אחרי 12 שנה: חברת התרופות הישראלית הקטנה שניצחה את הענקית סאנופי

בית המשפט העליון סיים אתמול סאגה משפטית שנמשכה 12 שנים בין שתי חברות בתחום התרופות - אוניפארם המפתחת תרופות גנריות, וסאנופי העולמית המפתחת תרופות מקור. חמישה שופטי בית המשפט העליון אישרו, במסגרת בקשה לדיון נוסף, לחייב את סאנופי להשיב לאוניפארם רווחים בגובה של 2.6 מיליון שקל בשל התעשרות שלא כדין. זאת לאחר שסאנופי הטעתה את רשם הפטנטים הישראלי והביאה לעיכוב התחרות בשוק בתרופה פלוויקס, לטיפול בהתקפי לב ושבץ.

● הישראלית שקיבלה שני אישורי FDA וחברת הביומד שמצטרפת לענקיות
● חברת התרופות שמחקה כמעט את כל השווי שלה - ואז זינקה ב־150% ביום אחד

סאנופי הגישה בקשה לדיון נוסף על מנת לבטל את החלטת בית המשפט העליון משנת 2021. גם היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט הגיש בקשה לדיון נוסף, בטענה אחרת - לפיה יש להפוך את קביעת בית המשפט העליון כי הטעיית רשם הפטנטים על ידי סאנופי (שהיתה בעלת מונופולין במכירת התרופה באותה עת), בניסיון להאריך רישום פטנט, לא מהווה עבירה על דיני התחרות של ניצול לרעה על ידי מונופול. השופטים קיבלו את טענת היועמ"ש והרחיבו את כלי האכיפה בהם ניתן לפעול נגד חברות שמנסות לעכב מתחרים בשוק התרופות.

השופטים אסתר חיות (בדימוס), נועם סולברג, יצחק עמית, עוזי פוגלמן וענת ברון (בדימוס) אישרו בפסק דין שנפרס על פני 126 עמודים את קביעת בית המשפט העליון (השופטים חנן מלצר, ענת ברון וג'ורג' קרא) והמחוזי וקבעו כי סאנופי הטעתה את רשם הפטנטים ואוניפארם זכאית לקבל חלק מהרווחים מכוח דיני "עשיית עושר ולא במשפט" שמשמעותה שצד אחד מתעשר על חשבון הצד האחר, כשהדבר לא מגיע לו.

12 שנים של מאבק משפטי

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לבקשה לפטנט לחומר הפעיל בתרופה פלויקס שפיתחה סאנופי, שהחזיקה במונופול על התרופה ושיווקה אותה משנת 2000. בשנת 2008 פקע הפטנט של סאנופי בישראל על התרופה. פלויקס הפכה לתרופה מבוקשת שהיקפי מכירתה נאמדים במיליארדי דולר בשנה והיא החזיקה נתח שוק של 100% באותה תקופה. בשנת 2006 הגישה סאנופי בקשה שניה לפטנט נוסף הנודע לתרופה שנזנחה לבסוף ב-2010. לחברות המוגנות בפטנט יש אינטרס להאריך את תקופת הבלעדיות כך שמעמד החברה כמונופול ישמר. בשנת 2009 החלו טבע ואוניפארם לשווק תרופות חלופיות.

אוניפארם, שלא הצליחה להפוך לגורם משמעותי בשוק של התרופה המדוברת, הגישה תביעה בשנת 2011 באמצעות עורכי הדין עדי לויט, דבי קאזיס ודרור שטורם, וטענה שסאנופי הגישה "בקשת פטנט חלשה" שלא היה לה סיכוי ובכך גרמה לה להעדיף פיתוח יקר יותר בין השנים 2008-2010. בכך נפגעה היכולת שלה להתחרות בסאנופי ועיכבה כניסה של מתחרות לשוק. אוניפארם תבעה השבה של רווחי סאנופי בתקופה זו. תביעתה התקבלה בבית המשפט המחוזי על ידי השופט עופר גרוסקופף. סאנופי שילמה את הסכום של 2.6 מיליון אך הגישה ערעור לעליון שנדחה.

