"לרשת את שדה הקרב": החברה שסגרה שלוש עסקאות בשבוע

מלחמת חרבות ברזל מביאה בשורות טובות לתעשיות הביטחוניות הישראליות, שרק ממשיכות לעלות, לאחר שכבר בשנה שעברה הן שברו שיאים. אחת מהמרוויחות היא אורביט טכנולוג'יס  מנתניה, שעוסקת בפתרונות לניהול קשר ושמע במערכות מוטסות, טרמינלים לתקשורת לוויינית מוטסת וימית. רצף עסקאות מול אינטגרטור אירופאי, איירבאס ומשרד הביטחון בסך כולל של כ-8.9 מיליון דולר הזניק את המניה שלה בכ-18% מאז תחילת השבוע. מתחילת השנה, עלתה מניית החברה בכ-35.7%.

● ניתוח | איראן מתגאה בטילים חכמים עם טווח של 1,000 ק"מ. האם הם קיימים?
● WSJ |טילי פטריוט ומכונות ירייה על טנדרים: כך נראית ההגנה האווירית של אוקראינה 
● בצל החשש מסין: שתי עסקאות לתעשייה האווירית באסיה

העסקה של אורביט, שנסחרת בבורסה בתל אביב ונמצאת בשליטת קרן ההשקעות פימי, עם משרד הביטחון, כוללת אספקת מערכות תקשורת מתקדמות בהיקף כ-2.8 מיליון דולר בשנים 2025-2024. אורביט בולטת ברמה העולמית במערכות תקשורת עתירות טכנולוגיות למשימות ביטחוניות, שמתרבות בשדה הלחימה המודרני.

במלחמת חרבות ברזל, לדוגמה, מופעלים אמצעים רבים, כמו מטוסים, מסוקים ומל"טים באוויר, וטנקים ונגמ"שים בקרקע. הם עושים זאת תוך הפעלה של שבשים במרחב, ועל כן חשיבות התקשורת הלוויינית בשדה הקרב עולה. העסקה החדשה מתווספת לאחת קודמת, במסגרתה אמצעים מתוצרת אורביט הוטמעו בספינות חיל הים החדשות, סער 6.

 מערכת תקשורת של אורביט / צילום: אורביט

"שדה הקרב מייצר צורך לתקשורות לוויינים חסינות"

אולם, אותה הצלחה לא הייתה תמיד מנת חלקה של החברה. קרן פימי רכשה אותה באוגוסט 2017, לאחר שאיבדה כמחצית משוויה תוך שנה וסיימה את הרבעון הראשון של אותה שנה בהפסד של 6.7 מיליון שקל. מנגד, את הרבעון השני של 2023, למשל, סיימה החברה עם עלייה של כ־10% בהכנסות ל-15.5 מיליון דולר. כלומר, הכנסות החברה השבוע עמדו על כ־57% מההכנסות בכל הרבעון השני.

מי שמכהן כמנכ"ל החברה כיום הוא דניאל אשחר, ששימש קודם לכן כמשנה למנכ"ל אירונאוטיקס. "שדה הקרב מייצר מוטיבציה לגופים לקבל תקשורות לוויינים חסינות", אומר אשחר לגלובס ומציין את עבודת החברה עם 27 ציים בעולם. "כיום יש מסוק שנדרש, לדוגמה, לספק תמונה למטוס קרב. הוא נדרש להעביר בזמן אמת מה שהוא רואה. ברגע שלמסוק אין תקשורת לוויינית, נוצרת בעיה".

לדבריו, מדינות המערב, בהן חברות נאט"ו מזהות צורך בתקשורת לוויינים בסטנדרט צבאית בכמה תחומי תדר, ושיהיו חסינות למתקפות סייבר. "תקשורת לווינית מאפשרת לרשת את שדה הקרב, ולהעביר בזמן אמת את המצב", מסביר אשחר. "עבור כלים משוטטים נדרש לתת מידע, ולטוס מעבר לקו ראייה - ושם צריך עולם יותר טכנולוגי ומרושת".

שימושים אזרחיים: ניטור מזג אוויר, חלקאות, תנועה ותקשורת

עולם הקישוריות צומח במספרים גדולים. שוק החלל מגלגל כיום כ־500 מיליארד דולר, וצומח בקצב שנתי של 8%. הביקוש למוצרי אורביט לא מסתכמים, כאמור, בפן הצבאי. עוד לפני ההסכם עם משרד הביטחון הישראלי, הם סגרו עסקאות לאספקת מערכות תקשורת לווינית עבור פלטפורמות צבאיות ימיות חדשות באירופה, אך גם אספקת מערכות ניהול שמע דיגיטליות לאיירבאס.

"יש כ־15 אלף מטוסי מנהלים", מסביר אשחר. "אותו מיליונר שטס, רוצה תוך כדי הטיסה לעשות שיחת וידאו, לצפות בטלוויזיה, או לקיים ישיבות". שימושים נוספים של אותה קישוריות היא עבור ניטור מזג אוויר, חלקאות, תנועה ובמיוחד תקשורת. "אנשים רבים בעולם לא גרים בסביבה אורבנית, אין להם רשת סלולר, וזה יקר לפרוס סיבים אופטיים", אומר מנכ"ל אורביט. "לווינים נמוכים מאפשרים להעביר מידע ולהתחרות בדור 5 ובסלולר, כולל במחיר. מי שלא נמצא באזורים מיושבים, יכול כעת לקבל תקשורת".

בנוגע להשפעות המלחמה על החברה, אשחר מסכם כי "המלחמה פוגשת אותנו בזה שיש לקוחות שצרכו מוצרים, וכעת צורכים בהיקפים גדולים יותר בעקבות צרכים. זה אימפקט משמעותי יותר, אך לא חד פעמי - ויהיה ברציפות גבוהה".