גרמניה שוקלת גיוס חובה ושר הביטחון מפציר בה להיות "מוכנה למלחמה"

כחלק מהבנייה מחדש של הצבא שלה, ההשקעה בביטחון ובעיקר שינוי התפיסה החברתי הכרוך במלחמה אפשרית, גרמניה שוקלת בימים אלו להחזיר את גיוס החובה במדינה. שר הביטחון הגרמני בוריס פיסטוריוס, שמונה לתפקיד לפני כשנה כדי להביא "רוח חדשה" לטובת השגת היעד הלאומי, הוא זה שהציף שוב את הסוגיה בימים האחרונים, ובבתים רבים ברחבי גרמניה, כמו גם בכלי התקשורת, הנושא נידון במהלך חג המולד והימים שבינו ובין השנה החדשה.

● פרשנות | התעלומה החדשה בים הערבי: מה איראן והחות'ים רוצים מהודו, שסבלנותה פוקעת 
● הוא עזב את צ'ק פוינט בטריקת דלק, היום החברה שלו שווה פי 5 ממנה 

הממשלה הגרמנית הכריזה על "נקודת מפנה היסטורית" במרץ 2022, כמה שבועות בלבד אחרי שרוסיה פתחה במלחמה נגד אוקראינה. הקנצלר אולף שולץ הכריז על תום העידן שבו סמכה גרמניה על הגנה ביטחונית אמריקאית, שבו דיללה את הצבא שלה והפכה אותו לצבא מקצועי קטן, ועל רצון לקחת את גורלה בידיה מבחינה צבאית.

אבל המעשים לאחר מכן לא ממש תאמו את הרטוריקה הלוחמנית. אומנם הצבא יצא במסע רכש מסיבי, שצפוי להימשך גם בשנים הבאות, עם קרן של 100 מיליארד אירו המממנת אותו, אבל לרבים ישנה תחושה כי המדינה לא באמת שינתה כיוון.

רק 18% מוכנים להילחם

לכך בדיוק התייחס פיסטוריוס, מהאגף הימני של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, באופן חוזר ונשנה בשבועות האחרונים. בראיון לעיתון "ולט אם זונטג" בשבוע שעבר הזהיר שר הביטחון הגרמני כי על התעשיות הצבאיות האירופיות להתלכד ולרכז מאמצים כדי להתמודד עם האתגרים הביטחוניים, וכי על גרמניה להיות מוכנה למלחמה, משום שאירופה "עלולה לעמוד בפני תוקפנות רוסית עד סוף העשור הנוכחי. ייקח זמן לתעשיות הצבאיות להגביר את היכולות שלהן. יש לנו כעת חמש עד שמונה שנים להדביק פערים - בתחומי הצבא, התעשייה והחברה", התריע פיסטוריוס.

נדמה כי התחום האחרון הוא הרגיש ביותר בגרמניה, שבה שירות החובה נזנח ב-2011, הרגשת גאווה לאומית משויכת לרוב לימין הקיצוני והנכונות להילחם באופן אישי בעד המדינה היא בין הנמוכות ביותר באירופה. רק 18% מהגרמנים השיבו בחיוב לשאלה "האם תהיה מוכן להילחם עבור ארצך?" בסקר בינלאומי שערך מכון גאלופ לפני כשמונה שנים. בפינלנד, למשל, שבה מונהג גיוס חובה והצבא מתכונן אקטיבית למלחמה אפשרית עם רוסיה, עומד שיעור המשיבים בחיוב על 74%.

מבחינה פוליטית, פיסטוריוס זוכה אולי לגיבוי מצד הממשלה, אך לא רבים ששים לעסוק בנושא הרגיש. ההצהרות שלו כי גרמניה צריכה "לקחת תפקיד מוביל בהגנה האירופית" בשל העובדה כי היא המדינה העשירה והגדולה ביותר בה, והמוטו שהוא אימץ והשיק בנובמבר האחרון - "בונדסווהר מוכן למלחמה" - לא זוכים לתמיכה אדירה בקרב "הירוקים" ו"הליברלים" השותפים לקואליציה, ובמיוחד לא באגף השמאלי יותר של הסוציאל-דמוקרטים. לעתים נראה כאילו פיסטוריוס מוביל את הסוגיה לבדו.

הצבא במצב עגום

על דבר אחד אין מחלוקת, המצב העגום של הצבא הגרמני כעת. הזנחה רבת-שנים הביאה לשורת מצבים מביכים בעבור הבונדסווהר, שדווחו בתקשורת, כמו השבתה של כל צי הצוללות שלו, או העובדה כי לחיל האוויר היו רק כמה מטוסי קרב פעילים לפני כשנתיים. גם בימים אלו, כאשר הולכת ומתרקמת הקואליציה להגנה על התעבורה הימית בים האדום מפני התקפות החות'ים התימנים, גרמניה הודיעה כי אם תצטרף, הרי ש"תעשה זאת באיחור" משום שאין לה כלי שיט צבאיים ימיים מיותרים שהיא יכולה לשלוח למשימות.

לכן, דבריו של פיסטוריוס בנוגע לאפשרות של גיוס חובה מחדש מעוררים עניין כה רב. "בדיעבד זו הייתה טעות", אמר השר בראיונות לתקשורת החודש, בנוגע לביטול המנגנון ב-2011, "ואנחנו בוחנים את כל האפשרויות בעניין".

גיוס חובה "סלחני"

משרד הביטחון הגרמני מעוניין להגדיל את סדר הכוחות של הצבא באופן פורמלי מ-180 אלף חיילים כיום ל-200 אלף עד סוף העשור, אך מתקשה בימים אלה אפילו למלא את השורות. עד 2011 הונהג גיוס חובה "סלחני" מאוד בגרמניה, שכלל רק גברים, וכן אפשרות לשירות אזרחי בן שנה, ולא הרבה אימונים צבאיים, בשל העלות הגבוהה של המהלך. בשנה זו בוטל הנוהג בניסיון להקטין את הוצאות המדינה.

ביטול הגיוס חסך למדינה מאז כ-8 מיליארד אירו מדי שנה, כך שניתן להעריך שהשבת המצב לקדמותו תעלה למשלם המסים הגרמני מיליארדים רבים.

המודל שנבחן כעת בגרמניה הוא זה הנהוג בשבדיה, שבו כל הגברים והנשים יכולים להיות מגויסים פורמלית, אך רק מיעוט קטן - אלפים בלבד מדי שנה (לפי הצורך של הצבא באותה שנה) - עושים זאת בפועל, וחלקם ממשיכים לשרת בצבא ומקבלים הכשרה צבאית. אימוץ המודל של שבדיה, שהציגה מחדש את גיוס החובה ב-2017, אמור להיות חסכוני יותר.