האזרחים הערבים מהווים כ־80% מאוכלוסיית הגליל ושליש מהנגב?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יוסף עטאונה
מפלגה: חד"ש-תע"ל
פלטפורמה: מליאת הכנסת
תאריך: 13.12.23
ציטוט: "בגליל יותר מ-80% מהאוכלוסייה היא אוכלוסייה ערבית. בנגב 37%"
ציון: חצי נכון

חה"כ יוסף עטאונה דיבר במליאת הכנסת ופנה לשר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף: "לפני יומיים הדוברות של המשרד שלך פרסמה הודעה לתקשורת, שבה רשימת יישובים - נגב מזרחי, שדרות, עכו, מטה אשר, ערבות הירדן, אילת, באר שבע, אשכול וקצרין - היישובים האלה אתם העברתם 66 מיליון. אין אף יישוב ערבי בתוך הרשימה שאתם פרסמתם. לא אני הבאתי את הרשימה, זו רשימה שאתם פרסמתם, הדוברות שלך". בשלב זה השר וסרלאוף החל לענות לו, אך עטאונה התעקש: "אתה יודע שבגליל יותר מ-80% מהאוכלוסייה היא אוכלוסייה ערבית. בנגב 37%. ואתה מפרסם, אפילו למראית עין, היית צריך לשים את אחד היישובים, שני יישובים, שלושה יישובים". בבדיקה זו בחנו את המבנה הדמוגרפי בגליל ובנגב. 

עטאונה דיבר על ההודעה לעיתונות שהוציא משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שכותרתה "משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מתקצב פרויקטים מחוללי צמיחה כלכלית בנגב ובגליל בסכום של מעל ל-66 מיליון ש"ח". לפי ההודעה, אכן הרשויות המתוקצבות הן אשכול נגב מזרחי, שדרות, עכו, מטה אשר, ערבות הירדן, אילת, באר שבע, אשכול וקצרין. עוד לפני שניכנס לעניין הדמוגרפי, יש לציין שעכו היא עיר מעורבת, כך שלא מדויק להגיד שערבים לא יהנו כלל מההשקעה (במועצה האזורית מטה אשר חברים גם יישובים ערביים, אך שם, לפי הודעת המשרד, הכסף מוקצה לשיפוץ אכסניית אכזיב). 

אוכלוסיות הגליל והנגב

אין הגדרה אחת ויחידה למה שמהווה את הגליל ולמה שמהווה את הנגב, ולכן הלכנו לפי החוק שמגדיר את עבודת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. זאת משום שעטאונה בא בטענות על התנהלות המשרד, ולכן רלוונטי לבדוק את האוכלוסייה עליה הוא מופקד. מטעם המשרד הפנו אותנו לחוק הרשות לפיתוח הגליל, תשנ"ג-1993 ולחוק הרשות לפיתוח הנגב, תשנ"ב-1991, בהם ישנן גם הגדרות לשני אזורים גיאוגרפיים אלה.

סעיף 1 לחוק הראשון מגדיר את הגליל כ"מחוז הצפון כפי שנקבעו גבולותיו בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם". לכן יכולנו פשוט לבדוק את שיעור הערבים באוכלוסיית מחוז הצפון, כפי שמופיעה בשנתון הסטטיסטי לישראל ל-2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחוז מכיל את נפות צפת, כנרת, יזרעאל, עכו וגולן (מחוז צפון קיים בנפרד ממחוז חיפה, ולכן לא כולל אותה או ערים כמו חדרה). לפי השנתון, שמכיל נתונים הנכונים ל-31 בדצמבר 2022, האוכלוסייה הערבית (קבוצות שאינן יהודיות ואינן ערביות, כמו הצ'רקסים, לא נכללות בספירה נפרדת) במחוז צפון מונה 821,900 איש מתוך אוכלוסייה של 1,542,100 איש, שהם 53.3%. אמנם מדובר ברוב, אבל משמעותית קטן משל 80%.

