נשיאות התאחדות המלונות בישראל צפויה למנות בימים הקרובים מנכ"לית חדשה - סיון דטאוקר, כך נודע לגלובס. כיום דטאוקר מועסקת כסמנכ"לית פיתוח עסקי ורגולציה בגט ישראל. דטאוקר תיכנס לתפקיד המנכ"לית במקום יעל דניאלי, שדווח לפני כשבועיים כי היא תסיים את תפקידה לאחר חמש שנים בתפקיד. דניאלי למעשה ניהלה את ההתאחדות בטווח זמנים מאוד מורכב בישראל וקשה לענף התיירות הישראלית, בהם גם מגפת הקורונה וגם המלחמה הנוכחית, מה שהוביל לקליטת עשרות אלפי מפונים מהדרום ומהצפון.
● ענף התיירות רושם זינוק של עשרות אחוזים במחזור המכירות
● לתומר ושחף הייתה מסעדה גדולה באכזיב. היום מוכרים את המאפים שלהם בדוכן בנהריה
בשבועיים האחרונים, בהתאחדות המלונות בישראל פעלו בתהליך מזורז כדי למצוא מחליפה לדניאלי. בהתאחדות חיפשו מנכ"לית שמכירה את השפה הציבורית - משמע מישהו שהגיעה ממשרדי הממשלה. ההבנה הייתה שנדרשת מנהלת שמכירה את השפה הממשלתית, אך יש לה גם ניסיון עסקי בסקטור הפרטי. מצד אחד המלונות הם בעלי עסקים שצריכים לדעת לדבר בשפה שלהם, ומצד שני לתווך לממשלה את דרישותיהם ובקשותיהם. ובתוך כל זה, גם מנהלת שתדע לנהל משבר, כפי שנמצא ענף התיירות בימים אלו.
לגלובס נודע כי בתום התהליך הועלו שתי מועמדות לתפקיד. נשיאות ההתאחדות, בראשותו של אלי כהן, צפויה להיפגש בקרוב ולאשר את הדברים - ולבסוף, להודיע על דטאוקר כמנכ"לית החדשה.
האתגרים המרכזיים שצפויים לה
בתפקידה האחרון, דטאוקר משמשת כסמנ"כלית פיתוח עסקי ורגולציה בגט ישראל משנת 2017, האחראית על עבודה מול הממשל, שיתופי פעולה עסקיים וקידום יוזמות חדשות בתחום התחבורה החכמה. קודם לכן, דטאוקר ליוותה מספר שנים את יובל שטייניץ בתפקידיו השונים: היא הייתה ראש המטה המקצועי שלו כשר האנרגיה והתשתיות, ראש המטה כשר המודיעין והאסטרטגיה, ודוברת וראש לשכה כשהיה שר האוצר. בתפקידים האלו ריכזה את מתווה הגז, הייתה חברה בצוות מנכ"לית לגיבוש ולניהול המו"מ לרפורמה במשק החשמל ואחראית לגיבוש וניהול תהליך הרפורמה המבנית בתחום אסדרת משק החשמל.
בשנת 2020, שמה של דטאוקר עלה בוועדת האיתור לתפקיד יו"ר רשות החשמל. בזמנו היא הייתה ראש בראש מול חן הרצוג. למרות ששמה היה המוביל, ועדת האיתור הזו בוטלה על ידי שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר. היא הקימה ועדת איתור אחרת שמינתה את אמיר שביט לתפקיד.
אם דטאוקר תשלים את המינוי ותעבור את כלל הוועדות, היא תאלץ להתמודד עם אתגרים מאוד לא פשוטים. ברקע המלחמה, כ-140 אלף מפונים עברו למלונות בישראל בהסכמים עם הממשלה, וזה מצב מורכב. לדאוטקר צפויים ארבעה אתגרים מרכזיים: ראשית, בשל מעבר המפונים לחדרי מלון שהפכו ליחידות דיור, בהתאחדות יאלצו לעשות מו"מ על שיקום בתי המלון אחרי שהמפונים יעזבו אותם. שנית, מה קורה ביום שאחרי שהמפונים יוצאים ועד שחוזרים התיירים? בהתאחדות יאלצו לפעול לבניית מארג פיצויים מתאים.
שלישית, ישנה בעיה של הסקטורים מהם מגיעים העובדים: להבדיל מענף הבניין, בתעשיית המלונות מסרבים לעבוד עם עובדים פלסטינים מהשטחים. ולכן היא תאלץ להרכיב מערך עובדים אחר. וגם, רביעית, להיערך למערכי שיווק של חזרת התיירים, שלא ברור מתי יגיעו - כנראה בשנה שלאחר סוף המלחמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.