בפסק הדין דנו חמש השופטים בשאלה המשפטית - האם הטעיית רשם הפטנטים על ידי מבקש פטנט מקימה למתחרים זכות לקבלת הרווחים שהפיק כתוצאה מההטעיה, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

בדעת רוב נקבע כי סאנופי התעשרה שלא כדין. על פי השופט סולברג, לפי דיני התחרות, ולפי הנשיאה חיות והשופטת ברון בשל חובת תום הלב. נקבע כי חברה המבקשת השבה של רווחים שהפיק מבקש פטנט כתוצאה מהטעיית רשם הפטנטים צריכה להוכיח שלושה יסודות: התעשרות מבקש הפטנט שלא על פי זכות שבדין, שנעשתה על חשבון המתחרה התובע כאשר היתה כוונה להטעות, ורק אם יש קשר בין ההטעיה לבין ההתעשרות שלא כדין. כך אם ההטעיה מביאה להארכה וסרבול של הליך בחינת בקשת הפטנט ובכך משפיעה על המתחרה, אם ומתי לבצע "השקה בסיכון", באופן שגורם להתעשרות מבקש הפטנט - מתקיים יסוד הקשר הסיבתי.

השופט סולברג, שכתב את פסק הדין המרכזי, קבע כי הוראת החוק המזכה במקרה זה להשיב רווחים הוא סעיף בחוק התחרות הכלכלית האוסר על מונופול לנצל את מעמדו. נקבע כי יש להעניק פרשנות מרחיבה לסעיף 29א(א) לחוק התחרות האוסר על מונופול לנצל את מעמדו לרעה. "התמריצים המשמעותיים הפועלים על חברות המקור, הנהנות ממעמד מונופוליסטי, עשויים להניע אותן לפעול להארכת תקופת הבלעדיות הפטנטית, בדרכים פסולות. הטעיית רשם הפטנטים, היא רק פרקטיקה אחת מני רבות, כשלצידה ניתן לזהות התנהגויות מגוונות נוספות שאינן כרוכות בטקטיקות של הטעייה".

השאלה מהו הסכום אותו צריכה אוניפארם לקבל מרווחיה של סאנופי (לאחר שכבר קיבלה 2.6 מיליון שקל) עדיין מתבררת בבית המשפט המחוזי. בדיון הנוסף הובהר כי הסכום של 2.6 מיליון שקל נקבע על ידי אוניפארם לצורכי אגרה בלבד. מתוך כוונה לעדכן אותו ולהשלים את האגרה. השופטת ברון כתבה כי "אינני רואה כל בסיס לפסיקת פיצוי בסכום שרירותי שנקבע לצורכי אגרה בלבד, בין נזק שמעולם לא התברר, ואין לגביו ולו אומדן. לא הגענו עד הלום כדי להעניק סעד בעילה שנזנחה, ופיצוי ללא הוכחת נזק".

השופט יצחק עמית הצטרף לתוצאה של דחיית הבקשה לדיון נוסף והותרת חיובה של סאנופי אך קבע בדעת יחיד שאוניפארם לא זכאית לקבל את רווחיה של סאנופי אלא זכאית לפיצוי על נזקים בלבד - לאובדן רווחיה.

סאנופי: "מאמינה שלא נהגה באופן פסול"

עו"ד ליעד וטנשטיין שייצג את סאנופי מסר: "סאנופי מעריכה מאוד את נכונות בית המשפט לדון בנושא זה על-ידי הרכב מורחב של שופטים בבית המשפט העליון. סאנופי מאמינה שלא נהגה באופן פסול אך מכבדת כמובן את פסק הדין של בית המשפט העליון. סאנופי סבורה כי הגנה על פטנטים היא המפתח להבטחת פיתוחים רפואיים חדשניים ותמשיך להשקיע, כפי שעשתה שנים רבות, בשוק הישראלי לטובת המטופלים והקהילה הרפואית המקומית".

רון תומר, מבעלי אוניפארם, מסר בתגובה כי "חרטנו על דגלנו במשך שנים להיאבק במונופולים, לבטל פטנטים לא ראויים שגרמו למחירי תרופות גבוהים, ולדאוג לזמינות נמוכה למי שידו לא משגת. לא הסתפקנו במקרה הזה ונלחמנו גם בשיטה עצמה שלצערי נוקטות בה חברות רב לאומיות רבות ובכך אנחנו תורמים להורדת מחירי התרופות בישראל והגברת זמינותן לכל חולה. פסק הדין הוא דגל אדום למי שהתכוון להמשיך להשתמש בשיטה הרעה במערכת הפטנטים לשמירת מונופולים שלא בצדק. ההישג החשוב הושג בזכותם של שלושה עורכי דין לויט שטרום וקאזיס, שבמאבק משפטי חשוב ועקשן הביאו לתוצאה ממנה יהנו כל אזרחי ישראל".