סעיף 1 לחוק השני מגדיר את הנגב כ"שטח המדינה שמדרום לקו 115, ברשת ישראל, שיטת קסיני-סולדנר". שיטת קסיני-סולנדר היא היטל שבאמצעותו נקבעה "רשת ישראל הישנה", הכלי שקבעו הבריטים כדי למפות את שטחי המנדט. הדבר מעט יותר קשה לחישוב, שכן לא מדובר בכל מחוז הדרום כפי שניתן לעשות עם הגליל (וכמו כן ישנם יישובים המשתייכים ליהודה ושומרון), אך במשרד אישרו לנו שרשימת הרשויות בנגב שמופיעה באתר המשרד היא בהתאם לחוק הזה. יצוין שהנתונים באתר הלמ"ס נכונים ל-2022, ולכן ליישובים שהוסדרו רק ב-2023, כמו ההתנחלות אביגיל, אין נתונים. בנוסף, היו יישובים עם פרטים חסרים, ובמקרים כאלו הסתמכנו על אתרי המועצה, ובמקרים כאלה ניתנו קישורים בנפרד. ניתן לצפות בקובץ המכיל את כל היישובים כאן. באופן שיסכם את הדברים, בסוף 2022 היו ביישובי הנגב 907,782 תושבים, מתוכם 244,041 ערבים, שהם 26.9%. מדובר במספר משמעותית נמוך מזה שנקב בו עטאונה.

עם זאת, יש לזכור שישנם גם כפרים בדואים לא מוכרים בנגב, שלא כלולים ברשימת המשרד. כפי שמסביר מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מיולי 2023, שנכתב לבקשתו של עטאונה, קשה לאמוד במדויק את מספר הבדואים שחיים שם. עם זאת, מובאות שם שתי הערכות: אחת של הלמ"ס, לפיה בסוף 2022 חיו ביישובים הלא מוכרים 69,201 איש. השנייה היא של רשות האוכלוסין וההגירה, לפיה ביולי 2023 חיו בכפרים האלו 86,392 איש. מבחינה מתודולוגית, יש להשתמש בהערכות הלמ"ס, כדי להיעזר באותה שיטת מדידה ביחס לאותה תקופת זמן. אם נוסיף את ההערכה הזו לתושבי הנגב כולו (976,983 איש) ולתושבי הנגב הערבים (313,242 איש), הרי שנגיע ל-32.1%, קרוב יותר למספר בו נקב עטאונה. ייתכן שהוא התייחס רק לשיעור הערבים בנפת באר שבע, שלפי השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס (בו כלולה ההערכה של תושבי הכפרים הלא מוכרים) אכן בה האוכלוסייה הערבית היא 37.7% מהאוכלוסייה הכללית.

יצוין שבכל מקרה בשני האזורים יש מגמה של גדילת האוכלוסייה הערבית: מוקדם יותר ב-2023 הממ"מ פרסם מסמך תחת הכותרת "נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל", שם גם סיפק נתוני אוכלוסייה, בהתבסס על נתוני הלמ"ס ורשימות היישובים של משרד הנגב והגליל. מכיוון שהממ"מ בדק מאפיינים שונים של היישובים, הוא השתמש בפרסום של הלמ"ס מ-2019. לפי הנתונים האלו, הגליל כלל אז אוכלוסייה של 1,532,108 איש, מתוכה 740,770 ערבים, כלומר 48.3%, שזה אפילו לא רוב. הנגב כלל אוכלוסייה של 882,226 איש, מתוכה 211,142 ערבים, כלומר 23.9%. ניתן לראות, אם כן, ששיעור הערבים באזורים אלו גדל מאז.

תגובות עטאונה

פנינו לחה"כ עטאונה כדי להבין מהיכן הוא הביא את הנתונים. לגבי הגליל הוא הפנה אותנו לכתבה של שמואל רוזנר שהתפרסמה באתר של תאגיד השידור הציבורי, בה נכתב: "על דבר אחד אין ויכוח: שיעור התושבים היהודים בגליל ירד מאוד. ירד מכרבע מכלל התושבים לפחות מ-15% מכלל התושבים". פנינו לרוזנר כדי להבין על מה הוא הסתמך, והוא הפנה אותנו למסמך של אלוף (מיל') ישראל זיו, שהתפרסם במסגרת הפורום לביטחון, משילות והתיישבות, וכותרתו "ביטחון ומשילות בישראל: הגליל והנגב תחילה". שם נכתב: "ב לב הגליל הציבור היהודי מהווה כיום 14% בלבד מכלל האוכלוסיה, וגם בנגב המגמה הדמוגרפית במרחבים רבים היא לכוון של רוב לא יהודי מובהק".

