעשות מולו, השאלה היא רק מה היקף המשאבים שאתה מוכן להשקיע בזה. לתעשיות הביטחוניות בישראל יש עומק טכנולוגי להביא פתרונות גם נגד איומי הטילים מהגזרה הצפונית.

זניחת פרויקט הלביא: בראייה לאחור זו הייתה החלטה נכונה. פיתוח וייצור של מטוס קרב עתידי היה כבד על ישראל מבחינה כספית. רק מדינות שמסוגלות למכור את המטוס שלהן במספרים גדולים בעולם יכולות להתמודד עם מיזם בסדר גודל כזה. עם זאת, הטכנולוגיה שפותחה בפרויקט הלביא היא עוצמה שנשמרה בידינו עד היום. היא נתנה לנו יכולת להתחבר למפתחי מטוסים ולשדרג מטוסים.

המוחות שלא ברחו: אני רואה בהצלחה של התעשייה האווירית לגייס את המוחות הטובים ביותר הישג לאומי והישג אישי. אנחנו מעסיקים כ-15 אלף עובדים, חצי מהם מהנדסים ורבע מאותם מהנדסים מחזיקים בתארים מתקדמים. זה ריכוז מוחות איכותי מאוד, שמאפשר לנו להתמודד בחזית הטכנולוגיה.