פנינו לזיו כדי להבין כיצד תחם גיאוגרפית את "לב הגליל" ולמה החליט להתמקד דווקא בו. הוא מסר: "המיקוד באזור זה נובע מכך שהוא הופך למובלעת בעלת רוב לא יהודי מובהק, ואם נוסיף לכך את מיקומו האסטרטגי - כאזור מעבר כוחות לגבול הצפון ורמה"ג וכאזור חיץ בין לבנון לצפון השומרון - יש לכך משמעויות רבות גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה מדינית". ואכן, גם במסמך עצמו נכתב: "המצב הנוכחי בלב הגליל הוא שיישובים רבים [...] וכן צירי התנועה הראשיים במרחב, לרבות הדרכים המובילות ליישובים - מוקפים בהתיישבות ערבית צפופה. במציאות כמו זו שהיתה בימי מבצע 'שומר החומות', היכולת להגן על היישובים הללו עומדת בפני איום ממשי".

זיו גם הראה לנו שהסתמך על מצגת של פורום שילה, המגדיר את עצמו כ"מכון מחקר ומדיניות, הפועל להעשיר את הידע אודות ההתיישבות היהודית בכל חלקי הארץ, אתגריה, צרכיה, חשיבותה והצידוק המוסרי שלה, ולספק כלים ונתונים לצורך חיזוקה, התפתחותה והרחבתה". בין השאר נכללה שם המפה של מה שהוגדר כ"לב הגליל", בה ניתן לראות שהיא לא מכסה את כל השטח שבאחריות המשרד. פנינו לפורום בבקשה לקבל את המחקר בו מופיעים הנתונים, אך הוא טרם פורסם. במקום זאת, נמסרה לנו התגובה הבאה:

"לב הגליל - זה פרויקט שאנחנו מובילים בשנתיים האחרונות, עוד מימי הממשלה הקודמת, שמטרתו היא חיזוק ההתיישבות היהודית במרחב זה והכפלתה בתוך עשור. הפרויקט נולד בעקבות מחקר מקיף שביצענו אשר בחן את היסטורית ההתיישבות במרחב הזה מאז תוכנית החלוקה, את המדיניות הממשלתית באזור לאורך השנים, את השינויים הדמוגרפיים והגיאוגרפיים שחלו, את המשמעויות הביטחוניות, החברתיות והמדיניות של השינויים הללו, את הגורמים לשינוי המדיניות הממשלתית, את הכלים בהם יושמה, את החסמים שיש להסיר ואת השינויים שיש לבצע במדיניות על מנת לאפשר תנופת התיישבות במרחב.

לצערי המחקר לא פורסם עדיין, אך הוא ממצאיו משמשים אותנו לקידום המדיניות הנדרשת - הן מול הממשלה הקודמת (בעיקר בתחום התכנון) והן מול הממשלה הנוכחית (בעיקר בתחום המדיניות הקרקעית).

"'לב הגליל' הוא אזור שאנחנו הגדרנו. מבחינה גיאוגרפית מדובר באזור 'הגליל ההררי'. הבחירה להתמקד באזור זה נולדה בעקבות שילוב של גורמים: פנייה של אנשים העוסקים בהתיישבות באזור, אשר טענו כי 'המדינה שכחה אותו', סיורים בשטח שבהם ניתן היה גם לראות וגם לחוש את השינוי שעבר המרחב הזה ב-20 השנים האחרונות, וכמובן - האירועים בשומר חומות. הגדרת המרחב נעשתה ביחד עם החטיבה להתיישבות".

במילים אחרות, עטאונה התבסס בדבריו על כתבה שהתבססה על נתון שלא הקיף את כל תחום האחריות של וסרלאוף, אלא רק על חלק ממנו, שנבחר לפי שיקולים אסטרטגיים. רוזנר אמר על התחימה הגיאוגרפית הזו למשרוקית: "ברור שישנו שטח מסוים שבו הרוב הערבי גדל, וברור שבחירת השטח שאותו בוחנים מכתיבה במידת מה את הנתונים שמתקבלים. במבט שני נדמה לי שבמקרה הזה השטח נבחר כדי שאפשר יהיה לצייר נתון מבהיל - מה שאיננו שולל את הטענה שיש לישראל אתגר חשוב להתמודדות ב'לב הגליל'".

לסיכום, בגליל אכן רוב האוכלוסייה היא ערבית (כ-53%), אך רחוק מ-80%. בנגב, בשקלול השערוך של הבדואים בכפרים הלא מוכרים, הערבים מהווים כ-32% מהאוכלוסייה. ביישובים המוכרים בלבד, הם מהווים כ-27%. לכן דבריו של עטאונה חצי נכונים.